מקרק'/הצמדת ריבית על פיצויי הפקעה משנת 1976/מחוזי
עובדות וטענות: בבית המשפט העליון נקבע, כי המשיב – מנהל מקרקעי ישראל - ישלם למבקש סכום פיצויים בסך 108.3 ש"ח נכון ליום 19.3.76 בעבור הפקעת מקרקעיו. כן נקבע כי יש להוסיף לסכום זה ריבית של 4% לשנה והפרשי הצמדה מלאים על פי אינדקס יוקר המחיה מיום 19.3.76 ועד למועד הגשת התביעה ביום 16.10.90 וממועד זה ועד ליום התשלום בפועל ישא הסכום האמור ריבית של 3% והפרשי הצמדה על פי חוק פסיקת ריבית. הוראת בית המשפט העליון אינה מתייחסת כלל לשאלת הצמדת הריבית ורק נקבע, כי על המשיב להוסיף לסכום הפיצויים המקורי ריבית של 4% לשנה והפרשי הצמדה.
על פרשנות ההחלטה הנ"ל חלוקים הצדדים. ראשית, לגבי שיעור הריבית בתקופה שבין מועד ההפקעה למועד הגשת התביעה. המבקש סבור, כי זו ריבית צמודה ואילו המשיבים טוענים, כי הריבית אינה צמודה. שנית, לגבי המדד הקובע לחישוב הפיצוי. המבקש טוען כי זה המדד שהיה ידוע בעת ההפקעה ואילו המשיבים טוענים כי המדד הוא זה של חודש ההפקעה.
דיון משפטי: כב' הש' ג' גינת: מספר הסדרים עוסקים בחישוב פיצויים למי שממנו הופקעו מקרקעין. האחד, נמצא בסעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור). הסדר שני מובא בחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור (החוק המתקן). ההסדר השלישי כלול בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
לגבי הפיצוי שבסעיף 12 לפקודת הקרקעות כבר נקבע, כי הוא אינו ניתן להצמדה, לא על הפיצוי עצמו ולא על הריבית שעליו. חוסר יעילותו של הסדר זה הובילה ליצירת ההסדר השני – שבחוק המתקן (החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור) ולפיו, סכום שווי זכות במקרקעין שהופקעו יוצמדו למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית לא צמודה בשיעור 4% לשנה, וריבית צמודה בשיעור של 1.5% לשנה. הסדר מציע שלושה כלים למניעת שחיקת ערך הפיצויים: הצמדה למדד המחירים לצרכן, ריבית לא צמודה בשיעור 4% לשנה עד מארס 1993 וריבית צמודה בשיעור 1.5% לשנה החל מאפריל אותה שנה. יושם אל לב, כי הריבית הצמודה נוספה רק בשנת 1993 במסגרת תיקון 8 לחוק. חוק פסיקת ריבית והצמדה מכיל אף הוא הסדר לשימור ערכם של פיצויים הנפסקים על ידי בתי המשפט.
כאמור, פסק דינו של בית המשפט העליון אינו כולל התייחסות מפורשת לשאלת הצמדת הריבית, ובאין התייחסות מפורשת כזו, לא ניתן לקבוע, כי הוא התכוון לחייב את המשיבים בריבית צמודה – בניגוד לדין החל ובניגוד לנוהג. פסיקת הצמדה וריבית חייבות ביסוס בדין. ריבית צמודה דינה כהצמדה וריבית: בלא התייחסות מפורשת של הדין או של בית המשפט שהעניק את הפיצויים, אין לתת ריבית צמודה על סכום הפיצויים.
החוק המתקן וחוק פסיקת ריבית, שקבעו שניהם מנגנונים לשימור ערך כספי הפיצויים, שתכליתם היא השבה ריאלית. בהתאם, קבעו שניהם כי לגבי שנות השבעים ושנות השמונים (ובחוק המתקן גם לגבי ראשית שנות התשעים) יש לפסוק ריבית לא צמודה. ברם, נראה כי החוק המתקן הוא האפיק הראוי ביותר לחישוב הפיצויים המגיעים למבקש בערכם הריאלי דהיום, משום שהוא יוצר הסדר מיוחד לפיצוי בגין הפקעת מקרקעין, בבחינת חוק ספציפי הגובר על חוק כללי. פסיקת ריבית לא צמודה בתקופה הנדונה, מספקת למבקש השבה ריאלית, בין אם היה חל עליו החוק המתקן או חוק פסיקת ריבית והצמדה.
אף אם החוק המתקן אינו מספק השבה ריאלית לחלוטין, הוא החוק לפי יש לחשב את הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין. החוק המתקן וחוק פסיקת ריבית והצמדה משקפים את תפיסת המחוקק לגבי חישוב הפיצוי הריאלי. אולם, לא הובא כל טעם מדוע יש לקרוא לתוך הוראת פסק הדין - שאין בה הוראה מפורשת על פסיקת ריבית צמודה - פסיקת ריבית צמודה, שתעמיד את המבקש במצב טוב בהרבה מבעלי דין אחרים במצב זהה. ללא הוראה מפורשת וחד משמעית בפסק הדין, פרשנות זו אינה מתקבלת.
ניסיונו של המבקש לבסס טענותיו על הגדרת 'הפרשי הצמדה וריבית' בחוק פסיקת ריבית, הכוללת ריבית צמודה - אין בו טעם, משום שנוסח ההגדרה כולל ריבית צמודה רק החל משנת 1989. מכאן, שאין להתחשב בנוסחה העדכני של ההגדרה בפרשנות לענייננו לגבי התקופה הראשונה, שתחילתה בשנת 1976, ואין להבין את המילים 'פסיקת ריבית של 4% לשנה והפרשי הצמדה' כמורות על פסיקת ריבית צמודה. כאמור, נדרשת הוראה מפורשת הקובעת ריבית צמודה.
אשר למדד הקובע בחישוב ההצמדה: מועד ההפקעה הוא 19 במארס 1976. הצדדים חלוקים האם המדד הקובע הוא מדד פברואר 1976 או מדד מארס. חוק פסיקת ריבית והצמדה מגדיר הפרשי הצמדה כ"תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים - לפני תשלום כל שיעור ושיעור". בענייננו אין כל מניעה לחשב את השיערוך המדויק בהתאם למדד הרשמי, שהוא מדד מארס 1976 שהתפרסם ב-15 באפריל אותה שנה. פסק-הדין בחר לתת פיצוי שלא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לפיכך, ובהעדר לשון מפורשת, יש לקבוע כי המדד הקובע הוא המדד הרשמי כאמור.
