כדאי לשים לב לסין - דווקא עכשיו
שוקי המניות בסין פרחו זמן רב ואחת מהנחות העבודה הייתה כי לפחות עד האולימפיאדה, שתיערך השנה בקיץ, כל הבעיות וחוסר שיווי המשקל יכולים לחכות. ואולי ניתן להמתין עימם עד ה-World Expo שתיערך ב 2010 בשנחאי?
לאחרונה נראה כי הקשיים עולים לפני השטח עוד לפני אירועים אלו. לפי המדד המשולב של האינדיקאטורים הכלכליים, המחושב על ידי ה OECD, לראשונה לאחר תקופה ארוכה, נרשמה במקרה של סין ירידה ב 12 החודשים האחרונים והמדד, שנהג עד כה להצביע על עלייה חזקה בכלכלה הסינית, עבר להצביע על אפשרות לתפנית כלפי מטה. ממצא זה בולט גם כאשר משווים אותו למדדים של חברותיה של סין לקבוצת ה BRIC, המצביעים על המשך התרחבות בדרגות שונות.
יצוין, כי לפי מדד זה, שהוכיח בעבר את יכולתו לזהות מחזורים כלכליים, מחזור הפריחה הנוכחי החל בפברואר 2002 ונמשך לכן זה 6 שנים.
הרעה זו לא נעלמת מעיניהם של כלכלנים רבים. נראה כי הכלכלה הסינית, שמיאנה להתרשם מצעדי המדיניות המרסנים שנקטו השלטונות, מתחילה כעת להגיב להם. מדובר בניסיון של הממשלה להתמודד עם העלייה המהירה במדדי המחירים לצרכן. אשתקד זינק המדד ב 6.5% (השיעור הגבוה ביותר זה יותר מעשור) והיה גבוה בהרבה מההערכות, שדברו על 4.5%. הממשלה הגיבה בשורת צעדים: הריבית הועלתה 6 פעמים במרוצת השנה (לאחרונה בדצמבר, מ 7.29% ל 7.47%), הוטלו מגבלות על מחירי המזון והתחבורה הציבורית, והבנקים הונחו להגביל את מכסות האשראי.
כמו כן התגבר הייסוף בשער היואן: ב 2006 יוסף היואן ב 1.6% בלבד מול הדולר האמריקאי, ב 2007 הואץ שיעור הייסוף ל 6.9% ומראשית 2008 כבר נצבר ייסוף של 3.4%! הדבר הביא, בין השאר, לכך שהעודף בחשבון הסחר של סין, שהיה רחב מלאכותית ושימש מנוע כלכלי חשוב למדינה, החל להצטמצם. גורם נוסף העשוי להביא להיחלשות בעודף הסחר של סין – גאות בייבוא, על רקע עלייה בכוח הקנייה של משקי הבית, העוברים תהליך מהיר של עיור, תוך עלייה בחלקם של בני מעמד הביניים.
בצד כל אלה, נאלצת כלכלת סין להתמודד עם נזקי סערות השלג הקשות ביותר זה 5 עשורים שפקדו אותה וגרמו להרס בתים, קרקוע טיסות, שיבושים באספקת החשמל ומאות אלפי תיירים נטושים ערב אירועי ראש השנה.סוכנות בלומברג דיווחה על השבתה של 5% מתחנות הכוח הפחמיות, המייצרות 78% מאספקת החשמל, בשל עצירה של משלוחי הפחם. התברר כי לתשתית הסינית יש עוד לאן לשאוף.
גם גורמים דמוגראפיים פועלים לרעת המדינה: סין נחשבת שוק עבודה זול ובמשך השנים הדבר היה אחד מסודות קסמה, אך בשל המדיניות המגבילה משק בית לצאצא בודד, כמו גם עקב השיפור ברמת החיים, אוכלוסיית המדינה מזדקנת ולפי סוכנויות הידיעות יחס התלות הנוכחי (ששה מועסקים לגמלאי) יקטן חדות לשניים בלבד.
כתוצאה, החלו הערכות התוצר לסין ל 2008 לפחות. הבנק העולמי, לדוגמא, הנמיך את הערכת התוצר ל 2008 מ 10.8% ל 9.6%, עקב היחלשות בייצוא, הקשיים בשוקי האשראי בעולם וההתקררות בארה"ב. עם זאת, הצריכה מבית תישאר איתנה. מנגד – תימשך התחממות בזירת המחירים, למרות ההידוק המוניטארי: האומדן ל 2008 יזנק ב 4.6% (ולא ב 3.8% לפי האומדן הקודם).
הצורך בנקיטת צעדים לבלימת ההתרחבות המואצת בסין אינו דבר חדש וקריאות רבות לכך הושבו ריקם על ידי שלטונות סין, שרצו בשקט תעשייתי ערב התכנסות הועידה השלטת ויציאתה לדרך של האולימפיאדה וכמו כן נאלצו להתמודד עם צרכים תעסוקתיים גדלים והולכים של תושבי הערים המתרבים. ההתרחבות הכלכלית המהירה בארה"ב יכולה הייתה לשמש רקע נוח לכך. כעת השתנו פני הדברים. ארה"ב נכנסת לתקופה של האטה כלכלית ורבים בנו על יכולת ה decoupling של המשקים המתעוררים הגדולים, וסין בראשם, כדי לקזז את ההשלכות השליליות על הכלכלה הגלובאלית. דווקא כעת, אותה התקררות מיוחלת בסין, שנראה כי החלה סוף סוף להתחולל, מגיעה בעיתוי לא מוצלח במיוחד.
זאת ועוד – סין לא רגילה בנקיטת מדיניות מוניטארית מצמצמת. לכן קיים חשש שמא תנקוט הידוק מוניטארי חריף מדי, דבר העלול לערער עוד יותר את הכלכלה הגלובאלית דרך ריסון יתר של הביקושים בתוך סין למוצרי ייבוא.
על החשיבות שיש לצריכה הסינית במישור הבינ"ל ניתן ללמוד, למשל, מנתוניה של טויוטה, שהמכירות שלה בסין, אפריקה ודרום אמריקה קיזזו את הירידה במכירות החברה בארה"ב ומובן כי החברה, כמו גם יצואניות אחרות, נהנית בנוסף מהייסוף המתגבר (יש אומרים כי קצב הייסוף עוד יואץ בהרבה) בערך היואן.
לכן, בתקופה בה הכלכלה הגלובאלית בסימן היחלשות, השווקים הפיננסיים בעולם מגלים חולשה ודעת הקהל מתרכזת בשאלה האם ומתי תיקלע ארה"ב למיתון, יש לשים לב להתרחשויות בסין, שכן יכולתה לקזז את ההתפתחויות בארה"ב תלויה, בין השאר, במדיניות המצמצמת הננקטת שם ובמידת/עיתוי השפעותיה על הפעילות הכלכלית במדינה. ארה"ב וסין חייבות להימצא על הפודיום בטקס הענקת המדליות כדי שהכלכלה הגלובאלית תוכל להתקדם לאחר שתסתיים האולימפיאדה.
מאת: רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות
