פישר מתריע: "האתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות גדלו מאוד"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, נאם היום בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. בנאומו התייחס הנגיד להתמודדות המשק הישראלי ובנק ישראל עם המשבר האשראי המתרחב.

"בצד הפיננסי המשבר משתקף אצלנו בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות"

פישר אמר כי: "במשק הישראלי ניכרות היטב ההשלכות של המשבר העולמי על שני היבטיו - הפיננסי והריאלי. עם זאת, המשק הישראלי הגיע לתקופה הזאת במצב טוב יותר ממרבית המשקים בעולם".

"בצד הפיננסי משתקף המשבר אצלנו, לא בעיות במערכת הבנקאית כמו במדינות המפותחות, אלא בעיקר בירידות מחירי המניות והאג"ח הקונצרניות. במקביל, בצד הריאלי, שיעור הצמיחה ירד ברביע השלישי ל-2.3%. הצפי הוא כי במשק הישראלי תמשך ההאטה המשמעותית בצמיחה ועפ"י תחזית בנק ישראל תרד הצמיחה ב-2009 ל-1.5% ויתכן אף מתחת לכך במשך רביע אחד או שניים במהלך התקופה".

עוד הוסיף הנגיד כי: "המצב היחסית טוב אצלנו בתחילת המשבר הוא תוצאה של מדיניות תקציבית ומדיניות ריבית אחראיות ואמינות; חשיפה נמוכה במט"ח של המשק; עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים; והיקף יתרות מטבע חוץ גבוה יחסית. ומאוד חשוב להדגיש- המצב האיתן של המערכת הבנקאית".

"בנק ישראל מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו"

הנגיד מזהיר כי שלושה חודשים אחרי שהמשבר החריף, האתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות גדלו מאוד ומתייחס הן בצד הריאלי והן בצד הפיננסי: "על קובעי המדיניות לשמר את המצב הטוב יחסית של המשק ולנצל אותו כדי להתמודד עם המצב החדש. לשם כך, חיוני לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לצאת מתקופת ההאטה מחוזקים ועם יכולת לחזור בהקדם למסלול של צמיחה מהירה ומתמשכת. כל אלה, למרות שאנחנו נמצאים בתקופת בחירות ושעדיין אין תקציב ל-2009".

פישר הוסיף כי: "מדיניות הריבית מתנהלת בצורה אקטיבית במטרה לחזק את היכולת של המשק להתמודד עם השלכות המשבר. הפיקוח על הבנקים מגביר, מרחיב ומעמיק את המעקב השוטף אחר ההתפתחויות במערכת הבנקאות, גם בצד האיתנות של המערכת וגם בצד המערכת הבנקאית כמקור עיקרי למתן אשראי. מתחילת 2008 עד סוף אוקטובר, האשראי הבנקאי לציבור גדל ב- 9.4%, זאת אומרת בקצב שנתי של 12.5%. בחודשים אוגוסט – אוקטובר הואץ הגידול באשראי והוא עמד על קצב שנתי של 15%". הנגיד הכריז כי: "בנק ישראל מוכן לסייע לבנקים בכל הכלים העומדים לרשותו, ככל שהדבר יידרש, מתוך רצון לתמוך בציבור המפקידים. תכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל תמשך עד שנגיע לרמת היתרות הרצויה, בנסיבות הנוכחיות - בין 40 ל-44 מיליארד דולר".

"לא נאפשר גידול משמעותי בגירעון בתקציב"

"יש לנקוט במדיניות תקציבית זהירה, אבל במובן מסוים, מרחיבה. כך צפוי שב-2009, בהנחה שהצמיחה תהיה 1.5%, יגיע הגירעון התקציבי לכ-3 אחוזי תמ"ג, על בסיס "המייצבים האוטומטיים". כלומר, על בסיס הירידה הצפויה בתקבולים ממסים על רקע ההאטה בצמיחה, והעלייה המסוימת הצפויה בהוצאות הממשלה - למשל, כתוצאה מעליה באבטלה".

פישר מדגיש כי: "לא נאפשר גידול הרבה מעבר לכך בגירעון בתקציב. זאת, משום שהיכולת שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד מוגבלת: היחס חוב לתמ"ג אצלנו גבוה והריבית שהממשלה תצטרך לשלם תעלה משמעותית אם גיוס ההון של הממשלה יואץ". פישר מציין כי יש ליישם ללא דיחוי את חבילת הצעדים שגיבש משרד האוצר, יחד עם הרשות לניירות ערך ובשיתוף עם בנק ישראל. הנגיד מזכיר כי צעדים אלה עשויים לסייע למשק לעבור את תקופת המשבר במצב טוב יותר. בתחום הריאלי מדובר בהאצת ההשקעה בתשתיות; הגדלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים; השקעה במחקר ופיתוח; וטיפול בשוק העבודה.

"אני רוצה להדגיש את הצעדים שכבר אושרו ושאמורים לטפל בצד הפיננסי. מדובר בצעדים המיועדים להגדלת מצאי האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי לסקטור העסקי - ובכלל זה, לעסקים הקטנים והבינוניים - ואלה המיועדים לתמרץ השקעות זרות בשוק ההון הישראלי.

"לצערי, לקח לנו – מדינת ישראל - כשלושה חודשים מאז שהמשבר הפיננסי העולמי הדרדר בצורה חדה, בעת נפילת Lehman Brothers - עד שגובשה חבילת הצעדים ואלה אושרו בממשלה ובכנסת. ועם זאת, צעדים אלה עדיין לא יצאו לפועל. זהו בזבוז זמן יקר שיכולנו לנצל לטובת המשק".