השבוע של כיל - איך פוטאש לא זינקה?

"אם אתם לא יכולים לסבול את החום, צאו מהמטבח" - אמרה זו, גאונית בפשטותה ובבהירותה, מיוחסת להארי טרומן - אחד הנשיאים הדגולים של ארה"ב במאה הקודמת, אשר מייחסים לו שורה של אמירות המבטאות שכל ישר ללא גיונים מיותרים ("The buck stops here" וכו').

השבועות האחרונים ממחישים עד כמה ישימה האמרה הזו להשקעה במניות האגרו-כימיה בעולם, ובייחוד בסקטור המנייתי ה"רותח" ביותר בכל עולם האגרו-כימיה הבורסאי – מניות יצרניות הדשנים: החל מפוטאש, מוזאיק, ואגריום בקנדה, עבור ב-K+S הגרמנית, אורלקלי הרוסית, וכלה ב"מניית העם" החדשה אצלנו – כיל.

כיל היא כיום המנייה השנייה בחשיבותה בבורסה בת"א, לאחר טבע. אפשר לבוא ולטעון כי היא המנייה החשובה ביותר, לאור הסחירות היומית הממוצעת שלה אשר גבוהה בהרבה מזו של טבע. הסחירות של מניית טבע בת"א מצויה במגמת ירידה לטובת ה-NASDAQ - למשקיעים מוסדיים זרים כיום אין כמעט שום תמריץ להעדיף את המסחר במניית טבע בת"א על פני הנזילות ב-NASDAQ, מה גם שההתייחסות לטבע כיום מצד הזרים היא כאל חברת specialty pharma/generics אמריקנית לכל דבר ועניין.

והנה, למרות ה"כובד" של מניית כיל מבחינת משקלה במדדים בת"א, הרי שבכל הקשור לתנודתיות שלה – מדובר במנייה עם התנהגות שאופייניות יותר למניית "חלום" איזוטרית מעולם ההייטק או הביוטק: סטיית התקן של מניית כיל הולכת ועולה לכיוון ה-50%!

אגב, אצל "אחיותיה" של כיל מעבר לים המצב אינו טוב יותר: בואו נעיף מבט על מניית פוטאש (NYSE: POT) הקנדית, אשר עם שווי שוק של כ-64 מיליארד דולר היא כיום בבחינת ה-bellwether, מנהיגתו הבלתי מוכתרת של עולם החברות הבורסאיות בעלות נגיעה כלשהי לתעשיית החקלאות העולמית. ביום חמישי, 25.6 מניות של פוטאש הקנדית החליפו ידיים, כלומר סכום פעוט של כ-5 מיליארד דולר... וזאת לעומת סחירות יומית ממוצעת של כ-11 מיליון מניות "בלבד".

הסיבה למסחר יוצא הדופן במניית פוטאש ביום חמישי, היא כמובן פרסום דוחות הרבעון השני ע"י יצרנית הדשנים הקנדית, דוחות אשר כל העיניים היו אליהם. אי אפשר לבוא ולומר מילה אחת רעה על תוצאותיה הכספיות של פוטאש, אשר בוודאי לא היו צריכות לאכזב איש, למרות הציפיות אשר היו "בשמיים":

• מכירות כוללות – כ-2.6 מיליארד דולר, לעומת קונצנזוס ציפיות של כ-2.5 מיליארד דולר, ו-1.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. • EPS – רווח למניה של 2.82 דולר למניה, לעומת צפי לכ-2.6$ למניה, 0.88$ אשתקד, כאשר ה-guidance של החברה הינו ל-2.2$-2.5$. • אשלג – מכירות של כ-1.2 מיליארד דולר, לפי מחיר מכירה ממוצע של 413 דולר לטון וברווחיות גולמית של 74%. השוק ציפה בממוצע למכירות של כ-1.1 מיליארד דולר, לפי מחיר מכירה ממוצע של כ-370 דולר לטון וברווחיות גולמית של כ-74% לפחות. • פוספטים – מכירות של 782 מיליון דולר, בשיעור רווח גולמי של 43.6%. ציפיות השוק: מכירות של כ-670 מיליון דולר, ברווחיות גולמית של כ-43%-44% לפחות; • העלאת תחזית ה-EPS השנתית ל-2008, ל-12$-13$ למניה, לעומת התחזית הקודמת של החברה אשר דיברה על 9.5$-10.5$ למניה. ערב פרסום הדוחות עמד קונצנזוס התחזיות עפ"י בלומברג על 11.7$-11.8$ למניה, כאשר תחזיות אגרסיביות יותר בשוק דיברו על 12.26$ למניה, ואפילו על 12.87$ למניה.

