חושבים להיכנס לבורסה? תזכורת משנת 2000

חשש למפולת בבורסה הסינית כבר השנה, כך אמרה אחת הכותרות בעתונות הכלכלית הבינלאומית השבוע. היא התווספה להרבה כותרות דומות שהועלו במהלך השנה שחלפה. כל מי שרצה להתרשם מהכותרות ונרתע בינתיים מהבורסה הסינית החמיץ תשואה פנומנלית של עשרות אחוזים. חוששים להכנס? הסינים לא חוששים – כך מסתבר. השלטון שלהם אחראי לבועה המנופחת הזאת, והיא יכולה להתנפח כל עוד הצמיחה המטורפת נמשכת שם והמפלגה המנהלת את המעצמה הגדלה במזרח הרחוק, קובעת שכל הנתינים יכולים להשקיע רק שם.

הבורסה הסינית הגואה היא רק דוגמא אחת, למשהו שהגיוני לצפות לו – אבל בינתיים הוא לא מתרחש. משבר הסאב-פריים הצליח לייצר שטף מילים בלתי פוסק בחודשים האחרונים. בצדק. הוא מאוד מפחיד. הוא הצדיק חלק מטענות מקהלת ה"חוששים ממיתון". זוהי מקהלה מתוזמרת היטב של מומחים, שמצביעים לעבר הגרעונות של ארה"ב, ושלל נתוני המאקרו המתפרסמים אצלה. קשה להגיד שהם טועים, אבל בינתיים המיתון המיוחל טרם הגיע. ההאטה הדרמטית בפעילות העסקית בארה"ב עדיין לא כאן. אפשר להמשיך לצפות לה, לחשוש מפניה, ולפחד מהבאות.

אפשר. ואפשר גם להזכר במפולת שאירעה בשנת 2000. כשכולם היו כבר משוכנעים שהדוטקום זה הדבר הבא, וההייטק הוא הפתרון ואין בלתו. קשה להעביר שוב את התחושות שהיו בארץ ובעולם ערב המפולת. באותה תקופה עבדתי בחברת השמות ("ציידי גולגלות" במינוח פחות נעים). מתכנתים היו נכנסים לחדר ראיונות קטן, פורשים את הניסיון הקטן והמצומק שלהם. משהו כמו תואר ראשון במדעי המחשב, שנתיים תכנות ב-C++, ואז דורשים משכורת של שלושים אלף שקל פלוס רכב, פלוס פלוס. בחלק גדול מהמקרים הם קיבלו את התנאים האלה, ועוד מחברות סטארט-אפ שהיו רחוקות מאוד ממוצר ומשוק אמיתי. אך בעיקר קרובות לכסף שגייסו מקרנות הון סיכון.

תעשיית הדוטקום פעלה באופוריה מרשימה ומלאה. כשהחלו לקרוס המניות, הן נראו פתאום פחות יקרות. כל האופטימיסטים הנצחיים המשיכו לאסוף אותן כל הדרך למטה, עד שכל האוויר (שווי השוק צנח). הבעיה עם כל החוששים מהמיתון ומתרחישי הבלהה, הם לא העובדות שמולן הן מצביעות, אלא התרחיש שהם לא צופים. הנה סתם תרחיש הזוי: אולי חילופי הממשל בארה"ב יובילו לסדרת של פעולות כלכליות (העלאת מיסים דרמטית) שיכניסו את המשק למיתון קצר טווח אך יצמצמו את הגרעונות, יחזקו את הדולר, ו"יחליקו" את התקופה הקשה? אולי יציאה חפוזה מעיראק, וסיום המלחמה באפגניסטן, יחד עם קיצוץ דרמטי בחלק מתקציבי הממשלה האמריקני, יסייעו למעצמה מספר אחת לעבור את המיתון המיוחל בקלות?

ההשלכות הקשות של שנות הריבית האפסית, טרם הסתיימו. כרגע נראה שמנבאי המיתון דווקא צודקים. המצב הולך להיות קשה. התנפחה פה בועה של חוב, כלומר המחירים המופקעים על הנדל"ן גובו במשכנתאות, בעוד שבבועה הקודמת – המחירים היו מגובים בניירות ערך (מניות), שהתאיידותם היתה תאורטית בדיוק כמו העושר הדמיוני שייצרו בחשבון הבנק. זה הגיוני להאמין שהגופים הפיננסיים יסבלו, חלק יפשטו רגל, ואחרים יקצצו במידה נכרת את כח האדם. אבל, כמו שאמרנו, העובדה שזה הגיוני לחשוש, לא הופכת את החשש לתרחיש היחידי שצפוי להגיע.

מאת: חזי שטרנליכט

הכותב הינו יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית ספרו המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי מהוצאת מודן יצא לאור לאחרונה