עד כמה יכולה ליפול מניית כי"ל?
כמו רבים אחרים, גם אני לא יכולתי להישאר אדיש בשבוע המסחר החולף למראה החבטות שסופגת "מניית העם" החדשה, מנייה שכולנו אוהבים לאהוב, מניית כיל שכל כך נהנינו להשקיע בה ולקטוף את הפירות שהניבה לנו בשנים האחרונות. מניית החברה המוצלחת כל כך, אשר מנהליה המוערכים הביאו אותה לאן שהביאו, טיפסה במעלה המדרון בעוצמה גם בימים שבהם הכל קרס מסביב. הסקרנות גרמה לי לחפש פתרון לשאלה עד מתי, ומה שגיליתי עורר בי צמרמורת כך שחשתי מחויבות לשתף את קוראיי.
הצמיחה במדינות המתפתחות, הביאה לעלייה חדה ומתמדת במחירי התבואה, שהביאה לעלייה במחירי הדשנים. החברות המייצרות את האשלג נהנו מרווחיות הולכת וגוברת והציגו דו"חות מפוצצים לכל אורך הדרך. העובדה כי אשלג הוא משאב טבע שבוודאי יהיה זמין פחות ופחות עם הזמן, וההערכה שחסמי הכניסה לענף הם גבוהים ביותר, תרמו רבות לעליית מחיר הדשן ואיתו לעליית מחיר המניה.
אנליסטים וכלכלנים רבים חוו דעתם חדשות לבקרים על שוויה המוערך של החברה ועל הביקוש שילך ויגבר למוצר, ואני מסכים עם כולם. אינני אנליסט ואין לי הערכה למחירה ההוגן, אך כמנהל השקעות אני מחויב לאתר הזדמנויות ולזהות סיכונים מוקדם ככל שניתן. בהתבוננות חטופה על גרף מניית כי"ל המצורף, עלו בי זיכרונות מימים יפים יותר שעברו בזמנו על מניית אפריקה ישראל (מצורף הגרף). מניית אפריקה זינקה בלמעלה מ-2200% החל משנת 2001 ועד לקצה הבועה שהתפוצצה במאי 2007.
מהלכים חיוביים לכל אורך הדרך והתפתחותה של בועת הנדל"ן הובילו אז את המנייה לשיאים חדשים מדי יום ביומו. הערכתו הפומבית של לבייב כי מניית החברה בשליטתו צפויה לזנק ב-100% עד סוף השנה, זעזעה אז את הרשות לניירות ערך, הטיסה את המנייה ב-70% בתוך חודשיים וסימנה את הסוף העגום של אותה בועה.
מי שיגיד שאין כל קשר בין שני המקרים צודק בהחלט. האנלוגיה היחידה טמונה באינטואיציה האנושית, זו שמביאה את המשקיעים בכל פעם מחדש ליצור בועות ולפוצץ אותן מיד אחר כך. אלא שהבעיה מתחילה בקושי לזהות היווצרותה של בועה, והתחרותיות הטבועה בנו לא מאפשרת לנו להתבונן מהצד כשכולם מרוויחים ואנחנו מחוץ למשחק. גם מניית כי"ל כמו מניית אפריקה ישראל, עלתה מראשית 2001 ועד לשיא שנקבע בחודש יוני האחרון, בלמעלה מ-2200%. למען הייחוס יש לזכור כי מדד ת"א 100 השיא פחות מ-200% בתקופה הנתונה.
התבוננות על בועות אחרות תראה לנו דפוס התנהגות דומה לזו שראינו במניית אפריקה ישראל. בועת הדוט קום שנוצרה והתפוצצה בראשית העשור ובועת המדד שנחאי-סין שנגעה בשיא בסוף השנה שעברה, הוזנו מרצף של אינדיקאטורים חיוביים שתמכו עליות שהאיצו את עצמן. העליות עוררו גל תקשורתי שמשך משקיעים נוספים וחמדנים לבלון המנופח, עד לרגע הופעתו של נתון משמעותי ומאכזב שהרס את החגיגה. ממרומי הבועה הנפילה היא חדה ומהירה, אך תחושת שווא שמרחפת באוויר מרמזת שמדובר אולי בהזדמנות אחרונה לעלות על הרכבת הדוהרת במעלה ההר.
רבים בוודאי שמעו ש"סכין חדה שנופלת אסור לנסות לתפוס", אבל מעטים זוכרים ליישם האמרה כאשר המנייה הכי מדוברת בשוק מוצעת להם במחיר סוף העונה. אחרי נפילה של שלושים אחוזים, האטרקטיביות מביאה לעלייה חדה של 1/3 מגודל הנפילה ובזמן קצר, והשאר זו היסטוריה. יצירתן של בועות מפתיעה בכל פעם מחדש, וכשאתה מסתכל על הגרף בדיעבד את שואל את עצמך מי האידיוט שקנה בשיא. אלא, שבמהלך היווצרותן קשה מאוד להחליט מתי זו בועה ועוד יותר קשה לאתר את הקודקוד, ובדיוק בשלב זה אני מפנה את השאלה אליכם: האם אנו עדים כעת לסיום היווצרותה ותחילת התפוצצותה של בועה? האם סביר שמי שקנה את מניית כי"ל במחיר שיא של 80 שקל לא יחזיר את הכסף גם בעוד יותר מעשור? האמת שאני לא יודע, וכל אחד יצטרך לשפוט בעצמו.
אבל הבעיה במניות "אהובות" שהופכות ל"מניות העם" בתקופת פריחתן היא, שכשהן מתרסקות כולם נפגעים, מי יותר מי פחות. לא אתפלא אם רבים מחזיקים במניה ברכיב ניכר מתיק ההשקעות שלהם, בחריגה משמעותית מעל המשקולת שלה במדד ת"א 100. כל שרציתי בדבריי אלה הוא להזהיר את מי שאינו זהיר, כי אין מניה "בטוחה" וגם זו עשויה להסב לתיק הנכסים נזקים שלא ניתן יהיה לתקנם במשך שנים. בכל מקרה ונוכח העובדה שמוקדם לקבוע אם מדובר בתסריט בועתי או שחברות הדשנים עוד צפויות לכבוש שיאים חדשים, החזקת המניה בחשיפת שוק היא כנראה הדבר הנכון לעשות.
*האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד.
מאת: אלדר גנזל, מנכ"ל מאור-לוסקי בית השקעות
