מושקעים בתעודת סל ממונפת? חומר למחשבה

השקעה בתעודות סל נתפסת לרוב כאפיק פשוט לכל דבר ועניין. לכאורה, מה כבר יש להבין בתעודת סל? זהו נייר ערך שתפקידו לעקוב אחרי נכס בסיס מסוים. מה שכתוב עליו זה מה שהוא אמור לעשות. תעודת סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 25, תשדל לחקות את התשואה של המדד עד כמה שניתן. אבל, סדרה של תעודות סל חדשות עם מדיניות השקעה מעט יותר מתוחכמת, משנות את כללי המשחק עבור מי שמאמין שדי "לקנות" את תעודת הסל מבלי להתעמק במודל שלפיו היא פועלת.

תעודות ממונפות – סוג חדש של תעודות סל שהנפקתו החלה בקיץ שעבר, הן מוצר כזה. תעודות אלה מציעות תשואה של המדד בכפולות מדויקות. הן בתעודות העוקבות אחרי מדד כלשהו ומציעות אותו פי 2, פי 3 וכיוב'. בדומה להן הונפקו גם תעודות שורט ממונפות, המציעות את התשואה ההופכית בכפולות של פי 2, פי 3 וכיוב'. כלומר אם קניתי תעודת סל שהינה תעודה ממונפת העוקבת אחרי מדד ת"א 25, והיא אמורה להעניק תשואה של פי 2, הרי שבסיכומו של יום מסחר בו עלה המדד ב-1%, התעודה צפויה לעלות פי 2 – כלומר ב-2%.

במנגנון ההופכי של תעודת שורט ממונפת, אם קניתי תעודת שורט ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, והמדד ירד ב-1%, התעודה צפויה להעניק תשואה חיובית של 2%. אם המדד עלה ב-2%, התעודה צפויה להעניק תשואה שלילית של 4%-.

אז היכן נוצרת הבעיה? במקרה של תעודות ממונפות – הרעיון עלול להיות מתעתע. משום שמי שהחליט לקנות תעודה ממונפת לתקופה ארוכה של שנה, נניח תעודה ממונפת פי 2 על מדד ת"א 25, יצפה לקבל במחשבה ראשונית – תשואה של פי 2 על המדד בסוף השנה. אך פה הוא עלול לעשות טעות יקרה מאוד. האם התעודה תניב לו פי 2 בסיכום השנה? ממש לא בטוח. העניין תלוי בהתנהגות המדד על פני אותה תקופה. כנ"ל גם לגבי תעודת השורט הממונפת.

עיון באחד מהתשקיפים שהוגשו ערב הנפקת תעודות ממונפות בבורסה מלמד עד כמה הסתמכות על מתווה הרעיון הכללי איננה מספקת. בתעודות הממונפות, אנו מקבלים כל יום מחדש את האחוזים ביחד ליום הקודם. לכן מדובר באפקט המתעתע של התנהגות האחוזים. ניקח את המקרה של תעודה א' שהינה תעודת סל רגילה העוקבת אחרי מדד כלשהו. ביום הראשון להשקעה היא שווה 10,000 שקל. ביום השני היא שווה 12,000, משום שהמדד עלה ב-20%. ביום שלישי המדד ירד ב-16.66% והתעודה חזרה לשווי של 10,000 שקל.

אבל אם היתה זו תעודת ממונפת (פי 2): ביום הראשון התעודה תעלה ב-40% (פי 2 מהמדד), ולכן תהיה שווה 14,000 אלף שקל. וביום השלישי התעודה תצנח ל-9,333 שקל. כך שהמדד ירד ביום השני ב-16.67%, כלומר פי 2 במונחי התעודה -33.3%. כך נפל שווייה של התעודה להפסד של 6.67% ביחס לנקודת הפתיחה. בסיכום אותה תקופה המדד הניב תשואה של 0%, אבל התעודה הממונפת סבלה מהתנודות התוך יומיות החדות וירדה ב-6.67%. תרחיש הופכי מוביל לתוצאה שונה גם כן. למשל ירידה של 20% ביום הראשון ועליה של 20% ביום השני, תוביל להפסד של 16% בלבד (ירידה ל-6000 שקל ביום הראשון ועליה ל-8400 שקל ביום השני).

כלומר, מי שרוצה לסגור תעודה ממונפת פי 2 על מדד כלשהו לתקופה ארוכה, צריך גם לחשוב איך תראה הבורסה בתוך אותה תקופה. תנודתיות חריפה בתוך אותה תקופה עלולה לשבש באופן חמור את התוצאה הסופית ביחס לרעיון "פי 2". כך שאם המדד יעלה בסוף אותה תקופה ב-15%, ישנו סיכוי סביר שאין לו מה לצפות לתשואה של 30% בתעודה מסוג זה.

מאת: חזי שטרנליכט

ספרו של חזי שטרנליכט המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי יצא לאור בהוצאת מודן