חצי מיליון ש' הספיקו בשביל להפיל את אפריקה או אלוני חץ
שלושה ימי מסחר בלבד, עד ליום הכיפורים, זה מה שתיכנן לנו לוח השנה לשבוע החולף. אבל, אלו היו שלושה ימים סוערים במיוחד, כך שאפילו בקנה המידה של השבועות האחרונים, שהיו תזזיתיים וסוערים מאד, השבוע החולף היה, ככל הנראה, הסוער מכולם, במיוחד כשמדובר בירידות שערים חדות, המצטברות יום אחר יום ועד ליום שני, כשרק ביום השלישי, שעליו נאמר פעמיים כי טוב כידוע, נרגעו השווקים והתהפכה המגמה. נתחיל באגרות החוב הממשלתיות, שאת התנהגותן הגדרתי כאן בשבוע שעבר כאי של יציבות, כשעל אף שבשני ימי המסחר הראשונים של השבוע נרשמה בהם מגמה שלילית, גם בימים אלו המחזורים היו סבירים והתנהגות השוק לא גילמה ולו קמצוץ מהפאניקה שאחזה בשוק אגרות החוב הקונצרני.
יש לציין, שהתעצמות המשבר, ועימו התחזקות ההערכות הפסימיות לגבי הצמיחה, בישראל ובעולם, יחד עם הירידה הנוכחית במחירי הסחורות, ובפרט הצלילה במחירי הנפט, גרמו לשינוי מהותי בציפיות האינפלציוניות, ולכן מתחילת החודש נרשמו ברוב אגרות החוב השקליות עליות, בעוד שאגרות החוב הצמודות למדד הממשלתיות רושמות ירידות שערים חדות, לאורך כל העקום, ותשואתן עלתה בהתאם.
אולם יום שלישי, ואיתו הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל, בשיעור של 0.5%, שינה את המגמה, וגרר עליות שערים בכל סוגי אגרות החוב: הממשלתיות, הקונצרניות, השקליות והצמודות. בסוף יום המסחר, ניתן לראות שהציפיות האינפלציוניות, כפי שהן נמדדות בפערים בין השחרים לגלילים במח"מים זהים, ירדו אל מתחת ל1% בטווח של כשנה וחצי, והן עולות בהדרגה עד ל 1.4% במח"מ 4 שנים, 2.2% במח"מ 8 , ו2.45% במח"מ 11 שנים. אציין עוד כי אך לפני חודשים ספורים, גילמו הפערים הנ"ל ציפיות אינפלציוניות, לא רק בטווחים הקצרים אלא גם בטווחים הארוכים, של כ 3.5%, ואחת מההשלכות הישירות של המשבר הינה השינוי החד בציפיות בשיעור האינפלציה בשנים הקרובות, כאמור בעקבות ירידת מחירי הסחורות והחששות ממיתון עולמי.
אבל, בכל הכבוד לשוק הממשלתי, הסערה האמיתית התרחשה, כמו תמיד בשבועות האחרונים, בשוק אגרות החוב הקונצרניות, ובפרט באגרות החוב המדורגות, שסובלות שבועות ארוכים מירידות מחירים חדות מאד, והתנהגות שוק שאין להגדירה אלא כפאניקה מוחלטת. יאמר מייד, לירידות בימים הראשונים של שבוע המסחר החולף לא התלוו מחזורים גבוהים במיוחד.
על מנת להפיל חלק מאגרות החוב של חברות כמו קבוצת דלק, אפריקה ישראל, אלביט הדמיה או אלוני חץ, בשיעורים של 10% או 15% ביום!, היה מספיק כחצי מיליון שקל עד מיליון שקל, כשבאופק לא נמצאים קונים, ואילו קרנות הנאמנות ותעודות הסל סובלות מפדיונות שמגבירים את לחץ המכירות. אחד המקרים הקיצוניים של השבוע מבחינת תנודתיות היה זה של קבוצת דלק, שבסיום המסחר ביום ראשון הודיעה על כוונתה לחלק את מניות דלק נדל"ן, הנחשבת החוליה החלשה והבעייתית בקבוצה, כדיבידנד בעין.
ההודעה גרמה לנחת רוח בקרב המחזיקים באגרות החוב של הקבוצה עצמה, ואלו שלחו את אגרות החוב של החברה לעליות שערים מרשימות, שהתעצמו גם ביום שלישי, בו העליות התפשטו לכל מדדי התל בונד. כך, איגרת החוב של החברה מסדרה י"ג, שסיימה את יום א' במחיר הנמוך מ-50 אג', נעלה את שבוע המסחר ביום ג', במחיר המתקרב ל-70 אג', כשגם יתר סדרות אגרות החוב של החברה רושמות עליות שערים מרשימות.
עובדה נוספת שבלטה במהלך המסחר בשבוע החולף היתה התעצמות קניות בעלי העניין, והחברות עצמן, באגרות החוב שלהן, וזאת על אף שהיה זה, כזכור, שבוע מקוצר במיוחד. ואכן, בחברות רבות מדובר ברכישות של מיליוני ע"נ או אפילו למעלה מכך, מה שיוביל אותן לרשום רווחי הון ניכרים בזכות רכישות אלו.
הפעם, בשל הכמויות הגדולות, ליקטתי עבורכם את החברות שרכשו. חדי העין מביניכם יזהו בה גם חברות מובילות כדוגמת שטראוס או גזית גלוב למשל. זה הזמן להתרווח לאחור וללגום מקפה הבוקר- הרשימה ארוכה מאד: גילאון, אוסיף וחברת הבת אוסיף מזרח אירופה, קציר, סובריין, פאנגאיה, גאון, בנין, רבד,אייביטרנס, שטרן, טראס, פרשקובסקי, אלרוב, גזית, וחברת הבת גזית גלוב, בריטיש, חבס, דקסיה, שטראוס, יפנאוטו, אלקטרה (באג"ח לא סחיר), רוזבאד, איתמר, ליטו, קבוצת כרמל, חממה, דמרי,כרמל אחזקות, סאמיט, שלמה נדל"ן, ניו קופל,טאו, אייביאי, גינדי, דוראה, איי.אי.אס, סטארנייט, אזורים, סמיקום וסליחה מראש אם נשמטו מעיני קניות נוספות.
מנגד, לא פחות מענינת היא רשימה החברות בהן לא דווחנו על רכישות, לא ע"י החברות עצמן ולא ע"י בעלי השליטה.
כאן הרשימה חלקית כמובן: אפריקה ישראל – מחיר האג"ח מתחת ל 40 אגורות, קבוצת דלק – מחיר האג"ח "ביקר" השבוע כזכור בפחות מ-50 אגורות, דלק נדל"ן- מחיר האג"ח 29 אגורות!, אלביט הדמיה - מחיר האג"ח 67 אגורות, נכסים ובנין- מחיר האג"ח "ביקר" השבוע ב 57 אגורות וכעת הינו 62 אגורות, כלכלית ירושלים- מחיר האג"ח 58 אגורות.
המשותף לכל הרשימה שניתנה כאן, הוא שמאחורי כל החברות הללו נמצאים בעלי עניין שנתפסו עד לא מכבר כטייקונים הכבדים של המשק הישראלי, ורמת התמחור של אגרות החוב שלהם היתה בהתאם. מפתיע או לא, אף אחד מהם לא דיווח לנו השבוע על רכישות אג"ח וזאת על אף המחירים הנמוכים אליהן הגיעו אגרות החוב של החברות בשליטתם.
