רפי גוזלן: הנפילות בשוק האג"ח הקונצרני מקרבות ניסיון התערבות ממשלתית נוסף

על רקע המפולת בשוק האג"ח הקונצרני, הורדת הריבית החדה על ידי ופרסום מדד אוקטובר, מעדכנים בבית ההשקעות פריזמה את תחזית המאקרו שלהם.

רפי גוזלן, סמנכ"ל ההשקעות של פריזמה, אומר כי "באופן כללי אנו מצפים לסביבת נמוכה בשנה הקרובה שתנבע הן מצד ההיצע-ירידה במחירי הסחורות והן מצד הביקוש- חולשה בצריכה הפרטית. האינפלציה בשלושת החודשים הקרובים צפויה להסתכם בירידה של כ-0.4% במצטבר : ירידה של כ-0.5% בנובמבר בעיקר בהשפעת מחירי האנרגיה והירידה במחירי הנסיעות לחו"ל, סביב 0% במדד דצמבר ועלייה קלה של כ-0.1% בינואר. בחצי השנה הקרובה אנו מצפים לאינפלציה מצטברת אפסית ובשנה הקרובה לעלייה של כ-0.8% במדד".

הורדת הריבית המפתיעה, אומר גוזלן, העלתה תהיות לגבי דחיפות המהלך, היות ונימוקי הבנק לא הצביעו על הצורך להורדה דחופה בישיבה שלא מהמניין. ככל הנראה לבנק אינדיקציות נוספות (ייתכן ודו"ח סחר החוץ הינו אחד מהם) בדבר הפגיעה הריאלית במשק, או שמא החשש מהתפתחות מחנק אשראי הביא את הבנק לפעול במהירות שבה נקט.

"הירידה המפתיעה של הריבית לחודש אוקטובר, מעלה את הסבירות שבנק ישראל יוריד את הריבית גם בסוף החודש. יותר מהשאלה האם הריבית תרד ב-25 נקודות בסיס או ב-50 נקודות בסיס בסוף החודש, חשוב יותר להבין שבנק ישראל מכוון לריבית נמוכה משמעותית מאשר השוק צופה כיום. אנו מעריכים שהריבית צפויה לרדת לכיוון של 2% בשל החשש שהפגיעה הריאלית במשק המקומי תהיה חמורה באופן ניכר מהקונצנזוס, מהירידה החדה הצפויה באינפלציה ומהעובדה שהריבית הריאלית במשק עולה למרות הפחתות הריבית (הציפיות יורדות בקצב מהיר יותר מזה של הריבית)".

בנוגע לשוק האג"ח אומרים בפריזמה כי הירידה החדה במחירי איגרות החוב הקונצרניות בחלקה אכן נובעת מההרעה במצב הפירמות אך היא מגלמת גם פרמיית נזילות ניכרת. השילוב של הפחתת הדירוג לבז"ן והורדת הריבית סימנו את החשש מהחרפת ההרעה במצב המשק עלייה בפרמיית הסיכון של המשק כאשר השלב הבא עלול להתבטא באג"ח הממשלתיות. חשש זה מקרב מאוד ניסיון התערבות ממשלתית נוסף בכדי לבלום במידת מה את הגלישה אל השוק הממשלתי.

בנוגע למסחר בשוק המט"ח אומר גוזלן כי הוא צופה החלשות נוספת לשקל, במיוחד לנוכח התלות הגבוהה של במשק הישראלי בפעילות הגלובלית כפי שבא לידי ביטוי בהיקף משמעותי של הסחר בתוצר. הרעה בחשבון השוטף בשנה הקרובה, ירידה בהשקעות הזרות, המשך הפחתות , והמשך הגדלת רזרבות המט"ח (בנק ישראל הביע שביעות רצון מהתכנית לרכישת מט"ח והודיע כי הוא שוקל את האפשרות להמשיך בה לתקופה מסוימת, לאחר השלמתה) יתמכו בהיחלשות השקל מול הדולר לרמות של 4.2 בחודשים הקרובים.

בנוגע לסחר החוץ אומרים בפריזמה כי הנתונים לחודש אוקטובר רחוקים מלהציג את התמונה הצפויה בשנה הקרובה. הדגש העיקרי בתקופה זו ניתן להזמנות העתידיות, ובהקשר זה הצביע סקר החברות של בנק ישראל על ירידה חדה בהזמנות ליצוא בחודשים הקרובים.

אם במהלך שנת 2008 היווה הייסוף בשע"ח של השקל את הבעיה העיקרית שעמדה לנגד היצואנים- בשנת 2009 צפויה פגיעה מהותית יותר ביצוא כתוצאה מירידה בביקושים. את עיקר הפגיעה בפעילות סחר החוץ- ביבוא וביצוא- אנו ניראה במהלך שנת 2009 וצפויה ירידה בשני סעיפים אלו. ירידה זו תבטא את ההאטה החריפה בפעילות התעשייה במקביל לחולשה ניכרת הצפויה בצריכה הפרטית המקומית.