ממניית נייס ועד גיוון: הירידות - זה מוצדק?

שלמה גרינברג על השבוע הקשה של גיוון וגם על התוצאות של נייס
שלמה גרינברג |

עברנו בעיון על תגובות רוב האנליסטים לתוצאות השנתיות ולרבעון האחרון של חברת נייס (NICE), כולן חיוביות. אם תשוו למשל את הסקירות המצוינות ואת המסקנות של האנליסטים ערן יעקובי מלידר וזיו טל מאוסקר גרוס תראו שהראשון מעלה את מחיר היעד ואת ההמלצה והשני מוריד את מחיר היעד ואת ההמלצה כאשר התוצאה, לאחר ההעלאה של הראשון וההורדה של השני היא ששניהם נמצאים על אותו מחיר יעד של 36 דולר.

שלא תבינו אותנו לא נכון, שני האנליסטים עושים עבודה מצוינת ברמה שאינה מביישת אנליסטים בכירים בעולם אבל כאשר משקיע קורא את שתי האנליזות הללו דעתו לא מתגבשת והוא נשאר מבולבל. פעם, לפני המון שנים, היינו גם אנחנו אנליסטים ואנחנו אומרים לכם שהדבר האחרון שהיינו רוצים זה להיות שוב אנליסטים בתקופה הנוכחית כי המקצוע הפך כפוי טובה וכמעט בלתי אפשרי.

קחו למשל את המשפט שכותב יעקובי במחקר שלו, "סקטור הטכנולוגיה סובל מהתכווצות במכפילי הרווח וכעת נראה שמכפילים הקרובים ל – 20 אינם לגיטימיים בשלב זה". מה זה בעצם אומר? שלא משנה על מה מצביע המודל המדעי, המסקנות נקבעות בהתאם לאווירה השלטת כרגע בשוק. משקיעים צריכים לקחת בחשבון שככל שמהפכת ה IT מתקדמת ההשפעה של "מצב הרוח העכשווי" תהיה גדולה יותר. במילים אחרות, הנתונים הכלכליים חשובים והמודל הכלכלי חשוב אבל מצב הרוח הוא שקובע, לפחות בטווח הקצר. מיד נמשיך עם נייס אבל נקדים בדוגמה נוספת לחוסר המשמעות של נתוני הכלכלה.

אלרון (ELRN ) מחזיקה ב-23% מגיוון. לאחר הנפילות של יום ג' האחרון היה שווי האחזקות בגיוון כ-34% משווייה של אלרון. גיוון השילה מעצמה, ביום ג', כ-30 מיליון דולר ואלרון, שנפלה באותו יום בלמעלה מ-10%, השילה מעצמה כ 33.8 מיליון דולרים. תחשבו על הנתונים הללו ותגידו לנו אתם מה צריך אנליסט של אלרון לעשות?

יותר מכך, בואו ונבחן מה בעצם גרם לגיוון ליפול כך? האשם הוא בסוכנות ה - FDA האימתנית שדחתה את בקשת החברה לשווק את גלולת המעי הגס בארה"ב. היכולת לשלוח צילומים מנבכי המעי הגס היא הסיפור הגדול באמת של גיוון. האם גיוון נכשלה בפתוח? לא, שהרי הגלולה הזו, שלא אושרה בארה"ב, כבר פועלת באירופה ומאתמול גם אושרה בישראל. בתאכלס, כלום לא קרה. הגלולה הרי תאושר בהמשך גם בארה"ב. מדוע לא עברה הגלולה את מבחן ה FDA? כנראה שבגיוון או באלרון כל כך רצו ל"ספר לחברה" שהגישו התרופה לאישור קודם זמנה.

