המהלך של פישר בדולר: מרמז על כיוון הריבית
חרף הסיכון הרב הגלום בעצם החלטתו של הנגיד להתערב באופן נחוש וחד משמעי במסחר במט"ח, הייתה זו החלטה מתבקשת ונכונה להאיץ את קצב רכישת הדולר ע"י הבנק המרכזי. הרי כל אחד מאיתנו היה קורס תחת הלחץ המופעל ע"י ראשי התעשיינים והיצואנים, אלה הדורשים טיפול מסור יותר ונחרץ במטרד מבית, כזה שפוגע בהכנסותיהם באופן חסר תקדים.
שלא תבינו אותי לא נכון; השקל החזק מהווה איום קיומי על ענפי התעשייה ומגזרי היצוא, אבל גם פישר בוודאי יודע שידיו קצרות מלהושיע ושכוחות השוק יניעו השערים בטווח הארוך. ובכל זאת, אם בכוונתו ליצור רושם שהוא מטפל בבעיה מהשורש, לא נותר לו אלא לתדלק המומנטום שיצר ולהימנע מהעלאות ריבית נוספות בחודשים הקרובים. שהרי אם לא, רכישת מט"ח מצד אחד והעלאת ריבית מנגד תהיה משולה לכריתת גזעו של העץ מיד לאחר נטיעתו.
בפעם האחרונה שבנק ישראל הודיע שבכוונתו לשחק במט"ח, הוא הגדיל לעשות והוריד הריבית במשק ב-1% בתוך חודשיים בלבד, חרף ההערכות שהאינפלציה תכה ביעדה העליון. כולנו זוכרים מה קרה מאז: האינפלציה עלתה והשאירה את הכלכלנים מאחור פעורי פה מלא באבק, פישר קיפל את הזנב והרים הריבית ב-0.5% בלית ברירה, והשקל? השקל התעלם בנימוס מכל ההמולה סביבו ופתח מבערים.
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. אם תשאלו אותי, בהודעת הריבית הקרובה לא תוכרז העלאה, תוך התעלמות מוחלטת מהמשך עליית המחירים הצפויה וחריגה מהיעד הממשלתי זו השנה השנייה ברציפות. אז מה יהיה הטיעון הפעם? כמו בפעם הקודמת – הודעה לקונית כדוגמת: "צפי לירידה בביקושים נוכח המיתון הגלובלי הצפוי".
מי שריכז השקעה בצמודי המדד בוודאי קיבל מכה ביד בשבוע המסחר החולף, על רקע האמירות שפורסמו אודות התפוצצות בועת הסחורות והירידה הצפויה בביקושים בהמשך השנה. נכון שלספקולנטים ולמנהלי קרנות הגידור ישנה היום הרבה יותר השפעה מאשר בעבר, אבל זו בדיוק הסיבה שלכל אמירה בנושא אין בסיס. מה יקרה עם מחירי הסחורות? כל מספר זוכה.
אני כאן כדי להרגיע ולא להלחיץ, אבל אם הריבית לא תועלה בקרוב לא ניתן יהיה לרסן המחירים במחוזותינו, והשקעה בצמודי המדד תתברר כאלטרנטיבת ההשקעה העדיפה גם במחצית השנייה של השנה. ריבית נמוכה כפי שנהוגה היום מעודדת המשך צמיחה, גידול בביקושים ועליות מחירים נוספות.
במידה והערכותיי נכונות והבנק המרכזי יעדיף טיפול במט"ח על פני ריסון האינפלציה, צפויה לבעלי החוב הצמוד שנה מוצלחת במיוחד, אלא אם בחרו להשקיע באג"ח קונצרני צמוד ברמת סיכון גבוהה. בעידן בו האינפלציה פורצת גבולות, יתקשו חברות ממונפות לעמוד בעלויות המימון, זאת בנוסף לפגיעה בסעיפי ההוצאות נוכח התייקרות חומרי הגלם והאנרגיה.
מקבלי ההחלטות בבנק ישראל מצויים בדילמה מביכה עוד יותר מזו שחווים מקביליהם שמעבר לים, נוכח התחזקותו של המטבע המקומי. הכלכלה הישראלית חזקה אבל המצב עודנו נפיץ, וקבלת החלטה שגויה על ידי הקברניטים עשויה לגרום נזקים. היינו מצפים כי הנגיד ידיר רגליו מפוליטיקה ויפעיל שיקולים כלכליים גרידא, יעלה את הריבית וירגיע את סערת המחירים ככל שניתן.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי.
