רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?

רשות המסים, באמצעות יחידת ניהול ספרים ארצית, ערכה באחרונה ביקורות ניהול ספרים בערים תל-אביב, ירושלים, רמת גן, בני ברק, נתניה וחדרה. במסגרת הביקורות נבדקה רמת ההקפדה על רישום ההכנסות בעסק, הוצאת קבלות כחוק, והקפדה על הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן. כהכנה לביקורות, אספה הרשות מודיעין לפיו החליטה איזה עסקים יבוקרו, ונערכו תצפיות ורכישות מקדימות "סמויות".

חלק מהפעילות נערכה גם בשעות אחר הצהרים המאוחרות והלילה. בסך הכל נבדקו 208 עסקים בכל חמשת המבצעים. ב-86 מהם נרשמו ליקויים של אי רישום הכנסות או אי ניהול ספרים. בנוסף, נתגלו 7 הפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן.

100 אלף שקל הכנסות במזומן: ממצאי המבצע של רשות המיסים

בחלק מהמקרים נמצא כי בעלי עסקים לא רשמו הכנסות בסכומים משמעותיים. כך למשל, בעסק לממכר ג'חנון בדרום תל אביב נמצא כי הכנסות בסך של כ-73 אלף שקל שהתקבלו באפליקציות תשלום לא נרשמו בספרי העסק או בכל תיעוד אחר. במקרה אחר נבדקה סליקת כרטיסי האשראי במספרה בדרום תל אביב ונמצא כי במהלך חודשיים שנבדקו לא נרשמו הכנסות בסך של כ-175 אלף שקל. 

בשני מקרים נוספים נמצא כי בתי העסק הפעילו מסופון לסליקת אשראי שהיה רשום על שם עסק אחר. כך בקיוסק בתל-אביב, נמצא כי במסופון נסלק סך של 19 אלף שקל במהלך חודש הבדיקה לטובת עסק אחר, ואילו במכולת בירושלים שפעלה באופן דומה בעל המכולת הועבר לחקירה של חקירות מס הכנסה ירושלים ומחקירתו עולה חשד להעלמת הכנסות של כ-4 מיליון שקל. בעסק לציפויים לרכבים בנתניה נמצאו הכנסות לא מדווחות של למעלה מאלף שקל באפליקציית התשלומים ועוד 5,714 שקל בסליקות אשראי. בעסק לעיצוב ומכירת של פאות בבני ברק, נמצאה מחברת שבה תועדו הכנסות של כ-100,000 שקל בחודש אחד שהתקבלו במזומן ולא נרשמו בספרי העסק ולא הוצאו בגינן קבלות או חשבוניות. בנוסף נמצאו גם צ'קים, בסכום כולל כ-9 אלף שקל, שלא תועדו אף הם. בעלת העסק טענה כי "כך אנו עובדות".

• הפצצה הגדולה בחוק הרווחים הכלואים
• רגע לפני העלאת המיסים: האוצר נהנה מהכנסות מסים של מיליארדים

המטרה: למגר את ההון השחור 

מבצעי הביקורת שמבצעת רשות המיסים בעסקים קטנים נועדו להילחם בתופעת ההון השחור בישראל. בענפים מסויימים עסקאות בשחור הן צורת התשלום המקובלת בענף. לדוגמה, בחלק מהמקרים נותני שירותים כגון שיפוצניק, אינצטלטור, בייביסיטר, חשמלאי או מורה פרטי, יעדיפו לקבל שלום במזומן או המחאה על פני קבלת תשלום באמצעים אותם ניתן לאכוף באמצעים שונים, כגון, העברת כספים באפליקציות תשלום דוגמת ביט.

ההון השחור מרכיב כ-20% מהכלכלה הישראלית, כך לפי דוח של ה-OECD. הנתון שם את ישראל במקום נמוך ביחס למדינות החברות בארגון.