אין לנו הסבר אחר לחברה שכה משופשפת ביחסים עם ה-FDA כגיוון. גיוון ואלרון לא היו אמורות להיכשל במבחן ה - 510(K) ואם נכשלו זה באשמתן. אבל למה המניות צריכות להתמוטט כך? למה אלרון צריכה הייתה לרדת ויותר מגיוון? אנליסט שהמליץ על אלרון בחודש שעבר (כמונו אבל אנחנו לא אנליסטים ולא חייבים כלום לאיש) לא הסתמך על אישור הצפוי מה FDA לגלולה של גיוון אלא על בסיס הערך האמיתי והצפוי למניית אלרון. אז מהי המסקנה שצריך להסיק מהירידה של אלרון? שלא ההגיון הכלכלי הוא שנותן ערך בורסאי אלא שהערך הבורסאי הוא שמכתיב את ההגיון הכלכלי. במילים פשוטות אין לנו הסבר אלא במשפט, "אלרון ב-9.6 טובה יותר להשקעה מאשר אלרון ב 11".

לפני הרבה שנים, סוף 2000, עוד בטרם הגיע חיים שני כמנכ"ל חברת נייס, בקרנו בנייס. מצבה של החברה, לעין ההדיוט, היה בכי רע. זמן מה קודם עזב המייסד האגדתי של נייס, דידי ארזי את את החברה ומשעזב לקח אתו את הניהול והחברה, בעקבותיה המניה, נכנסו להדרדרות. באוקטובר 2002 ירדה המניה מתחת ל 4 דולרים וזאת מרמה של 40 בתחילת 2000, הכל מתואם להיום.

בתחילת 2001 הביאה מועצת המנהלים את חיים שני שעד אז עבד בחברת אפלייד מאטריאלס האמריקאית, כמנהל הסניף הישראלי וקודם לכך באורבוטק. שני הביא לחברה את ד"ר שלמה שמיר, מסייטקס והשניים האלו, בעזרת צוות יוצא מן הכלל עשו את אחת המהפכים העסקיים הגדולים שנעשו אי פעם בתעשייה הישראלית ואנחנו מעיזים לומר שגם לא רבים דוגמתם בעולם.

מנקודת הראות של המשקיעים, שנתו הראשונה של שני בחברה לא הייתה מוצלחת. נייס סיימה את 2001 עם מכירות של 113.9 מיליון והפסד של 46.8 מיליון אבל ב-2002 החלו הפעולות שעשה שני לשאת פרי והטבלה מראה מה שקרה מאז למכירות, לרווח ולמניה:

נייס נסחרת היום לפי שווי שוק של 1.85 מיליארד דולרים שמבטא מכפיל של כ-18 ל 2008. הנהלת נייס מאמינה שההאטה המתקרבת לא תשפיע עליה. היקף ההזמנות בצנרת הוא הגבוה ביותר בתולדותיה. הנתונים שפרסמה החברה תומכים בהערכה שהאטה לא תשפיע עליה. כדאי שתשיגו את הסקירות של האנליסטים שהזכרנו ערן יעקובי מלידר וזיו טל מאוסקר גרוס. כאשר תסיימו לקרוא את שתי הסקירות אין בכלל ספק שתגיעו למסקנה שנייס הופכת למועמדת להשקעה שלכם והשאלה היחידה שתעסיק אותכם היא, "מתי לקנות?"

אנחנו עובדים טיפה אחרת. לאחר שקראנו את שתי הסקירות אנחנו מסתכלים על ההנהלה ושואלים עצמנו, "כמה מנהלים אנחנו מכירים שיש להם את הביצועים של שני?" לא מצאנו אפילו 5 כאלו בישראל ועם כאלו אנחנו הולכים לטווח הארוך, המכפיל משנה פחות.

ספור קטן לסיום, בסוף 2001 שאלנו אדם הכי בכיר בקומברס (אז וארינט לא הייתה ציבורית עדיין אבל כוכבה, במיין סטריט, זרח בעוז) מדוע אינם רוכשים את נייס וממזגים אותה עם וארינט. "לא ידענו אז מיהו שני וכנראה גם המתחרים לא העריכו נכון". ענו לנו, "הם ממילא יתפרקו, ניקח אותם בחצי חינם מהמפרק" אז המכפיל באמת כ"כ חשוב?.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה