הנתונים באמת לא טובים: אבל תסתכלו על 2001

בחודש פברואר ירד מספר המשרות בארה"ב ב 63,000. כלכלנים, שהעריכו כי מספרן יגדל ב 20,000, מיהרו להסיק מכך כי פני כלכלת ארה"ב למיתון.

האומנם?

ראשית, ראוי לזכור כי דוח התעסוקה האמריקאי נוטה להיות מתוקן בשיעורים חדים לאחור. כך, לדוגמא, בחודש דצמבר תוקן הנתון מ -13,000‏ ל 54,000. תיקון של 67,000 משרות בחודש אחד. בחודש ספטמבר קרה דבר דומה.

האם יש לצפות לתיקון כזה גם הפעם? להערכתנו כן.:

נתון התעסוקה הממשלתי מתייחס למספר המשרות במגזר הלא חקלאי, לרבות הממשלתי. מקובל לצטט את דוח ה ADP‏, מכון פרטי הסוקר את מספר המשרות במגזר הלא חקלאי, ללא הממשלתי, כאינדיקאטור מקדים לנתון הרשמי. בדיקה שערכנו מעלה, כי לאורך חודשים ארוכים היו הבדלים קטנים למדי בין שני הדוחות. לדוגמא, בין החודשים ינואר ונובמבר אשתקד, עמד הפער בין השניים על 14,000 משרות בלבד (בממוצע חודשי).

והנה, בשלושת החודשים האחרונים נפער פער גדול ולא אופייני בין השניים. מספר המשרות החדשות לפי הסקר הפרטי היה גבוה ב 61,000! (בממוצע חודשי) מאשר לפי הדוח הממשלתי.למעשה, הדוח הפרטי הראה עלייה בת 46,000 משרות, בממוצע לחודש, בעוד הדוח הממשלתי הראה ירידה בת 15,000 לחודש. מראשית העשור, ב-52% מהחודשים רשם דוח ADP‏ תוצאה טובה יותר מאשר בדוח הממשלתי, כפי שקורה לאחרונה. מסתבר, כי ב-48% ממקרים אלה חל מהפך ובחודש הבא הציג הדוח הממשלתי תוצאה טובה יותר. מכאן, ניתן להצביע על סיכוי לא קטן כי הדוח הממשלתי, שלאורך השנים הציג תנודתיות גבוה יותר מאשר הדוח הפרטי, יתקן כלפי מעלה בחודשים הקרובים.

מעבר לשיקולים אלו, ניתן להצביע על מספר נתונים נוספים שאינם מתיישבים עם שחיקה של ממש בשוק העבודה. יתרונם של אלו – הם נוהגים לשמש אינדיקאטורים מובילים להמשך, בעוד נתון התעסוקה הגולמי מתייחס לתמונת המצב הנוכחית ואין לו יכולת גבוהה לבשר על ההתפתחויות בהמשך.

כך, לדוגמא, סעיף התעסוקה במדד מנהלי הרכש למגזר השירותים בארה"ב – המהווה את הרוב המכריע של צד ההיצע בכלכלת ארה"ב, הצביע אמנם על התכווצות בחודש פברואר, אך בהשוואה לחודש ינואר, אז כרה תחתית של 44% (לפי סקאלה של 50% ומעלה התרחבות ו 50% ומטה התכווצות), הוא התאושש ל 47%. בחקלאות, בכרייה, בשירותים לניהול חברות, בשירותי המידע ובשירותים האישיים דווח על גידול בתעסוקה. נתון נוסף, מדד הצעות העבודה המקוונות של מכון המחקר Conference Board‏, דיווח על עלייה בת 3% ב 12 החודשים האחרונים. מדובר, אמנם, בשיעור הנמוך ביותר מאז מאי 2005, אך ההצעות ממשיכות להימצא בסימן עלייה.

אין ויכוח על כך שמצבו של שוק העבודה בארה"ב אינו מזהיר. גם משקי הבית הפכו מודאגים לגביו, כפי שניתן ללמוד ממדד אמון הציבור לחודש פברואר. לפי מדד זה, שיעור החוששים כי מספר המשרות תתמעטנה זינק מ 22% ל 28%, בעוד מספר הסבורים כי מספרן יגדל ירד מ 10.5% ל 9%. ממצא זה גם מסביר את הירידה בשיעור הבלתי מועסקים בחודש פברואר, שנבעה משחיקה בכוח העבודה ולא מירידה במספר חסרי התעסוקה. נראה כי משקי הבית השתכנעו כי היכולת למצוא עבודה תקטן בחודשים הקרובים.

ואולם, אין להשליך מכך על כניסה של כלכלת ארה"ב למיתון של ממש. בחודשים בהם הוכר לאחרונה מיתון באופן רשמי בארה"ב, בשנת 2001, ירד מספר המשרות בכ 250,000, בממוצע, לחודש, רחוק מאוד מהנתונים שראינו עד כה. הצעדים הכלכליים שננקטו ועשויים להמשיך להינקט בתחום המוניטארי והפיסיקאלי, בצד הפיחות בשער הדולר, עשויים לאושש במהירות את המשק האמריקאי. לאחרונה שמענו דברים של דויטשה בנק וסוכנות s&p‏ ברוח זו.

לכך עשוי להצטרף נושא חשוב, הנוטה להיחבא אל הכלים – פריון העבודה. ברביע האחרון אשתקד, בהשוואה לרביע המקביל ב 2006, גדל הפריון במגזר העסקי ב 3%. מנגד הסתפקה עלות הייצור בעלייה בת 1% בלבד. אינדיקאטור זה לרווחיות החברות עשוי לסייע לצמיחת המשק. היכולת להגדיל את התפוקה שניתן להפיק מכוח עבודה נתון מאפשרת לחברות לפצות על ירידה בכוח העבודה במונחי תוצר. כתוצאה, הקשר בין שוק העבודה לבין השינוי בתוצר הופך חלש יותר וכך גם הסיכוי שיתורגם למיתון כלכלי.

אמנם, הסיכון אינו קטן. מספר המשרות בארה"ב חזר להיות גבוה מאשר בכניסה למיתון של תחילת העשור חודשים ארוכים לאחר שהמיתון הסתיים רשמית. לכן, חשוב לעקוב אחר התמורות בשוק העבודה, אך ראוי להתאזר בסבלנות בטרם משתכנעים כי השוק עומד בפני שחיקה מתמשכת. אם השוק יסתפק בחולשה זמנית, המשק יוכל להתמודד עם זאת דרך השיפור בפריון והמדיניות הכלכלית התומכת.