הצעת החוק למס על הרווחים הכלואים עברה בכנסת

הצעת החוק עברה. המס על הרווחים הכלואים הוא כבר עובדה. מדובר על מיסוי של 2% על הרווחים הצבורים של חברה. המטרה שהיא תחלק את הדיבידנדים שלה ועל זה יהיה מס שיביא למיסוי כולל של 50% בדומה למיסוי של שכירים. בכך תיבלם הפרצה וליתר דיוק - תכנון המס להקמת חברות ודרכם לקבל את הכסף וכך לשלם 23% מס ולא 50%.

• ניר ברקת, הפוליטיקאי העשיר בארץ לא ישלם מס מלא - אתם כן
• מס של 50% למנכ"לים ובעלי שליטה בחברות ציבוריות

הבעיה הגדולה שבדרך, רשות המסים ממסה רבבות חברות תמימות, חברות עסקיות לכל דבר ועניין שלא רצו לתחמן במס או לחסוך במס, אלה שזו דרך ההתאגדות שלהן. מנגד, חברות גדולות וחברות ציבוריות זוכות להקלה ולא ישלמו את המס.

בצעד חצוף כלפי מיליוני נישומים, האוצר הוציא את ה"דגים השמנים" כשחברות עם הכנסות של מעל 30 מיליון שקל לא נכללות בחוק. אין באמת הסבר רציני לכך. זה מזכיר שב-2017 רגע לפני סיום חקיקת חוק על חברות הארנק, חוקקו סעיף שמוציא את השותפויות של רואי החשבון ועורכי הדין מהתחולה. יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. לעשירים מגיע יותר

חוק שאמור היה לחול על מתחמקים יחול על שורה ארוכה מאוד של חברות במשק. אם החברה מייצרת עד 30 מיליון שקל, היא "חברת מעטים" מוחזקת על ידי עד חמישה אנשים ויש לה רווחים נצברים של עד 750 אלף שקל נכון ל-31 בדצמבר, היא חייבת במס שולי (כמו ברמות השכר) על הרווחיות שמעל 25%. 

• ביקורת פתע: בכירי משרד השיכון הגיעו למוקדי השירות
• רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

שוחחנו מוקדם יותר היו עם רואת חשבון ומומחית למיסוי, ענת דואני שאמרה - "החוק מחייב חברות שנמצאות בשליטתם של מעטים ושעומדות בתנאי סף מסוימים, כמו מחזור נמוך מ-30 מיליון שקל או יתרת עודפים מעל 750 אלף שקל,  לשלם מס גבוה יותר על הכנסותיהן באם שיעור הרווחיות עולה על 25%. המשמעות היא שהרבה חברות קטנות, שלא בהכרח ניסו להימנע ממס, עלולות למצוא את עצמן משלמות מסים כבדים יותר או נדרשות לשנות את המבנה העסקי שלהן. זהו חוק שמטרתו הייתה 'לתפוס את הגדולים', אך בפועל הוא פוגע דווקא בעסקים הקטנים והבינוניים, כמו מוסכים, מתקיני מזגנים, ונותני שירותים אחרים, שיצטרכו להתמודד עם נטל מס נוסף. זה יוביל לכך שהגדולים ימשיכו ל'אכול' את הקטנים. העניין הזה מאוד לא ברור ומקומם.

"חשוב להדגיש כי החוק הזה מתייחס לשני סעיפים שונים שנמצאים על הפרק. הראשון מדבר על חברות הארנק שזה נושא עלה לחקיקה ועבר ב-2017. המטרה היתה לחפש את 'חברות השכירים' שבמקום לשלם שכר הוציאו חשבונית ושילמו פחות מס. החוק הישן קיים עם שינויים מסוימים שמתווספים כעת והשינוי הכי דרמטי בחברות הארנק שה כבר לא רק חברות מהסוג הזה, חברות שנועדו לעזור לשכירים בכירים לשלם פחות מס. התכולה עלתה באופן מאוד משמעותי, רק צריך לסייג ולהגיד שיש הרבה דברים בחוק שלא ברורים ויתבהרו עם הזמן גם בחוזרים של רשות המסים. איך שנראה כעת, חברת מעטים בשליטה של עד 5 אנשי, חברה שלציבור אין עניין בה, וגם וזה מאוד חשוב - חברה שיש לה מלאי ולקוחות רבים, כלומר גם למשל מכולת, היא בפנים - בתוך  תחולת החוק.  

"התנאי להיכנס לתכולה הוא שמחזור החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית והכוונה שזה לא הכנסה פאסיבית. גם כאן צריך להסתייג כי יש יוצאים מהכלל לחישוב הכנסה פאסיבית והכנסה מיגיעה אישית. בכל מקרה, אם המחזור מהפעילות מתחת ל-30 מיליון נכנסים לתכולת החוק. זה חוק שבא לתת יתרון לכל הגדולים והענקים ולהגיד להם - אל תדאגו אתם תהיו יותר ענקים" 

במצב כזה המס כאמור יהיה מס שולי על רווחיות של מעל 25%. רווחיות נמוכה יותר מוציאה את החברות מהחוק. זה יוביל להמון תכנוני מס. חברות שמרוויחות בשיעור של 30% יuכלו די בקלות להוריד את שיעור הרווחיות שלהן למתחת ל-25%. לאלו שמרוויחות 40%-50% יהיה מסובך יותר.

כך או אחרת, החוק הזה אמור להביא 10 מיליארד שקל לקופה הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך - "המדינה תקבל אפס מס ב-2025 מחוק המס על הרווחים הכלואים"