למרות המיתון, העובדים אדישים? סיבות והמלצות
באחד הארגונים שבהם אני יועצת סיפר לי מנהל שבאופן מודע הוא מלחיץ את המנהלים והעובדים הכפופים לו - "כדי שיצאו מהשאננות ויתחילו להגיע לתוצאות" שהוא מצפה מהם. שאלתי אותו - "זה עובד? הם באמת משיגים את התוצאות המצופות?" הוא ענה לי -"הממונים לוחצים עלי, אני מלחיץ את הכפופים לי אך לעיתים קרובות הם נראים לי אדישים, עייפים. אני לא מבין את זה... הם לא מודעים למציאות שבה אנו נמצאים?"
אני יודעת שמנהלים רבים נתקלים בתופעות דומות. ובכן הנה ההסבר שלי
המשבר הכלכלי בו אנו נתונים, וחוסר הביטחון התעסוקתי הנובע ממנו מהווים גורם לחץ משמעותי עבור עובדים ומנהלים רבים. לחץ, עד רמות מסוימות תורם לשיפור הביצועים דרך יצירת דריכות ומחויבות לתוצאות.
הדבר בא לידי ביטוי התנהגותי בנכונותם של עובדים להשקיע שעות רבות יותר במקום העבודה, מחויבותם לעשות את המקסימום לשם עמידה ביעדים, הגעה לביצועים מובילים, לגיוס לקוחות, לביצוע מכירות, הצגת רעיונות חדשניים וכד'.
עם זאת ברמות גבוהות מדי של לחץ התוצאה עלולה להיות הפוכה - ירידה בביצועים ופגיעה באפקטיביות. ההתנהגויות שיראו בקרב עובדים ומנהלים במקרים כאלו יהיו למשל עיסוק מוגזם ברכילויות במסדרונות החברה למשל באשר למי הבא בתור להיות מפוטר, שיטוט באינטרנט (בין היתר לשם חיפוש עבודה), התכנסות וחוסר שיתוף במידע במטרה לבצר עמדות כוח, קושי בקבלת החלטות רציונאלית, חוסר מיקוד המוביל ל"זגזוג", התחפרות- אי נקיטת עמדה- עד יעבור זעם. כלומר במקום שבעת משבר/ אתגר אנשי הארגון יתכווננו לביצועים משופרים הם מתפקדים פחות טוב מאשר כרגיל- לרוב מתוך חרדה שנובעת מלחץ מוגזם.
ובכן-לחץ תורם לדריכות ולהנעה לביצועים - עד גבול מסוים - ברמות גבוהות מדי הוא גורם לפגיעה באפקטיביות אנשי הארגון. ובארגונים רבים דוגמת המקרה המתואר למעלה הלחץ המוקצן מופעל מהדרגים הבכירים ומחלחל עד אחרון העובדים.
הצעתי
חשוב להנהלות ולמנהלים ששאיפתם היא לא רק לשרוד את התקופה הנוכחית אלא אפילו לצאת ממנה בעמדה משופרת - לנהל את אופי ורמת הלחץ שאנשיהם נתונים בהם.
איך עושים זאת? כמה המלצות:
1. תקשורת פנים ארגונית אמינה ושקופה - לתקשר לאנשי הארגון- מידע רלוונטי ואמין- לפני שהוא מגיע מהתקשורת- כדי לבסס את האמון במידע המגיע מהדרגים הבכירים ואת היכולת לצפות מה עומד להתרחש- לפתח בעובדים אמונה ש"יגידו לי אם משהו עומד לקרות לכן אין צורך לעסוק בספקולציות".
2. שכנוע ברציונל שעומד מאחורי שינויים - בעת שינוי ארגוני משמעותי כגון גל פיטורין, רכישה, מיזוג, שינוי מבנה ארגוני -יש לגייס את "דעת הקהל" הארגונית והמחויבות של העובדים לביצוע השינוי. שינויים מסוג זה הם "כואבים" ומעוררים התנגדות. אין ספור תכניות לשינוי - נפלו בשלב היישום. חשוב להבהיר את הרציונל לשינוי והתוצאות העתידיות הצפויות מיישומו בכדי לגייס את התמיכה הדרושה להטמעה.
3. תמיכה והעצמה של עבודת צוותים - כנגד מגמת ההתבודדות שעלולה להתרחש בעת גלי פיטורין במיוחד, מתוך חוסר רצון לשתף בקשיים, חשוב לחזק צוותים ואת נכונותם להתייעץ, לפתור בעיות ולהשתמש בעוצמתה של הקבוצה בכדי להביא להישגים. ייעוץ ארגוני להעצמת עבודת צוותים יכול לעשות את ההבדל תוך שת"פ עם מנהלי משאבי אנוש ומנהלים ישירים בארגון.
4. יצירת "מרחב של שפיות" למנהלים בכלל ולמקבלי החלטות משמעותיות בפרט דרך ייעוץ ניהולי אישי / אימון אישי לשם בחינה של נושאים קריטיים, אלטרנטיבות לפעולה, ולא פחות חשוב לשם העצמת אפקטיביות של בעלי ההשפעה המשמעותיים "בסביבה נקייה מרעשים" - התייעצות עם יועץ ארגוני חיצוני, ניטרלי.
מאת: אפרת קרין סלטון. מרצה בתכנית לתואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי המכללה למינהל ויועצת ארגונית. מייל לתגובות: [email protected]
