40 מניות במדד מעו"ף - כל הסיבות שבעולם

חזי שטרנליכט מסביר מה הבעיה בגודלו הנוכחי של מדד המעו"ף ומדוע יש להגדיל את מספר המניות הנסחרות בו
חזי שטרנליכט |

יום המסחר אתמול (ד') לא היה חריג בנוף של הבורסה שלנו בעת האחרונה. מניית כי"ל, החברה לישראל ומכתשים אגן – ריצדו בצבע הירוק. כי"ל עלתה "רק" ב-0.4%, לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-53%. החברה לישראל זינקה ב-2.1% לאחר שמתחילת השנה עלתה בכ-26.4%, ומכתשים אגן הוסיפה 1.3%. שלושתן ריכזו אתמול מחזור הגבוה מ-1.15 מיליארד שקל. מדובר בכ-46% מסך המחזור בכל הבורסה אתמול. מה שבולט בנתוני התשואות בבורסה הוא, שמתחילת השנה רק כי"ל והחברה ישראל עלו בשיעורי התשואה הפנומנליים האלה. כל שאר המניות במדד המעו"ף ירדו.

נשאלת השאלה, שהייתה צריכה להשאל מזה זמן רב: מדוע רק 25 מניות נבחרו לעמוד בראש המדד המוביל של הבורסה התל אביבית? האם המספר הזה מסייע לייצוג טוב של הכלכלה המקומית? הרי זהו מספר מניות קטן למדי, שעלול לייצר ונראה שכבר גורם עיוותים רבים. למשל - מבנה הבעלויות. כשיש 25 מניות, אשר חלק מהן הן נגזרות אחת של השנייה. החברה לישראל מחזיקה ב-52.2% מכי"ל, לאומי מחזיק ב-18.3% מהחברה לישראל, בעבר אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות דרו בכפיפה אחת במדד המעו"ף. דסק"ש המחזיקה ב-50% מסלקום, נסחרת יחד עם סלקום באותו המדד. דסק"ש גם מוחזקת בשיעור של 73.9% על ידי אי.די.בי פיתוח הנסחרת עימה באותו המדד. בקיצור – משפחה חמה וצפופה.

מבט קצר על מדדים מובילים וותיקים בחו"ל, מחריף את הסוגייה. אם המספר הנמוך ביותר של מניות לייצוג הכלכלה הגדולה בעולם - ארה"ב, הוא 30 מניות, כלומר מדד הדאו-ג'ונס, דווקא בישראל הפצפונת מספיקות 25 מניות? ועוד כאמור – מדובר ברשימת 25 המניות ברוטו, משום שנטו זה יוצא עוד פחות. מדדים אחרים שנחשבים למובילים ומייצגים במדינותיהם כוללים יותר מ-25 מניות. כך למשל מדד הקאק-40 של צרפת, כולל תאגידים מובילים במדינה כמו רשת המלונות אקור, חברת הביטוח AXA, חברת הנפט טוטאל, איירפראנס ועוד. מדד הניפיטי ההודי כולל 50 מניות, מדד מרוואל הארגנטינאי כולל 41 מניות.

הטענה הטבעית בעד "קוטנו" של מדד המעו"ף נעוצה בכך שישראל היא כלכלה קטנה. ישנם מדדים אירופאיים קטנים מהמעו"ף, במדינות עם כלכלות קטנות יותר. כך למשל בבלגיה מדד בל-20 כולל כאמור 20 מניות ומדד ה-ATX האוסטרי הנסחר בבורסת וינה כולל אף הוא 20 מניות. ברור שהכלכלה הישראלית קרובה יותר בגודלה לכלכלות אלו מאשר לצרפת או לארה"ב. כמו כן, לפני שש שנים בערך בשיאו של המיתון – המחזור היומי בבורסה המקומית היה במקרה האופטימי 200 מיליון שקל – פחות מ-8% מסך המחזור אתמול. כך שמדדים יותר גדולים לא היו משפיעים, ורק מציפים את בעיית חוסר הסחירות.

אך עדיין, קוטנו של מדד המעו"ף, מדרבן יצירתם של עיוותים לפחות פעם אחת בחודש. כזכור, בימים הקרובים לפקיעה נוצרות לא פעם אנומליות במסחר. שינויים ועצבנות כלליים הנובעים מההערכות רבתי של הפעילים לקראת אותו אירוע שהוא טכני במהותו, אבל קריטי במחזותנו – פקיעת סדרת אופציות של מדד המעו"ף.

הגדלה של מדד המעו"ף, מ-25 ל-40 או 50 מניות, תשפר את הייצוג, תאפשר ליזום הקטנה של המשקולת המירביות לחברות ענק כמו טבע וכי"ל או אפילו לשקול משקל שווה לכל המניות כמו בחלק ממדדי העולם. כמו כן, היא תקשה מאוד על שיבושים במסחר התקין לקראת אירועי פקיעת האופציות. משום שכשיש יותר מניות – קשה יותר להשפיע על המדד. והכי חשוב – היא תסייע למדד להציג את פני המשק והכלכלה הישראלית בצורה מאוזנת יותר. כך תינתן האפשרות ליותר חברות להכנס ולשחק במדד של הגדולים. נקודה למחשבה.

* הכותב הינו אנליסט במחלקת המחקר של ישיר בית השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה