וזה עוד לפני שהדולר התחזק בעולם
מה לא נכתב על שע"ח שקל-דולר בחודשים האחרונים. ספקולציה, ישראלים שמחזירים כסף הביתה, כסף ערבי שמנסה למוטט את מדינת ישראל (בסוף מצאו כמה נורבגים וטוב שלא האשימו אותם), זו הריבית שעלתה או בעצם ירדה ושוב עלתה, בנק ישראל מתערב חד פעמית, בנק ישראל רוכש 25 מיליון דולר ליום ולבסוף גם משרד האוצר שתורם את חלקו למאמץ הלאומי וממיר חלק מהחוב החיצוני לחוב מקומי.
לכל אורך החודשים האלה נרשמה מגמה ברורה של התחזקות השקל עם רגעי תקווה קלים להיחלשותו שלא החזיקו מעמד. בדומה לכל נכס פיננסי, ובשוק המט"ח על אחת כמה וכמה, נמצא גם כסף ספקולטיבי, אך שוב בדומה לכל נכס פיננסי התנועה הספקולטיבית בכוחה להקצין את המגמה לפרק זמן קצר אך אין בכוחה לקבוע את המגמה.
בתחילת השנה טענו שהפחתת הריבית של בנק ישראל לא תועיל אלא דווקא תוביל להתחזקות השקל. זאת כתוצאה מזיהוי של תנועה ספקולטיבית שהימרה על אי עמידה בלחצים של בנק ישראל, על רקע גל הירידות בשוקי המניות בעולם שהוביל מצידו להחזרת כספים הביתה כאשר מנגד משקיעים זרים המשיכו מצידם להזרים לישראל השקעות כמעט רגיל. בהמשך, ובהצלחה מרובה הימר הכסף הספקולטיבי על שבירה של הסקטור העסקי.
בחינה של מאפייני המאזן החיצוני נטו - שנמצא בעודף הולך וגובר והגיע כבר ל-40 מיליארד דולר בסוף 2007 מעלה כי למשק הישראלי עודף נכסים קצרי טווח (הסקטור העסקי) ועודף התחייבויות לט"א (של הממשלה, שכאמור האוצר לאחרונה החליט להמיר חלק מהם חזרה לשקלים). שבירה של הסקטור העסקי משמעותה אי גלגול הנכסים חזרה למט"ח, מהלך המתורגם כמובן ללחץ לייסוף השקל.
רק לשם המחשה הסקטור העסקי רכש בשנים 2006-7 סכום של כ-8 מיליארד דולר ומתחילת השנה המיר חזרה כ-1 מיליארד. כך שלצעדיו של הסקטור העסקי חשיבות רבה בתקופה זו, מה שמעלה עוד יותר את חשיבות התנהגותו של בנק ישראל. לאחר שקריאתנו לאי הורדת הריבית בתחילת השנה (כמובן גם מחשש להתפרצות האינפלציה ולא רק מחשש לתנועה ספקולטיבית בעקבותיה) לא נענתה, קראנו להתערבות לא שקופה בשוק המט"ח שתפחית את הכדאיות של האלמנט הספקולטיבי (במידה והוא קיים) מהשוק המקומי.
ואכן לשם פנה בנק ישראל כאשר הודיע לאחרונה על רכישות של 100 מיליון דולר בממוצע ליום בדרך להגדלת יתרות המט"ח ובהמשך ישקול את דרכו כאשר ברקע גם משרד האוצר ממשיך כנראה לתרום את חלקו. וראה זה פלא תוך שבועיים מההכרזה השקל נחלש בכ-8% וזה ללא תמיכה מהדולר הנאנק בעולם.
ברור שמידת נחישותם של בנק ישראל והאוצר זוכה בהדרגה לאמון, אמון המהווה אלמנט מכריע בתקופה בה הדולר עדיין חלש בעולם. במידה ואנו אכן נמצאים בחלקו המתקדם של המשבר בעולם ותימשך הירידה במחירי הסחורות (בינתיים אסטרטגיית שורט הסחורות עליה נכתב לפני שבועיים הוכיחה את עצמה) הדולר צפוי להתאושש גם בעולם לקראת סוף השנה.
לא מעט בתי השקעות בעולם מצפים להתחזקות הדולר לכיוון של 1.4-1.5 מול האירו (אולי בעצם מעבר לתקופה של אירו חלש לאחר תקופה של דולר חלש). מהלך התחזקות שכזה אם יקרה, במצב שבו המשתנים הבסיסיים של המשק הישראלי כבר אינם תומכים בייסוף ובטח לא באופן החד שנרשם מתחילת השנה, עשוי למשוך את השקל חזרה לקרבת קידומת 4 השקלים.
