הקשר שבין המלאי למחיר: הסתכלו על כי"ל
השבוע פורסמו כוונות הזריעה של החקלאים בארה"ב לעונת 2008. מה ניתן ללמוד מהנתונים שפורסמו לגבי העתיד?
נציין רק, כי שני שלישים משטחי המזרע בארה"ב משמשים לגידולי תירס, חיטה וסויה (בסדר הזה). בלטו הנתונים הבאים: ירידה של 8% בשטחי התירס, עליה של 5.6% בשטחי החיטה, ועליה של 17% בשטחי הסויה. במבט ראשון, המסקנה המתבקשת היא כי כעת צפויה עליה במחיר התירס (שהרי בעתיד צפוי מחסור לאור זריעה מצומצמת) ירידה במחיר החיטה (מהסיבה ההפוכה) וכן הלאה.
אלא שקריאה של הנתונים הללו ללא השלמת מידע חיוני אחר, עלולה להוביל למסקנה מוטעית. מכיון שהעולם הפך כפר גלובלי והוא מעין 'גיגית גדולה' צריך להסתכל על מה שקורה במקומות אחרים בעולם. עיון מהיר בנתונים השונים מגלה כי גידול תירס במקומות אחרים בעולם (בעיקר ברזיל וארגנטינה) צפוי לפצות על הקיטון בארה"ב מחד ומאידך תעשיית הביו-דלקים בארה"ב הזיזה את עקומת הביקוש ימינה, כך שמעבר למצוקת היצע גם הביקושים התגברו ועל כן מחירי התירס, כך עפ"י תחזית משרד החקלאות האמריקאי, צפויים להיוותר גבוהים.
תמונה דומה עולה גם לגבי הסויה - אשתקד עלו שטחי זריעת התירס על חשבון הסויה בכמעט 20%, ולאור התמחור היחסי בין שתי הסחורות כדאי יותר לחקלאים להסיט שטחים גדולים יותר לגידול סויה על חשבון תירס. אשר על כן, נקודת המבט הנכונה על מחירי הסחורות החקלאיות היא המלאים העולמיים, וכאן טמון המפתח להבנת התנהגות הסקטור החקלאי כולו. מלאים נמוכים של גרעינים מזניקים (אם כי לעיתים בפיגור) את מחירי הגרעינים, שמגבירים את התיאבון של החקלאי לזריעה מוגברת. אם כן, מדוע למרות עליה של 13% במלאי התירס מחירו עדיין ממשיך לטפס?
העולם ניצב בפני מלאים נמוכים שלא נראו מאז שנות ה-40, מלאים, שמעבר להשפעתם המיידית על מחירי הגרעינים ונגזרותיהם יוצרים בעיה לא פשוטה של רעב בחלקים מסוימים של העולם, בעיקר בקרב מדינות עולם שלישי, שבחלקן נאסר לייצא סחורה חקלאית, או לחילופין הוטלו מיסים על ייצוא של סחורה חקלאית. מסיבה זו, ומכיוון שהגידול בצריכה צפוי לעבור גם השנה את הגידול בתפוקה, מחירי הסחורות לא צפויים להיחלש משמעותית אלא אם כן נהיה עדים להאטה חריפה שתשפיע לשלילה על הביקושים הריאליים למזון.
* הכותב הוא אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
