בין ברננקי לפישר - אחד השבועות הסוערים ביותר

בניגוד לשבועות האחרונים, בהם עיקר הארועים היו בזירת אגרות החוב הקונצרניות, השבוע החולף היה אחד השבועות הסוערים ביותר בעת האחרונה גם בשוק אגרות החוב הממשלתיות - סוער וחיובי ביותר.

בתחילת השבוע השוק הממשלתי המשיך את התנהגותו מן השבועות האחרונים - אגרות החוב הצמודות למדד יורדות ואילו אגרות החוב השקליות עולות, אולם לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר, שאמנם ירד ב- 0.6%, אך היות וירידה זו היתה בתחתית ציפיותיהם של החזאים, שחלקם אף העריכו שהירידה תהיה חדה יותר, הגיבו השווקים לנתון זה בהיפוך המגמה כאשר אגרות החוב השקליות החלו לרדת ואילו אלו הצמודות זכו לביקושים ערים שגררו עליות שערים נאות.

אולם אין ספק שנתון האינפלציה מתגמד בהשפעתו (השבוע) בהשוואה לפרסום ההודעה על הורדת הריבית בארה"ב בשיעור של 0.75% לרמת ריבית אפסית, הודעה שהעצימה מאד את הערכות הפעילים בדבר הורדת הריבית המקומית ע"י בנק ישראל, הן בעוצמתה הצפויה והן במועדה, שכן ישיבת בנק ישראל בעניין צפויה להתקיים רק ב- 29.12 ואילו במהלך השבוע נפוצו שמועות והערכות בדבר הורדת ריבית מקדימה, כשלחלק מן השמועות/הערכות נלווים גם שיעורי ההורדה.

ההערכות הללו גררו עליות שערים חדות ואף פרועות באגרות החוב הממשלתיות, שהגיעו עד לכדי למעלה מ-2% ביום באגרות חוב בעלות מח"מ ארוך, ובכלל במצטבר השבוע, וכפרפרזה קלה על שירו של שלום חנוך, ניתן לתמצת את התנהגות אגרות החוב הממשלתיות השבוע במשפט: "מה שיותר ארוך יותר טוב", כשעליות השערים באגרות החוב הארוכות, הן צמודות המדד והן השקליות הגיעו עד לכדי 3% בעוד שבאגרות החוב הקצרות יותר העליות היו מתונות הרבה יותר.

כתוצאה מכך הולכים העקומים ומשתטחים, כשהעקום השקלי מתחיל בתשואת המק"מ לשנה שהינה 1.9% ומסתיים ב-5.52% באיגרת חוב שקלית במח"מ 11 שנים.

מגדיל לעשות העקום צמוד המדד, בו, בשל הציפיות לאינפלציה נמוכה מאד ואף שלילית בתקופה הקרובה, העקום יורד כמעט לכל אורכו, כשבטווח הקצר התשואה הינה כ 3.5% ואילו בטווח הבינוני (3-5 שנים) התשואה יורדת לרמה של כ-3%. רק בטווח הארוך העקום חוזר להיות נורמלי והתשואה באגרות חוב ל 10-12 שנים דומה מאד לזו שבטווח הקצר- כ 3.5%.

בניגוד למגמה החיובית באגרות החוב הממשלתיות, אגרות החוב הקונצרניות המשיכו את מסען דרומה, מסע שאמנם נעצר מעט בעת האחרונה, אבל התחדש השבוע כמעט בכל אגרות החוב המדורגות הנכללות במדדי התל בונד השונים, כש"מגדיל" לעשות מדד תל בונד 40 שהשיל משוויו כ-3% השבוע.

אחת הסיבות לירידות הללו היתה התבטאותם של מנהלים בכירים בחברות מובילות, שצוטטו בעיתונים בדבר האפשרות שחברות מסוימות, גם הגדולות שבהן, לא תצלחנה לשלם את חובן.

