מכת המדינה הגיעה לביהמ"ש: השופטת מכריעה האם "טקסס הולדם" הוא משחק של מזל או יכולת

שחקני פוקר ותיקים ובמיוחד אנשי הטקסס הולדם ירימו גבה ויתנו לכם מבט זועף אם תגידו להם שהמשחק בנוי אך ורק על מזל ויכולת או מיומנות היא משנית לחלוטין. סוגיה שנדונה בבית משפט השלום מכריעה למעשה בשאלה זו - האם זהו משחק מזל או יכולת?

המשטרה מצידה טוענת כי ה"טקסס הולדם" אינו חוקי ומהווה עבירה על החוק. פשיטת משטרה על דירה בבניין סיטי טאוור הביאה למעצרו של אדם בעבירת ארגון ועריכת משחק של "טקסס" אשר מצידו טוען שזהו אינו משחק מזל אלא תלוי בהבנה, יכולת ומיומנויות שונות, וזו למעשה טענת ההגנה העיקרית.

"זה לא מזל, צריך לדעת לבלף"

הסיבות אותן מונה הנתבע הטוען לחפותו הן, כי לא הוכח קיומו של קשר כלשהו בין אקראיות חלוקת הקלפים - (עליה אין מחלוקת) - לבין השגת התוצאה במשחק, שהיא לשיטת ההגנה, ניצחון בטורניר ולא במשחק בודד או במשחקונים במהלך הטורניר.

מתוך כך, מרכיב המזל אינו הגורם המכריע בהשגת התוצאה והיא תלויה בכישוריו של השחקן המיומן, עליהם נמנים: ידע בסיסי בחישובים סטטיסטיים והסתברויות, חישובי תוחלת רווח והפסד, יכולת לפענח אסטרטגיה של היריב, יכולת "לבלף" ולזהות את הבלוף אצל היריב ועוד.

עוד טוענת ההגנה, כי המשחק המתואר בכתב האישום אינו טקסס הולדם, והחוקר שחקר את הנאשם לא פרט את כללי המשחק במלואם כפי שמסר לו הנאשם. ההגנה טוענת, כי ההשמטה היתה במכוון וביודעין כדי לא לתת ביטוי לרכיבי ההבנה והיכולת הנדרשים משחקני המשחק.

הנאשם: לא ידעתי שאסור, שיחקתי 3 פעמים בת"א במשחקים שהמשטרה אישרה

ולבסוף טוען הנאשם לפטור מאחריות פלילית מכוח סייג "טעות במצב משפטי" וזאת לאור העובדה כי השתתף בשלושה טורנירים שנערכו אחת לשנה בת"א וקיבלו את אישור המשטרה, ולפיכך סבר שהמשחק אינו אסור לפי החוק. לחיזוק הטענה מדגיש ב"כ הנאשם, כי חוקיותו של משחק הטקסס הולדם טרם נדונה בבימ"ש בארץ, כתב האישום הנוכחי הוא תקדימי, ולכן "הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר"- ראה הסעיף הנ"ל.

השופטת גרינברג, החלה את פסק דינה עם הקביעה המקדימה בדבר היותו של "טקסס הולדם" משחק אסור, מתוקף היותו "משחק בו זוכים בכסף או בשווה כסף, והתוצאות תלויות יותר בגורל מאשר ביכולת".

מכאן והלאה מה שנותר הוא קביעת השופטת באם אלמנט היכולת וההבנה הוא יותר דומיננטי במשחק כפי שטוענת ההגנה.

השופטת הפכה למומחית בטקסס הולדם

השופטת קבעה לבסוף, לאחר שגיבשה נתונים רבים על כללי המשחק והאסטרטגיות בצידו כי, "ההגנה שוגה בראותה את "תוצאות המשחק" כזכייה בטורניר המורכב מעשרות ואף יותר משחקונים של טקסס הולדם. לא באה בפני כל עדות כי המשחק מתקיים אך ורק בדרך של טורנירים".

"ההשתתפות במשחק כזה היא על סמך שני הקלפים שמקבל כל שחקן ועליהם אין לו כל שליטה ובהמשך על סמך קלפי קהילה שגם אותם אינו יודע מראש. כמו כן אינו יכול לדעת איזה קלפים נמצאים בידי המשתתפים האחרים במשחק. כללי משחק אלה מצבעים בברור כי המשחק הוא משחק מזל".

ה"טקסס הולדם" הוא כמו רולטה חשמלית

עוד קבעה השופטת שמקרה ה"טקסס" מזכיר את מקרה הרולטה החשמלית אשר גם בה לפי חישובים מתמטיים סבוכים ניתן לשער היכן יפול הכדור אך זוהי נחלתו של שחקן מיומן מאוד, מעבר לממוצע ולכן רק מתי מעט יוכלו לנצח כך.

בית המשפט בחר גם שלא להזניח את תופעת ההתמכרות והסב את תשומת הלב לעובדה, כי "ההתמכרות עלולה לדחוף את המתמכר למשחקים כאלה לפעילות עבריינית לצורך מימון המשחקים. מניעת נזקים אלה ואחרים היא התכלית של הוראות החוק הקובעות כי האירגון או העריכה של משחקים אסורים וכן ההחזקה או הניהול של מקום למשחקים אסורים הם עבירות פליליות".

לבסוף חתמה השופטת את פסק הדין וקבעה כי "לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי משחק הפוקר "טקסס הולדם" הנו משחק אסור. סוף דבר, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין".