בבנק ישראל רומזים: תיתכן פעולה מתואמת עם הממשלה לתמיכה במשק

פרסם היום את דוח האינפלציה לרבעון השלישי של השנה. הדוח מתפרסם בעיתוי מעניין, לאחר שאתמול הפתיע הנגיד סטנלי פישר בהורדת חדה נוספת של חצי אחוז, לרמה של 3%.

בבנק ישראל רומזים כי תיתכן פעולה מתואמת עם הממשלה לתמיכה בפעילות במשק. "התקופה הנוכחית מאופיינת באי-ודאות רבה לגבי ההתפתחויות הכלכליות בישראל, ובפרט בגורמי סיכון משמעותיים הן מצד האינפלציה והן מצד הפעילות המשקית; עיקר הסיכון נעוץ במשבר הפיננסי העולמי, המחריף ומתמשך. בהקשר זה חשוב לציין כי בישראל, שלא כבמדינות רבות, מצבה של המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט מאפשר לה להתמודד עם המשבר העולמי.

בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות השוטפות ואחר ההערכות לגבי ההתפתחויות הצפויות בעולם ובארץ, ולפעול לשמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בפעילות הריאלית ושמירה על היציבות הפיננסית.

קיימת אפשרות, אומרים בבנק ישראל, "שתידרשנה פעולות תמיכה של הממשלה ובנק ישראל בפעילות המשקית, אולם מן ההכרח שצעדי תמיכה כאלה יתאמו את היעדים והאילוצים של הטווח הבינוני והארוך. במיוחד חשוב שהם לא יתבטאו בהתפתחות חריגה של גירעון הממשלה והחוב הממשלתי.

נציין, נאמר בהודעה, כי גורם מרכזי שתרם לעמידותו היחסית של המשק הישראלי למשבר העולמי הוא האחריות התקציבית בשנים האחרונות, שהתבטאה בירידת הגירעון ויחס החוב לתוצר. ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית העסקית תגרור צמצום של הכנסות הממשלה ממסים, שבעקבותיה צפויה גם עלייה זמנית של הגירעון הממשלתי.

הודות לאמינות שצברה המדיניות הפיסקלית, עלייה זמנית ומתונה של הגירעון אינה צפויה לפגוע ביציבות המשק, ובאמון של הציבור והמשקיעים המקומיים והזרים במדיניות הכלכלית הישראלית. עם זאת, הואיל ויחס החוב הציבורי לתוצר עדיין גבוה מהרצוי בטווח הארוך, יש להימנע מצעדים שיגדילו את הגירעון והחוב מעבר למתחייב מההשפעה הישירה של ההאטה, כלומר מעבר לנגזר מפעולתם של "המייצבים האוטומטיים".

עוד נאמר בהודעת הבנק כי "בשבועיים האחרונים של הרביע השלישי החלה החרפה של המשבר הפיננסי בעולם, והיא התעצמה בשבוע הראשון של אוקטובר. החרפת המשבר העולמי התבטאה בהתמוטטות של מוסדות בנקאיים ופיננסיים בעולם, בעליית סיכונים ובצמצום אשראי, ואלה הובילו לירידות חדות של מחירי הנכסים הפיננסיים ברחבי העולם. הדבר הניע בנקים מרכזיים וממשלות לנקוט שורה של תוכניות הצלה וצעדים חריגים נוספים, בעלי השלכות מרחיקות לכת על מבנה השווקים ותפקודם. התפתחות זו התבטאה גם בשוק ההון בישראל: גדלה מאוד אי הוודאות, גברה הציפייה להאטה בפעילות העסקית, ומחירי המניות והאג"ח ירדו במידה ניכרת.

על רקע העלייה הניכרת של אי-הוודאות והירידה של האינפלציה הצפויה, הוחלט (בשבוע הראשון של החרפת המשבר) להשאיר את הריבית לחודש אוקטובר בעינה - למרות קצב האינפלציה הגבוה (4.4 אחוזים מתחילת השנה) והקירבה לתעסוקה מלאה. בהמשך התעצם, כאמור, המשבר העולמי, גברו אי- הוודאות והירידה של מחירי הנכסים הפיננסיים גם בישראל, והתעורר חשש להחרפת המצב גם בתחום הפיננסי וגם בתחום הריאלי.

לפיכך - ומאחר שהירידה של מחירי הסחורות בעולם והצפי להאטה בביקושים המקומיים הקטינו מאוד את החשש ללחצים אינפלציוניים – הוחלט, ב-7 באוקטובר, בהחלטה שלא מן המניין, להפחית את הריבית ב-0.5 נקודת אחוז, לשיעור של 3.75 אחוזים. זאת, בין היתר, כדי להעלות את רמת הנזילות בשווקים הפיננסיים המקומיים. יום למחרת החלטה זו ננקטה פעולה דומה על ידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם – ה-Fed בארה"ב, הבנק המרכזי של האיחוד האירופי, הבנק המרכזי של אנגליה ועוד. בעקבות החלטה זו נותרו הציפיות לאינפלציה, לשנה-שנתיים הקרובות, בקצה התחתון של תחום יעד האינפלציה".

מטרתה המרכזית של המדיניות המוניטרית היא שמירה על יציבות המחירים תוך תמיכה בצמיחה, בתעסוקה וביציבות הפיננסית. בתקופה של משבר גלובלי בקנה מידה היסטורי – כדוגמת זה שאנו חווים כעת – בולטים יתרונותיו של משטר גמיש של יעד : כשהאינפלציה חורגת מתחומי היעד פועל בנק ישראל להחזרתה לתחומיו בהדרגה, כדי למתן את הפגיעה האפשרית בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית, אומרים בבנק ישראל.

בבנק ישראל חוזרים על ההערכה כי קצב האינפלציה השנתי (קצב עליית המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים) צפוי להישאר בתקופה הקרובה גבוה מהיעד, אך להתמתן בהדרגה ולחזור לתחום היעד עד אמצע שנת 2009. עדכון התחזיות לאינפלציה כלפי מטה, יחסית לדוח האינפלציה הקודם (מיולי 2008), נובע מהירידה החדה של מחירי הסחורות בעולם, ומההשלכות הצפויות של החרפת המשבר העולמי על הפעילות והתעסוקה במשק הישראלי.