כשאחד המוכרים נשבר: הנייר מגיב בהתאם

ושוב, כמו בשבוע שלפניו, גם השבוע החולף היה עקר מהתרחשויות בשוק אגרות החוב הממשלתי ורווי בארועים בשוק אגרות החוב הקונצרני. אז נתחיל, כרגיל, באגרות החוב הממשלתיות, שם למרות הזינוק היחסי בשער הדולר מסכמות אגרות החוב השקליות חודש חיובי למדי עם עליות שהגיעו עד למעלה מ-2.5% כשלעומתן ירדו אגרות החוב הצמודות הממשלתיות בכ-1%.

כל זאת, כמובן, על רקע מדד המחירים לצרכן שהיה החודש נמוך מאד לעומת הציפיות (עלה כזכור רק ב 0.1%). גם העלאתה של הריבית השבוע, בשיעור מתון של 0.25%, לא שינתה באופן דרמטי את פני הדברים, כאשר פערי התשואות בין אגרות החוב הצמודות לאגרות החוב השקליות ירדו משמעותית החודש אל מתחת לרף שלושת האחוזים והתמקמו בין 2.7% -2.9% (המספר הנ"ל למעשה מגלם את הציפיות האינפלציוניות של פעילי השוק ), בטווחים השונים של העקומים.

אבל אם חששתם לרגע שמשעמם בשווקי, אל תתבלבלו, כמו בכל שבוע בשנה האחרונה, גם השבוע, שוק אגרות החוב הקונצרניות סיפק לנו כותרות "וכוכבות" חדשות. אז אם בטור הקודם היתה הכוכבת התורנית חברת נידר, הרי שהשבוע זוכה בתואר חברת פינדון (פינדון אגח א), שאגרות החוב שלה צללו בלא פחות מ.... 44%! השבוע, לאחר תקופה לא קצרה בה הן כלל לא נסחרו.

כתוצאה מחוסר סחירות זה "נשבר" השבוע אחד מהמוכרים והוריד את הנייר בשיעור חד מאד (במצטבר בשנה האחרונה איגרת החוב הנ"ל ירדה קרוב ל-70%) למחיר של 27 אגורות, מה שגרם סופסוף למסחר ער באג"ח, כשאם לפרט, אציין כי כ 17 מיליון ע"נ החליפו ידיים בשלושת הימים האחרונים, כאשר גודל הסדרה כולה הוא כ-50 מיליון ע"נ. מי הוא זה שקנה כשליש מהסדרה במחירים הנמוכים הללו ובתשואה של כ-100% ואף למעלה מכך?

בהקשר זה חשוב לומר כי בתשקיף החברה נכתב במפורש כי אם החברה ו/או "אדם בעל קשרי שליטה עם החברה" (כולל חברות בנות) ירכשו אגרות חוב החברה תדווח על כך בדיווח מיידי. דא עקא, נכון לשעת כתיבת שורות אלו דיווחים כאלו טרם נצפו, ולכן התעלומה נותרת בעינה –

האם הקונה הוא אדם המקורב לחברה אך כזה שאינו חייב לדווח? או אולי מדובר דווקא בספקולנט המנצל את המחירים הנמוכים ומאמין כי יקבל מהחברה בסופו של דבר יותר מהמחיר הנוכחי? תשובות, בינתיים, אין. מלבד פינדון, בסה"כ שררה בשוק אגרות החוב הלא מדורגות אוירה שלילית (בסלקטיביות מינימלית), כאשר כפי שציינתי באחד הטורים האחרונים רגע האמת בכמה מן החברות מתקרב, ולאחר שאנטר הולדינגס צלחה אותו בשלום, אנו נושאים את עינינו לעבר התשלום הקרוב של חברת ליטו גרופ בסך כ-11 מיליון שקל שאמור להתבצע בסוף חודש אוגוסט. אגרות חוב אלו, יש לומר, כבר נסחרות זמן רב בתשואות המשקפות את חששם הכבד של המשקיעים מחוסר יכולתה של החברה לשלם את חובה בזמן, ולאחרונה אף הודיעה החברה כי בוטל זכרון הדברים למכירת מגרש בבלגרד, שמכירתו, אילו היתה מתבצעת, היתה אמורה לסייע לחברה בתשלום הנוכחי.

בכל מקרה, אנו נדע בקרוב מאד, כאמור, לאן פני הדברים, שכן החברה עשויה ליזום מהלך של הסדר מול מחזיקי אגרות החוב, שיתכן ויעדיפו תשלום, ולו חלקי, על פני אפשרות של פרוק.

מי שלא מחכה ליום הדין ויוזמת כבר כעת הסדר עם מחזיקי אגרות החוב היא חברת טי.אר.די , שגם במקרה שלה, זה תקופה ארוכה שמחיר אגרות החוב של החברה משקף את הציפיות של המשקיעים בהן לאי קבלת תשלומי החוב בזמן.

החברה גיבשה עם מרבית מחזיקי אגרות החוב הסדר בו היא תפדה (ע"י הצעת רכש) כ-38% מסדרת אגרות החוב במחיר של כחצי משווי החוב המתואם ובפרמיה של כ-20% על המחיר בשוק, כאשר יתרת החוב תפדה ב-8 תשלומים שנתיים החל מ 8/2009.

אסיים, כרגיל, בקניות בעלי העניין, אלא שהפעם לא אזכיר את הרשימה הארוכה כולה אלא רק את חברת ארזים אשר הגיעה ביום חמישי אל השוק וקנתה באגרסיביות רבה, ולמיטב זיכרוני גם תקדימית, כמות של קרוב ל-90 מיליון ! ע"נ בשתי סדרות האג"ח (59 מיליון בסדרה 4 ו-30 מיליון בסדרה 2), כאשר בהתאם לדיפרסיה בו שורה השוק, החברה כלל לא נזקקה להעלות את מחירי אגרות החוב לצורך הרכישות הענקיות הנ"ל. כתוצאה מכך תרשום החברה רווח ענק של 59 מיליון שקל שמצטרף לרווח קודם של כ-6 מיליון שקל מקניה קודמת של כ-12 מיליון ע"נ .