על הדולר, הסחורות וכי"ל: מה השלב הבא?
רעידת האדמה הפוקדת את שוק הסחורות מותירה אחריה קורבנות רבים. מחירי החוזים המשתוללים בעוצמה חסרת תקדים מושכים אחריהם למעלה ולמטה את הערכות האינפלציה, את יחס המטבעות השונים למטבע האמריקאי, את מניות מגזר הכימיה ואת שווקי המניות בעולם בכלל, לטלטלה שמצליחה לסחרר גם את שועלי הקרבות הותיקים ביותר.
שינויים בהערכות אודות השפעת המיתון העולמי על קצב הצמיחה במזרח מלובה בפעילות ספקולטיבית ענפה של קרנות הגידור הפופולאריות כל כך, משכו את מחירי הנפט, המתכות והדגנים מעליות חדות בחצי הראשון של השנה לירידות חדות בחודשיים האחרונים.
הצפי לגידול דרמטי בביקוש למוצרי היסוד במדינות המתפתחות, יחד עם חששות גלובאליים שמא לא ניתן יהיה "לספק את הסחורה", האיצו במשקיעים להגביר את ציפיות האינפלציה ארוכת הטווח. האינפלציה הגלומה בישראל, לדוגמה, זינקה ליותר מ-3% בכל אחת מ-10 השנים הבאות, הרבה מעל היעד הממשלתי ללא הצדקה, וכבר תוקנה באלימות לערכים שפויים יותר במרכז היעד בחודש החולף. אם היעד הממשלתי נע בין 1% ל-3% אזי כל הערכה אחרת לטווח הארוך אינה עומדת בקנה אחד עם ההיגיון הבריא, והיא מתרחשת כתוצאה מהשלכה מוגזמת של האירועים בהווה על העתיד.
תנודתיות כזו באינפלציה הצפויה מנערת את שוק האג"ח ומשפיעה ביתר שאת על תמחור אג"ח קונצרניות, כיוון שעלייה אסטרונומית במדד המחירים לצרכן מגדילה את הוצאות המימון של החברות וכך את הסיכוי לחדלות פרעון. האג"ח שנענשו בתקופה האחרונה צפויות לשוב למגמת עלייה ככל שיתקררו המים בשוק הסחורות הרותח. הערכותינו הן כי מדד המחירים לצרכן לחודש יולי שיפורסם השבוע יעלה ב-0.6%, ויסכם עלייה של 4.3% במדד ב-12 החודשים האחרונים. עליית המחירים אם כן עדיין גבוהה מהיעד אך בהחלט ניתן לומר שהיא מתכנסת למרכז.
הדולר עלול לשבור את ה-1.6 מול האירו
מחירי הסחורות נקובים בדולר, ועל כן קיימת תמונת ראי לא מושלמת בין שעריהן לשערו של המטבע האמריקני. מי מניע את מי היא שאלה של ביצה ותרנגולת, אך לבטח ניתן לומר כי שובה של מגמת העלייה במחירי הסחורות עשויה להפעיל לחץ נוסף על הדולר למול המטבעות האחרים, ואולי אף לדחוף אותו לשבירת הרמה הבלתי מנוצחת של 1.6 דולר ליורו.
רבים בוודאי התפתו לגעת במניות הכימיה כשאלה נגעו בנקודת הרתיחה בחודש יוני האחרון, וקיבלו כוויה שתשאיר בידם צלקת עמוקה. מחירי התירס, החיטה והאורז הגואים משכו את המאמינים להערכות כי הביקוש הצפוי לדשנים לחקלאות הוא אין סופי ושווה לרכוש מניות של חברות כמו כיל בכל מחיר ובמכפילים עצומים. לא צריך להיות מנתח טכני דגול כדי לזהות שמדובר בבועה ומהתבוננות חטופה על הגרף ניתן היה לראות שהמחירים מנופחים, ויצרי החמדנות הם אלה המניעים את המניה להמשיך ולטפס ללא הצדקה.
עד כאן לא חידשתי דבר, ולא הייתי רוצה לאכזב. הביקוש לסחורות לא השתנה כהוא זה מתחילת השנה וכך גם לא ההיצע. אם כך, אין כל הצדקה כלכלית לשינויים הדרמטיים במחיריהן, והתנודתיות הגבוהה היא תוצאה מיידית של פעילות ספקולטיבית גרידא. הצמיחה המהירה במזרח וההתעוררות הכלכלית בקרבם של שליש מאוכלוסיית העולם לא משאירה ספק לעניין הביקוש הגובר למוצרי הבסיס, ומגמת עליית המחירים בסחורות תימשך עוד שנים ארוכות. ככל שיתייקרו המחירים כך יגבר הלחץ על המטבע האמריקני וזה יבקר בנקודות שפל חדשות, והשקעה במניות מגזר הכימיה תניב למשקיעים בעלי אורך נשימה תשואת יתר על תשואת השוק.
הביקושים מהמזרח בולמים את המיתון העולמי ויתכן שאם לא כן, היינו עדים למשבר עמוק הרבה יותר. ובכל זאת, הפעילות הענפה הנובעת מעוצמתו של הענק המתעורר משפיעה באופן דרמטי לפה ולשם ומגדילה התנודתיות הגלומה בהשקעה בכל כלי פיננסי כמעט. הצמיחה במזרח משולה בעיניי לתנועת הלוחות הטקטוניים, ובכל פעם שישתחרר לחץ אנו צפויים לחוש ברעידת אדמה שאת תוצאותיה קשה לנבא. מי שיתפתה למהלכים מהירים ויפעל בפזיזות בכל פעם שתהיה התפרצות לאחד הכיוונים, צפוי לשלם מחיר יקר וכואב מתנועת המטוטלת האכזרית שתגיע ביום שאחרי. חשדנות והטלת ספקות מומלצות ליישום בעידן משוגע שכזה, ובעלי היצירתיות והתחכום מוזמנים אף לנסות ולנצל מצבי קיצון להשגת רווח מהיר.
* הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות מאור-לוסקי.
