מגיפה ירוקה: למה אנחנו ממשיכים להחזיק דולרים?
אם מכרת את דירת שני החדרים בת"א שהורישה סבתא שלך ומאז אתה מחזיק בתיק השקעות צמוד לדולר, עד שמחירי הדירות יירגעו מעט ותוכל סוף סוף לרכוש לעצמך חלקת מולדת בפרברי העיר, חשוב שתדע שאתה לא לבד. ישנו ציבור שלם של אנשים, ש"תקוע" עם רכיב דולרי לא מבוטל בתיק ההשקעות שלו, מתוך ראייה חסרת בסיס שהדולר עוד יסחר בשער 4.6 שקלים במהרה בימינו, ואז ניתן יהיה להמיר המטבע החבוט ללא "מימוש ההפסד".
זה גאוני, תחשוב על זה... אם לא תמכור את הדולר עכשיו בעצם לא תודה שטעית והפסדת, האגו שלך לא יפגע, הדולר יזנק והכל ישוב על מקומו בשלום. שער הדולר עלה בהתמדה מאז שאתה זוכר את עצמך בדיוק כמו שוק המניות והאג"ח. לעיתים יורד אבל עולה בטווח ארוך...
אז זהו, שלא. מניות מחלקות דיבידנד ואג"ח משלמות ריבית כך שבתוחלת, ההשקעה בהן צפויה להניב תשואה חיובית. בשוק המטבעות לעומתו, לא כך הדבר. הרי אין שום הגיון להניח שמטבע אחד יתחזק על חשבון האחר. כך, לא יהיה הגיוני להניח שהדולר יתחזק בעתיד למול השקל, בדיוק כפי שלא מוצדק יהיה להניח שיקרה הפוך. בניגוד להשקעה במניות, השקעה במטבעות הינה ספקולציה לחלוטין, אלא אם היא נעשית למטרות גידור, ניהול סיכונים או נטרול חשיפה.
אז בכל זאת, אם נקלעת למצב העגום ומחקת שליש מנכסיך הנזילים במונחי שקל בזמן שמחירי הדירות המשיכו לנסוק ובעליהם החלו לנקוב בערכים שקליים, אתה קורא את המאמר הזה רק כדי לחזק את דעתך ולשמוע שאני מאמין שהדולר עוד יעלה. צר לי לאכזב אך אינני איש בשורה.
פני הדברים השתנו על פני הפלנטה שלנו ביום בו הגה היזם האמריקאי הראשון את רעיון הגלובליזציה והחל לנצל שליש מאוכלוסיית העולם, שעד אותו בוקר הסתפקו בגידול אורז. הדולר עוזב ידיים אמריקאיות, מומר לרופי ויואן, זה נחלש ואלה מתחזקים. זו המגמה והיא תימשך להערכתי עוד שנים ארוכות.
באשר לחולשת המט"ח בכלל למול השקל מאז ראשית השנה, אין מילים. הכלכלה הישראלית חזקה ומבוססת, אבל מי היה מאמין שנפגין כזו עוצמה. החלשות גורפת של השקל אל מול המטבעות האחרים, כתוצאה מהתלקחות ביטחונית במזרח התיכון לדוגמא, תרים גם את שער הדולר במונחים שקליים לטווח קצר. בטווח הארוך הכיוון ברור ומעבר לפינה קשה לזהות מה יחולל את שינוי המגמה.
למען האמת, זה לא ממש משנה מה אני חושב על הדולר או מה חושבים אחרים. כולם מדברים מפוזיציה: לי אין דולר, לא בחשבון האישי, לא בתיקי לקוחותיי ולא בקרנות שאני מנהל (אלא אם מוגדר לי אחרת), על כן נח לי לחשוב שהדולר יחלש גם בעתיד. לעומת זאת, מי שחשוף למטבע הירוק עד הגרון, משוכנע מעמקי נשמתו שמחר בבוקר תבוא הפריצה.
זה שלא מחזיק בדולר נמצא במצב אוטופי של win-win situation. אם הדולר ירד לא נפגעתי, ואם הוא יעלה, אז את מי זה מעניין - יש עוד הרבה אפיקים שעלו ולא השקעתי בהם, אז מה. הבעיה היא עם מי שכבר בפנים ומופסד. דחף אנושי מוכר מונע ממנו לקחת החלטה מושכלת ולהצטרף לחבריו שנגמלו מהימורים. אם אתה כזה, שאל את עצמך האם היית קונה היום בכל כספך דולר, בהנחה שלא היית בפוזיציה מלכתחילה.
כפי שלא היית משכיב את כל נכסיך על שולחן הרולטה באטלנטיק סיטי, אין הצדקה להמר על הדולר ברכיב ניכר מהתיק. תיק נכסיו הנזילים של פלוני צריך להיות בנוי בעיקרו מהמטבע המקומי במדינה בה הוא חי, אלא אם מבנה התחייבויותיו או הוצאותיו נקובות במטבע זר. בעידן בו האינפלציה מרקיעה שחקים, כפועל יוצא של אותה גלובליזציה אגב, נכון להצמיד הנכסים למדד המחירים לצרכן, כך שהעלייה המתמשכת במחירים לא תגרום למשקיע יותר נזק מתועלת.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור לוסקי.
