צריך שינוי במדיניות ה"טלאי-על-טלאי" של ממשלת ישראל
לאחרונה נתבשרנו כי במסגרת התוכנית הכלכלית החדשה בודקים באוצר את האפשרות של עידוד המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות במקום לסייע לשוק האג"ח הקונצרני שמראה סימני התאוששות. כמו כן, נתבשרנו בעיתונות הכלכלית על ירידת התל"ג לנפש לרמת שנות השמונים של המאה הקודמת, עובדה המהווה דגל אדום עבור מקבלי ההחלטות.
תפוקת תעשיית ההיי-טק מהווה את המנוע העיקרי עליו יכולה מדינת ישראל להישען בחתירה ליעד התל"ג הממוצע של "מועדון המדינות העשירות" ה ? OECD כמו גם מקור תעסוקה, ייצוא ויתרות מט"ח ועוד. התשואות הנמוכות שהניבו השקעות הון סיכון בעשור האחרון ? מקור המימון העיקרי לחברות הזנק וחברות הייטק צעירות ? פיחתו את האטרקטיביות של השקעות אילו בעיני משקיעים מוסדיים המהווים עבורן את מקור המימון העיקרי. בנוסף, המשבר הפיננסי וירידת ערך התיקים המנוהלים ע"י משקיעים אילו העצימו את עומק המשבר בהון סיכון וציננו את התיאבון שלהם להשקעות מסוג זה.
קרנות ההון סיכון עומדות מהוססות ומבולבלות מול שני אתגרים: גיוס הון והזדמנויות השקעה. למרות קריסת בועת הדוט-קום ב 2000 ובועת ההיי-טק ב 2001 קרנות ההון סיכון בארה"ב וישראל כשלו בהבנת הנקרא בנוגע לתמורות שחלו במגזר ההיי-טק, בשוקי ההון ובשווקים הגלובלים. בהיעדר הזדמנויות השקעה מתאימות חלק גדול מהקרנות חרג ממדיניות וכללי ההשקעה המסורתיים כגון השקעה בחדשנות מוצרית ולא בטכנולוגיה או הדרישה של מכפיל 10X ביחס ביצועים-מחיר וכתוצאה מכך בוצעו השקעות במיזמים שיתקשו לספק תשואות הולמות גם בטווח הבינוני.
לדוגמה, השקעות קלינטק - שצנחו בכ - 75% בארה"ב ברבעון האחרון - יתקשו להניב את התשואות הגבוהות המצופות מהשקעות הון סיכון מכיוון שההשקעות בתחום זה הינן במוצרי קומודיטי קלאסיים (מים, חשמל וכד") שבעבר היו טאבו בקרב קהילית ההון סיכון (כפי שהיו מיזמים של חומרים מיוחדים, כימיה, אלקטרוניקה וכד") עקב שיעורי הצמיחה הנמוכים, שיעורי הרווחיות הנמוכים ומכיוון שהצעת הערך ללקוח הינה של שיפור עלויות ולא של מהפך בשוק.
תעשיית ההון סיכון עדיין לא מצאה תחליף ראוי להשקעות בתקשורת או טכנולוגיות המידע של שנות התשעים שאופיינו בשיעורי צמיחה ושולי רווח נקי דו-ספרתיים (ראה צ'קפויינט עד היום) כאשר במוקד ההשקעה עמדה חדשנות מוצרית ולא חדשנות טכנולוגית (חדשנות טכנולוגית אמורה להוות את הבסיס לחדשנות מוצרית ואינה מהווה מטרת השקעה בפני עצמה).
השילוב של תשואות נמוכות, המשבר הפיננסי וחוסר הזדמנויות השקעה טובות יטילו צל כבד על יכולות הגיוס של כסף עתידי בקרב קרנות ההון סיכון המקומיות ולפיכך קיים פוטנציאל כשל שוק של יכולת גיוס כספים בקרב תעשיית ההיי-טק הישראלית בטווח הבינוני (גם אחרי שהמשבר יסתיים).
יש צורך בהגדרת מדיניות ממשלתית כוללת לעשור הקרוב- בניגוד למדיניות טלאי-על-טלאי - ע"מ לשמר את היתרון התחרותי של מגזר ההיי-טק הישראלי בשווקים הגלובלים ולהמשיך להיהנות מפירותיו.
מאת ד"ר אבי מסיקה, מבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, העומד בראש הכנס "מדיניות ממשלתית לתעשיית הטכנולוגיה העילית ? בצל המשבר ולאחריו" שיתקיים ב-4.5.09 במכללה למינהל
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
