בזכות השקיפות: על מניה גדולה שקרסה וחזרה למסלול
לפני פחות משנה, באוקטובר 2007, נשקה מניית וריפון למחיר של 50 דולר. ההמשך זכור היטב למשקיעי החברה, כאשר ביום לא בהיר אחד בדצמבר 2007 היא הודיעה כי גילתה תקלות בדיווח על כמות המלאי שלה. המשמעות היתה רווחים מנופחים בכל הרבעונים של שנת 2007. לא ניכנס לסיבות לדיווח השגוי על כמות המלאי (אחת הסיבות היא כנראה העיכול של מיזוג ליפמן לתוך החברה) אבל נזכיר כי באותו יום צנחה המניה בלמעלה מ-40%.
מאז, דחתה החברה מספר פעמים את הדיווח של הדו"חות המתוקנים, מה שהביא את החברה למספר הסדרים עם בעלי האג"ח, כאשר במקביל הידרדרה המניה עד לשווי של כ-10 דולר במאי 2008 והתביעות הייצוגיות לא הפסיקו לזרום. מיותר לציין כי שוק ההון האמריקני והישראלי (וריפון חברה במדד ת"א 25) איבדו אמון לחלוטין בהנהלת החברה ואני כאנליסט אף כיניתי את ההשקעה במניה באותה תקופה כ"קזינו" בהגדרה.
האם האמון בהנהלת החברה חזר ואיך?
ביום ד', לאחר המסחר בארה"ב, פרסמה החברה את הדו"חות המתוקנים לשנה וחצי האחרונות וסיפקה הנחיות לשנה וחצי הקרובות. מיד לאחר פרסום הדו"חות קיימה החברה שיחת ועידה למשקיעיה (חצות לפי שעון ישראל). מניית החברה הגיבה בזינוק של למעלה מ-30% במסחר. ניתן כמובן להסביר את הזינוק בכך שמחיקת המלאי והרווחים היתה חמורה מעט פחות מהמצופה ובכך שהנחיות החברה לשנה וחצי הקרובות מאד אגרסיביות והותירו את קונצנזוס האנליסטים הרחק מאחור.
אבל בהיכרותינו את המשקיעים והאנליסטים האמריקנים, הזינוק במחיר המניה היה קצת אגרסיבי לאור חשדנותם, חוסר הסלחנות לשערוריות חשבונאיות והיעלמות ההנהלה בשנה האחרונה. בד"כ בניית אמון ובוודאי אמון מחודש בין הנהלה למשקיעים אמריקנים, דורשת יותר משיחת ועידה אחת.
אני מאמין כי חלק נכבד מהזינוק במניה נעוץ באופי שיחת הוועידה ובאופי הדיווח למשקיעים. ראשית, החברה פרסמה את הדו"חות המתוקנים לשנת 2007 ולמחצית הראשונה של 2008. דיווח כזה מפורט לא ראיתי זמן רב והקדשתי למעלה משלוש שעות כדי לקרוא את כולו ולנתח אותו. כל אחד מהרבעונים דווח באופן מפורט על כל מחיקה, כל הפרשה, כל שינוי ברווח, כיצד נבנה רווח ה-EBITDA והרווח הנקי Non-GAAP (שהם הרווחים היותר מייצגים תזרימית ולא חשבונאית).
שנית, החברה פרסמה הנחיות למחצית השניה של 2008 ולשנת 2009. אנו רגילים לראות בד"כ הנחיות לגבי טווח שורת המכירות וטווח שורת הרווח למניה וזהו. בדיווח של וריפון קיבלנו פירוט לרבעונים: קיבלנו את שיעור הצמיחה האורגנית הצפוי, הפרשות שונות צפויות, תכנית האופציות לעובדים, טווח הוצאות מימון, טווח לרווחי ה-EBITDA, מס ועוד. בקיצור, מאד מפורט.
וכדי להשלים את התמונה הגיעה שיחת הוועידה. השיחה נפתחה בתודה מקרב לב של המנכ"ל ובנימה מתנצלת על התקופה האחרונה (ויש כמובן הרבה על מה להתנצל). לאחר מכן סקר המנכ"ל את מה שעבר על החברה בשנה האחרונה, את הצעדים שננקטו על מנת שמחדלים כאלה לא יקרו בעתיד, הסביר למה מחצית השנה הראשונה של 2008 היתה קשה וכמובן התייחס להנחיות לשנה וחצי הקרובות.
לגבי העתיד, המנכ"ל מסביר כי החברה חשה בהאטה משמעותית בצפון אמריקה וגם אירופה לא במצב מזהיר. עם זאת, הוא מפרט לגבי מנועי הצמיחה הגיאורגפיים (שווקים מתפתחים) והטכנולוגיים (מוצרי אלחוט מאובטחים). המנכ"ל לא התחמק מאף שאלה של האנליסטים וכך קיבלנו דיווח ושיחת ועידה שקופים וברורים כמו שלא קיבלנו מאף חברה מעולם. המנכ"ל חזר והדגיש מספר פעמים כי חשוב לו להחזיר את אמון המשקיעים בחברה וכי ננקטים צעדים בוני אמון לאורך זמן.
שקיפות רק בעת משבר?
למרות שהחברה טוענת שהיא מרגישה חולשה בשווקים חשובים ולמרות שההנחיות לשנת 2009 נראות מאד אגרסיביות ומאתגרות, נראה כי האמון בחברה ובהנהלה מתחיל לחזור לעצמו וזה חלק נכבד מהסיבה לזינוק במניה. ניתן היה לשמוע זאת גם בנימת השאלות של האנליסטים בשיחה.
השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לאחר קריאת תמליל שיחת הוועידה והדיווחים של החברה היא: האם וריפון חשפה סודות אסטרטגיים ותחרותיים בכך שהייתה מאד שקופה? האם השקיפות המאומצת נותנת כלים למתחרות שלה? לדעתי התשובה שלילית ואז כמובן עלתה השאלה השנייה: אם התשובה הראשונה שלילית, אז למה צריך לחכות למשברים כדי להיות שקופים עם המשקיעים, למה לא כל החברות ובעיקר החברות הישראליות הדואליות לא מאמצות כזו רמה של שקיפות? אין לי ספק כי רמה גבוהה של שקיפות באופן קבוע כפי שראינו כעת מוריפון, תפיג חששות של משקיעים לגבי היכולת לעמוד בהנחיות ובמיוחד בתקופה כזאת.
* הכותב הוא אנליסט בבית ההשקעות לידר שוקי הון.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
