בין ייאוש לתקווה: המלצות למשקיע בימות הסערה
אם הסתקרנת מכותרת המאמר וחשבת שתקבל כאן פתרונות פשוטים לסימני השאלה הרבים כל כך העולים בימות סערה אלה בשוק המניות, סימן שאתה מכור. אתה מכור למידע ומקבל החלטות מהירות המתבססות על כל שבב אינפורמציה המופץ לאוויר העולם; אתה מניע פוזיציה במהירות ומשנה דעתך חדשות לבקרים, מתנדנד בין ייאוש לתקווה. מדדי המניות שינו מגמתם מירידות חדות, כאילו הגיע קץ העולם, לעליות חדות כאילו התגלה מצבור נפט מול חופי תל-אביב, וכל זאת בניצוחו של מדד הנדל"ן המשתולל בצעדים של 5% לפה ולשם.
הכותרות בשבועות החולפים הדהדו סביב הצפי להמשך המשבר. בכיר אלמוני במערכת הבנקאית, לדוגמה, התבטא אודות חששותיו מהמבול הצפוי לרדת עלינו, מנתחים טכניים סיפרו שלא מצאו תחתית למפולת והדרך למטה סלולה, ופעילים אחרים הביעו בעיקר חוות דעת פסימיות. שוק המניות במגמת ירידה ברורה מאז תחילת השנה ועל זה אין ויכוח, על כן הסיכון רב על הסיכוי בתקופה הקרובה. הוגי הדעות יודעים שההמונים זוכרים את הערכותיהם לתקופה קצרה בלבד ועל כן מרגישים נח לשחרר אמירות אפוקליפטיות, ללכת עם הזרם ולהגדיל הפופולאריות בקרב המאמינים. ברגעים הקשים הללו כשאתה קורא את דעות המומחים ומופסד כבר 25% מאז תחילת השנה, מדגדג לך באצבעות לחתוך ההפסד ולהשקיע בקרן כספית.
הכרתי פעם שני אנשים שרכשו כל אחד מהם מניה אחרת ב-100 שקל. כעבור שבוע, לאחר שמניה אחת זינקה ב-5% והשנייה צנחה בשיעור דומה, שניהם החליטו למכור. בשבוע שאחרי שתי המניות המשיכו במסלולן: הראשונה המשיכה לעלות והשנייה המשיכה לצנוח. מי לדעתך היה יותר מרוצה מפעולותיו? זה שמנע מעצמו הפסד נוסף כמובן. קצת מפתיע כי דווקא חברו הוא זה שהרוויח מכל העסקה בסופו של דבר...
לבני אדם יש זיכרון קצר ואנו נוטים ליחס חשיבות רבה יותר למאורע האחרון שהתרחש. אם תשאל אותי לאן פני הדברים, אני אשאל לאיזה טווח זמן אתה מתכוון. בהסתכלות על הגרף באונת עפרון, נראה שהשבוע החולף התאפיין בעליות נאות, אז ניתן לצפות שגם מחר יעלה. אם נתבונן בזווית ראיה מעט יותר רחבה, נראה שכבר שנה המגמה הכללית היא מגמת ירידה, כך שניתן לומר שכל עלייה היא לצורך תיקון ותו לא. אני מציע להסתכל שנים ארוכות לאחור, ותסכים איתי שזה נראה כמו מגמת עלייה איתנה וברורה. אז אם תשאל אותי במונחי שנים קדימה - פני השוק לעלייה, והשקעה במניות היא אפשרות ההשקעה הפיננסית שתספק התשואה הגבוהה ביותר. נקודה.
מי שבחר להשקיע במניות בסוף השנה שעברה, צריך בוודאי להסכים שהיום כדאי אפילו יותר לרכוש את אותן מניות, שהרי מחירן נמוך משמעותית מזה שהיה בעבר. אז למה דווקא עכשיו הוא חש אי נוחות ומעוניין לבצע הפעולה ההפוכה ולמכור? Stop loss הוא מנגנון חשוב ביותר שנועד להגן מהפסד קיצוני, אך נכון להשתמש בו רק כאשר מניה מסוימת חורגת משמעותית מתשואת השוק או כאשר חשיפה ממונפת מאיימת למחוק תיק נכסים שלם.
מדד ת"א 25, למשל, שהה בשער 300 נקודות בחודש פברואר 2003, ובאוקטובר 2007 כבר נגע ב-1,240 נקודות. כל מנתח טכני מתחיל יודע שהשוק הולך 3 צעדים קדימה וחוזר 1 לאחור במקרה הטוב, כך שלא נהיה מופתעים אם נראה את המדד מתחת לשער 900 הנקודות כבר בתקופה הקרובה. אם אתה מרגיש שלא תעמוד בהפסדים נוספים אחרי שנה של מכאובים, כדאי שתחתוך ההפסד כבר עכשיו ולא תיגע יותר במניות לעולם. לעומת זאת, משקיע שחושב במונחים ארוכי טווח, יפעל בחוכמה אם יגדיל השקעותיו במניות ככל שהמחירים יוסיפו לרדת.
יותר מ-20 מיליארד שקל נפדו מקרנות הנאמנות בעלות רכיב מנייתי כלשהו מאז תחילת השנה, שלא לדבר על פדיונות בקופות הגמל, בתעודות הסל ובתיקי ההשקעות. ככל שימשך המשבר כך יצטמקו הכלים הפיננסיים המדממים יותר ויותר. משמעות הדבר היא שפחות משקיעים ייהנו מגל העליות החזק שיבוא בתקופה שאחרי הסערה, ואלו שקפצו מהרכבת כשזו התדרדרה במדרון התלול יאחרו להצטרף לחגיגה כשכיוון הרוחות ישתנה.
אם אתה לא מוכן להיות הפראייר האחרון בשרשרת המזון, קח אחריות על ההחלטה שקיבלת במהלך העליות שקדמו למפולת, ואל תיגע. במקום לקרוא את המאמר הזה, תכבה את המחשב ותפסיק לחפש שבבי אינפורמציה שיסייעו לך להבין את הכיוון בשבוע המסחר הבא. תחשוב רחוק, רק שם הסיכוי רב על הסיכון.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור לוסקי.