בשיחת הועידה עם אנליסטים, נשמע המנכ"ל הכריזמטי של פוטאש ביל דויל "זחוח" מאי פעם: אין שום אינדיקציות לפגיעה בביקושים לאשלג עקב עליות המחירים בשנה האחרונה; אין שום סיכון לירידה במחירי האשלג, כל עוד מחיר התירס לא יירד מתחת לרמה של 2 דלר לבושל – תרחיש בלתי סביר ודי "אפוקליפטי" נוכח התחזיות העגמות של הבנק העולמי ביחס למצב מלאי התירס העולמי בשנתיים הקרובות; וישנו עוד מרחב גדול למדי לעליות נוספות במחירי האשלג מבלי שנראה באופק שיא כלשהו ממנו ניתן רק לרדת. תוסיפו לכך את הרגיעה וההתייצבות שאנו רואים במחירי הגרעינים החל מיום רביעי, עם עליות קלות (תירס שחזר "לגרד" את רמת ה-6 דולר לבושל, סויה – ב-13.4 דולר לבושל, וחיטה – ב-7.9 דולר); וכן את העובדה כי למרות החששות לא פרצה ביום שישי שביתה של כ-500 כורים ב-3 מכרות אשלג בססקצ'ואן, מכרות שהיוו כ-30% מייצור האשלג של פוטאש אשתקד – אז מדוע מניית פוטאש לא זינקה מאז פרסום הדוחות, ולמעשה לא זזה אם לוקחים בחשבון מצטבר את המסחר ביום חמישי וששי? ניתן לחשוב על מספר הסברים אפשריים, כגון:

• ייתכן וה-whisper, אותו "לחש" בלתי פורמלי של הערכות ותחזיות אשר נע ונד בקרב בתי ההשקעות וחדרי המסחר בחו"ל ערב פרסום דוחות כספיים של חברה בורסאית, כיוון למספרים גבוהים יותר באופן משמעותי מן התחזיות ה"רשמיות".

• מעבר, להערכתנו זמני, של כסף מהשקעות במניות של חברות אשר פעילותן מבוססת על סחורות, אל עבר מניות בתחומים נוספים אשר נתפסות רגעית כאטרקטיביות יותר – בעיקר מניות פיננסים (אך גם תחומים אחרים לחלוטין, כמו ביוטכנולוגיה, למשל).

ונעבור לכיל - העגמומיות כיום של סקטור יצרניות הדשנים, יחד עם תת-ביצוע עקבי והיסטורי של מניית כיל ביחס למניות גלובליות דוגמת פוטאש, מוזאיק, K+S ואורקלי – הביאו את כיל להיסחר לפי מכפיל של 6 בלבד על רווחיה החזויים לשנים 2009-2010, דהיינו כמחצית מן המכפיל הממוצע המאפיין את הסקטור המנייתי הגלובלי. זאת – כאשר כיל נהנית מיתרונות תחרותיים מובהקים, כגון: עלויות הפקת אשלג מן הנמוכות בעולם, עלויות אחסון כמעט אפסיות, ועלויות הובלה נמוכות יחסית לשוקי האשלג החשובים ביותר בעולם כיום: סין והודו. לסיכום, אנו ממליצים – לבעלי בטן חזקה בלבד כאמור לעיל, לראות במצבה הנוכחי של מניית כיל כהזדמנות כניסה, אשר אנו בספק אם תחזור על עצמה בזמן הקרוב.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.