מפלצת האינפלציה פועלת: מי נפגע ואיפה להשקיע

הזינוקים החדים במחירי הסחורות והמזון שאירעו בשנה האחרונה, ואף גברו בחודשים האחרונים, מחזקים את ההערכה כי ההתפרצות האינפלציונית טרם עומדת להסתיים. מדד המחירים לצרכן בחודש פברואר האחרון הפתיע את הכלכלנים בישראל כשעלה ב-0.3%, בעוד שהם ציפו לירידה של 0.2%.

ככה מתחילה לפעול מפלצת האינפלציה – בהפתעות ובלי הכנות. כלכלות רבות ברחבי העולם, וישראל היא אחת מיני רבות, נאלצות להתמודד עם ההשלכות הרחוקות של מדיניות הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב - הפדראל ריזרב. דולר זול וחלשלוש, כפה על העולם גל מתמשך של זינוק במחירי האנרגיה (הנפט נקבע בשער דולרי), וכעת הוא מוביל בעקיפין (דרך הגברת היצור והעושר של סין והודו) לביקושים חדים למזון. בנוסף לכך, כניסתם של משקיעים ספקולנטים לתחום החוזים העתידיים על מחירי המזון – עלולה לייצר ייקור בועתי עם השלכות הרסניות.

תחום המזון איננו דומה לתחום האנרגיה. התייקרות מחירי המזון היא לא עוד "משחק" לספקולנטים. משום שעליית מחיר המזון עלולה לדרדר אוכלוסיות חלשות לרעב אמיתי. היא לא סתם מגבירה את תחושת העוני בחשבון הבנק. בניגוד למחירי האנרגיה שהתייקרות מתמשכת בהם - מאיטה את פעילות הכלכלות, הרי שבמקרה של אוכל – אי אפשר להפסיק לאכול. אם המשמעות של נפט יקר היא שאנשים פשוט לא נוסעים, או צורכים פחות דברים המתבססים על תזקיקיו – כמו פלסטיק, קוסמטיקה, וכיוב'.

הרי שהתייקרות חדה במחירי החיטה (מחיר הקמח בחנויות בארץ - זינק ב-70% ביחס למחירו ב-2007. במדד חודש מרס זינקו מחירי הבשר והעופות ב-2.4%, החלב עלה ב-2.5% והשמנים והמרגרינה עלו בלא פחות מ-4.9%, כל זאת בחודש אחד), היא שחיקה חדה בכח הקנייה של כל משפחה, ומשפחות חלשות בפרט. אם מישהו חושש מתרחישי בלהה פוליטיים במישור הבינלאומי – הרי שדווקא התייקרות מחירי המזון עלולה להאיץ אותם.

לכן, גל ההתייקרויות במחירי המזון, עתיד לדחוף לשינויים שהם מעבר לכלכלה ולכיס ברחבי העולם. ממשלות עלולות ליפול - דווקא במדינות החלשות, וקיטוב הפערים בכלכלות הצומחות כמו הודו וסין, עשוי לגרום לשינוי במגמה שם. אם מחירי המתכת והנחושת שזינקו בסין כתוצאה מהגידול החד בפעילות התעשייתית בה – גרמו כמו באפקט פרפר כלכלי, לגל של גניבות ברזל ברחבי ישראל (ובעוד מקומות), הרי שבמקרה של מזון – לא סביר שזו תהיה התוצאה. מה שיותר סביר הוא שהאזרחים במקומות שונים בעולם ידרשו התערבות ממשלתית, סבסוד והקצבות מזון, במקומות שהמשטרים יותר יציבים. ולכן, המשך זינוק מחירי המזון יכול להתבצע כל עוד הוא לא מגרד איזשהו גבול דמיוני של מרי אזרחי.

השאלה העיקרית ששואל המשקיע את עצמו היא כיצד להגן על עצמו מפני התפרצות מחירים שכזאת. התשובה המתבקשת היא בהצמדות להשקעות ריאליות ככל הניתן. האלטרנטיבה הראשונה היא באמצעות אג"ח צמודות מדד, לפי דירוגים שמתאימים למידת הסיכון שהמשקיע מעוניין ליטול על עצמו. אך אפשר גם לחפש אחר מניות של חברות שיפגעו פחות מעליות המחירים. חברות שאדישות להתפרצות מחירים הן באופן מסורתי נחשבות לחברות טכנולוגיה. אבל האטה גלובלית עשויה לפגום ברצון להצטייד בתוכנה חדשה יותר או בשדרוג למערכות המחשוב בארגונים השונים. תחומי התוכנה והמחשוב עלולים להיות דווקא המקומות הראשונים שמקצצים בהם בעת האטה.

למרות שאפיק הטכנולוגיה עשוי להוות אלטרנטיבה ראויה להשקעות, אולי דווקא חברות מסחריות הפועלות בתחומים תחרותיים, שיהיו חייבות להעלות מחירים בהתאם למצב השוק – כמו חברות מוצרי המזון וחברות הדשנים לחקלאות. הראשונות יחוו גידול חד במחזורים שלהן, ושחיקה ברווחיות. אך כמו שראינו במקרים של חברות הנפט הגדולות, כשהזינוק הופך בחלקו לבועתי – כלומר, לחלק ממשחק של משקיעים ספקולטיביים או היסטריה של העולם הפיננסי, הרי שחברות המזון יהיו מסוגלות לנצל את הפער הריאלי בין המחיר שהן מוכרות בו לרווחיות האמיתית הטמונה בו. חברות דשנים הן חברות שיוכלו להנות מגידול בביקושים לתוצרתן, וכתוצאה מכן שיפור ברווחיותן. משום שכשרבים על הלחם – קודם כל שומרים על החקלאי.