ולמרות הנ"ל, בהמשך לרגיעה, היחסית מאד כמובן, שהיתה בשוק אגרות החוב המדורגות בעת האחרונה, גם השבוע לא נראתה מגמת מכירות כללית או בהלה, ונראה שהשוק מתחיל להפנים את רמות המחירים והתשואות אליהן הגיעו אגרות החוב המדורגות ולומד לחיות איתן.

אציין רק שישנן מעט מאד חברות מן הסוג שהוזכר כאן (הכוונה לקונצרנים הגדולים וכיו"ב), שקונות את אגרות החוב שלהן בחזרה ובכללן נזכיר את קבוצת גזית (החברה עצמה וגם גזית גלוב) שרוכשת כמויות קטנות מאד יחסית, וגם את קבוצת אי.די.בי, אותה הזכרתי בשבוע שעבר כשרבות מהחברות בקבוצה רכשו את אגרות החוב שלהן בחזרה.

השבוע, הצטמצמו רכישותיה של הקבוצה ודווחנו על רכישות של אי.די.בי פיתוח בהיקף של 46 מיליון ע"נ ונכסים ובנין שרכשה 6 מיליון ע"נ.

לעומת אגרות החוב המדורגות, שוק אגרות החוב הבלתי מדורגות, שמעסיק אותנו לא מעט בעת האחרונה בנושאי הסדרים, כינוסים, פשיטות רגל ושאר מרעין בישין, התאפיין השבוע בקדחת קניות בחברות לא מעטות, כשאביא כאן את הרכישות הבולטות בלבד- כפי שתראו גם הרשימה המצומצמת היא רשימה לא קצרה כלל:

הכשרת הישוב רכשה כ 50 מיליון ע"נ, גמול רכשה 48 מיליון, פולאר השקעות 27 מיליון, אביב 25 מיליון, שפיר 21 מיליון, ליטו 13 מיליון, אייס 11 מיליון, אפסק 10 מיליון, נטו מלינדה 9 מיליון, אוברלנד 8 מיליון, רבל וסינרג'י 7 מיליון כל אחת , לידר 6 מיליון, אס.די.אס, גילאון ונאנט 3 מיליון כ"א וסליחה מראש ממי שנשמטה מרשימה זו.

המשותף לרוב אגרות החוב שברשימה הוא שהמחירים בהם נקנות אגרות החוב הנ"ל נעים בדרך כלל בין 20 אג' ל-30 אג', כאשר ההתחייבות בספרי החברות רשומות לרוב ב-1 שקל לאג"ח, ולעיתים אף יותר בשל ההצמדות והריבית, כך שמלבד הקטנת החוב רושמות החברות רווח אמיתי וממשי וגידול בהון העצמי שלהן.

בשבוע הקרוב או לכל המאוחר בשבוע שאחריו, אנו "נזכה" לראות מה יעלה בגורלן של החברות אפיק הירדן, גלובליקום ודירקט קפיטל, שבעליהן (בהתאמה) יאיר עיני, אייזיק ולדמן ואמנון סלע ואריה פרשקובסקי ניסו להגיע להסדרים עם בעלי אגרות החוב של חברותיהן, ונראה שחלקם לפחות מתקשים לעשות זאת לשביעות רצונם של מחזיקי האג"חים.

מי שבכל זאת ככל הנראה יראו את כספם, לפחות בשלב זה, אלו הם מחזיקי אגרות החוב של חברת אורן, שם הודיעה החברה על מימוש קרקע בחולון, שתמורתה מיועדת לתשלום יתרת החוב שלא שולמה למחזיקים ב- 30.11.08. אמנם המכירה כפופה לאישורים שונים, כולל אישור של מחזיקי האג"ח עצמם, אולם נראה שבמידה ואלו יתקבלו יוכלו אלו האחרונים לנשום לרווחה. בינתיים לפחות.

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב