כמה נמוך אפשר לרדת? תתפלאו - יש עוד מקום

"כמה נמוך אפשר לרדת?" - זו הכותרת שהופיעה באחד העיתונים בכתבה המתייחסת לירידות הבורסה במשבר הנוכחי. מייד אסביר מדוע התרשים מעוות לחלוטין ומעביר מסר שגוי לקורא. אבל זו לא רק דקדקנות בסטטיסטיקה. הכותרת הראשית של המאמר היתה "האם השווקים מצאו תחתית?". הקורא הנאיבי המתבונן בגרפים ההשוואתיים וקורא את השאלה הרטורית יסיק בקלות שהמשבר הסתיים וזה הזמן לרוץ לקנות מניות. אז מה יש לנו בתרשים הבא?

בתרשים רואים שלוש תקופות היסטוריות בהן הבורסה ירדה. השתיים המופיעות משמאל הסתיימו (השפל הגדול של שנות ה-30 ומשבר הנפט של שנות ה-70), ובתוך התקופה הימנית אנו נמצאים. שלושת הגרפים מובילים ויזואלית לאותה תחתית ולכן ניתן להסיק מתוכם ומכותרת הכתבה ("האם השווקים מצאו תחתית?") שהמשבר הנוכחי הסתיים והגיע לתחתית (שכן שם הסתיימו המשברים הקודמים). לכן זה בדיוק הזמן לרוץ לבורסה לקנות מניות.

רגע, רגע, לפני שאתם רצים לבורסה בואו נעמיק את ההתבוננות:

1. בתחתית כל גרף מופיע מספר המייצג את שיעור הירידה של דאו ג'ונס: 89% לעומת 45% לעומת 50%, בהתאמה. בניגוד לנתונים אלה, מדרון הירידה בתמונה בשלושת התקופות נראה זהה לחלוטין.

2. בציר התחתון ניתן לראות את משך המשבר. בשנות ה-30 כמעט שלוש שנים, בשנות ה-70 כמעט שנתיים, ואנחנו, לפי הטקסט בכתבה, רק שנה וחצי אחרי תחילת הירידות.

התפיסה האנושית נמשכת אל התמונה (תמונה אחת שווה אלף מילים) ומתעלמת מהטקסט המנוגד לתמונה. לכן הרושם שנוצר מהתרשימים הללו מעוות את המציאות. אינני מעוניין כמובן להתנבא האם הגענו לתחתית או לא, אבל אם התרשימים הללו היו משורטטים באופן שנאמן לטקסט אשר מופיע בתוכן, הם היו אמורים להופיע באופן שונה לחלוטין שהיה ממחיש לקורא עד כמה נמוך יכול עוד לרדת השוק. אני מסכים שכך זה נראה יותר יפה ואופטימי, אבל למרבה הצער זה לא תואם למציאות. אם נתאים את שיעור הירידות ואת התקופה בה חלו הירידות בעבר למה שקורה היום, התרשים הנכון היה נראה בערך כך. תסכימו איתי שזה נראה הרבה פחות אופטימי...

מאת: פרופ' אורן קפלן - כלכלן ופסיכולוג, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.