למה ירידות חדות דווקא במרץ וביוני? לא במקרה

מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה, מסכם את המחצית הראשונה
מיכה צ'רניאק |

תקופה קשה עוברת על המשקיעים בבורסות העולם בכלל ועל הבורסה בת"א בפרט , כפי שכולנו יודעים מדדי המניות ירדו בצורה חדה מתחילת השנה. מדד המעו"ף ירד בכ- 12% ואילו מדד ת"א 75 ומדד היתר 50 ירדו בכ- 30% ו-34% בהתאמה.

הירידות החדות במדדים בחודש יוני ובמיוחד במדדי השורה השניה והשלישית ( ת"א 75 ויתר 50), כמו גם במדדי האג"ח הקונצרני הלא מדורג, היו באוזניי כצלצול מוכר, משהו שכבר נתקלתי בו בעבר הלא רחוק ולכן מיהרתי לבדוק את התנהגות המדדים הנ"ל מתחילת השנה.

אם מדד היתר 50 יורד , פחות או יותר כל הזמן כאשר בחודשים ינואר מרץ ויוני נרשמו מרבית הירידות שלו, במעו"ף ות"א 75 ניתן להבחין במחזוריות מסוימת כפי שעולה מהטבלה שבתחתית העמוד

מה ניתן להבין מהטבלה? בחודש מארס נרשמו ירידות בכל מדדי המניות בצורה שווה פחות או יותר אבל בחודשים אפריל ומאי מדדי המעו"ף ות"א 75 החזירו את מרבית הירידה (מלבד מדד היתר 50 ששומר על יציבות בירידות) ואילו בחודש יוני שוב ירדו המדדים (בעיקר ת"א 75 והיתר) בשיעור דומה לזה של מרץ. המאפיין את חודשי מרץ ויוני הינו שזה החודש האחרון של כל רבעון – מרץ רבעון ראשון ויוני רבעון שני.

וכיוון שאני חובב ידוע של תאוריות קשר למינהן (מה לעשות נולדתי פרנואיד והעיסוק בשוק ההון רק החריף את הבעיה) צצה במוחי הקודח תאוריה שאולי זה לא צרוף מקרים שהירידות החדות נרשמות בסופי רבעון, ואולי ישנם גופים בשוק ההון, שישנה חשיבות אצלם לגבי מחירי ני"ע בסוף רבעון.

בואו לצורך הדיון נקרא לאותם גופים בשם קוד "מוסדיים" ונניח כי לאותם "מוסדיים" אחזקות גדולות במניות המעו"ף והחזקות קטנות במניות המופיעות במדדי ת"א 75 והיתר, לכן בסוף כל רבעון, מנסים לשמור יותר על שערי המניות הגדולות ולזרוק לשוק את המניות הקטנות יותר בתקווה שלמתחרים שלהם יש אחזקות גדולות משלהם במניות הקטנות, וכך מכיוון שהמדידה של הביצועים בשוק " המוסדיים" היא יחסית , הם יצאו פחות גרועים מהמתחרים.

אני יודע שהתיאוריה הזו נשמעת הזויה אבל היום בשוק ההון הכול נשמע הזוי. גופים גדולים בשוק ההון כבר הוכיחו, ולא פעם אחת כי העמיתים לא לא בהכרח בראש פירמידת השיקולים שלהם, אין ספק שלפגוע במתחרים, נמצא במקום גבוה יותר מאשר תשואת העמיתים בגופים אלו. אם התופעה החוזרת בסוף כל רבעון במדדי המניות לא שכנעה אתכם מספיק, אני מקווה שאצליח יותר במדדי האג"חים.

שימו לב למדדי האג"ח הממשלתי, הם זוחלים בצורה עקבית ללא קשר לעיתוי סוף הרבעון או תחילתו אבל שימו לב מה קורה באג"ח הלא מדורגים, במרץ ירדו מחירי האג"ח הלא מדורגים ב-4.2% בחודשיים הבאים תיקנו אג"ח אלו כמעט את כל הירידה, וביוני שוב מפולת, ירידה של 3.3% כל זה בלי שאירעו התפתחויות מיוחדות באג"ח אלו, שלא היו ידועות במאי. באופן חד משמעי ניתן לומר שמשהו רע עובר על האג"ח הקונצרני בסוף כל רבעון.

עכשיו לא נותר אלא לחכות ליולי אוגוסט ולבדוק האם תיאוריית הקשר עובדת או שזה סתם עוד תיאוריה הזויה, לפחות ההמתנה אינה ארוכה.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה