2 המניות בישראל שיפרחו עם תעשיית האתנול בארה"ב
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותה של תעשייה שלמה חדשה בארה"ב – תעשיית האתנול, אותו דלק אלטרנטיבי המיוצר ממקורות אורגניים-מתחדשים. כיום ניתן לדבר על סך של 147 מפעלים לייצור אתנול בארה"ב, כאשר 55 מתקני זיקוק חדשים מצויים בתהליכי בנייה והקמה, ו-6 מפעלים עוברים התרחבות.
כשמדברים על תעשיית האתנול בארה"ב, הכוונה היא בעיקר לאתנול המופק מתירס. זאת, להבדיל מברזיל, שם פורחת תעשייה מקבילה של ייצור אתנול מקני סוכר בעיקר. באירופה, לעומת זאת, שכיחותם הגבוהה יחסית של מנועי דיזל (לעומת ארה"ב) הביאה לדומיננטיות של תעשיית הביו-דיזל – דלק המופק ממקורות כמו גרעיני סויה ושמן דקלים, במדינות כמו גרמניה, איטליה וצרפת.
הבעיה היא כי תעשיית האתנול האמריקנית מצויה בחיתוליה בכל הקשור להוכחת כדאיותה הכלכלית: החברות הפועלות בתחום טרם הצליחו להראות מודל עסקי כדאי ובר-קיימא, והן רחוקות מאוד מלהחזיר את ההשקעות ההוניות הכבדות העומדות מאחורי הקמת המזקקות. תוסיפו לזה את קשיי המימון שנוצרו בעקבות משבר האשראי הפיננסי הנוכחי בארה"ב, ותבינו מדוע תעשייה שלמה וצעירה כמו אתנול בארה"ב עומדת על כרעי תרנגולת. חולשתן הפיננסית וסימני השאלה ביחס להמשך שרידותן, באה לידי ביטוי בהתנהגות מניותיהן של חברות ובלטות בתעשיית האתנול האמריקנית דוגמת מניית אוונטיין (סימול: AVR), מניית פסיפיק אתנול (סימול: PEIX) ומניית ורסון (סימול: VSE).
ממה נובעים הקשיים הכלכליים של יצרניות האתנול האמריקניות? ראשית, מחירו של חומר הגלם העיקרי שלהן, התירס, ממשיך להאמיר ולשבור שיאים היסטוריים. בנוסף, ישנה בעיה בסיסית ואינהרנטית: מאחר והאתנול בארה"ב מיוצר בעיקרו מתירס, הרי שהמזקקות לייצור אתנול ממוקמות גיאוגרפית במדינות ה-corn belt, "חגורת התירס", במערב התיכון של ארה"ב המורכבת בעיקרה מ-4 מדינות (איווה, אינדיאנה, אילינוי ואוהיו); שוקי צריכת הדלק הגדולים מצויים בערי החוף המערבי והמזרחי בארה"ב; ולהבדיל מתזקיקי נפט, לא ניתן להוביל אתנול בצינורות אלא רק במשאיות. התוצאה, עלויות הובלה גבוהות מאוד, שיחד עם מחירי התירס הנוסקים, מכבידים מאוד על תעשיית האתנול הצעירה.
אז מה בעצם כן מחזיק ומצדיק את המשך קיומה של תעשיית האתנול בארה"ב? ראשית, מחירי הנפט הגבוהים, שיוצרים ביקוש לדלקים אלטרנטיביים. ושנית, חקיקה פדרלית המחייבת למהול דלק קונבנציונלי למכוניות (בנזין) באתנול – בדצמבר 2007 התקבל חוק חדש המחייב להגדיל פי 5 את כמות האתנול המהול עד שלנת 2022.
הרלבנטיות לסיפור האתנול האמריקני היא מאוד גבוהה למספר חברות ישראליות, כשבראשן שתי נציגות האגרו-כימיה הגדולות והחשובות – כיל ומכתשים אגן. מדוע? כי חלק גדול מאוד מהעליות הדרמטיות של מחירי הגרעינים והסחורות החקלאיות בשנים האחרונות (תירס, סויה, קני סוכר וכו'), מיוחס לפריחתה של תעשיות הביו-דלקים בעולם – ובראש ובראשונה לתעשיית האתנול בארה"ב. אינפלציה במחירי גרעינים משמעה הכנסות גבוהות יותר לחקלאי הגלובלי ותמריץ מואץ מצדו "לייצר" מזון – כלומר יותר ויותר ביקושים לתשומות, כגון: דשנים וחומרי הדברה. זכרו, בגידול תירס, למשל, התשומה העיקרית היא דשנים - כ-30% מסך התשומות, ואילו חומרי הדברה קוטלי מזיקים (עשבים וחרקים) אחראים על 7% מתשומות החקלאי (תשומות משמעותיות אחרות הן זרעים, מיכון, עבודה, ביטוח).
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
* אזהרה: אין בכתבה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
