כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

• ועדת נגל: תוספת של 133 מיליארד שקל לביטחון, 8,000 שקל בשנה למשפחה
• ועדת נגל -הסתמכות על ייצור עצמי; מי החברות שירוויחו מכך?

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.

אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.

ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

• החובות של המילואימניקים העצמאיים צפויים להתבטל
• ועדת הכספים אישרה את תקנות מס הרכוש וקרן הפיצויים לעסקים בחודשי נובמבר -דצמבר
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.

כך או אחרת, כשמדברים על אנשי קבע צריך לזכור שיש אנשי קבע שרואים את הבית פעם בשבוע או פעם בשבועיים בזמן שגרה. במלחמה הם אפילו חודשים לא רואים את הבית, בעוד שיש כאלו שחוזרים הביתה כל יום. יש שינוי בתגמול בין שני סוגי אנשי הקבע, השאלה אם הוא לא צריך לבטא הטבות נוספות לאנשי השטח.

כמה מרוויחים בקבע?

נתחיל בנגדים:

 סמלים וסמ"רים בקבע מרוויחים באזור 9.5 אלף שקל. מדובר על השנים הראשונות של הקבע.

רס"ל מרוויח כ-11 אלף שקל ורס"ר מרוויח כ-14.5 אלף שקל. לדרגת רס"ל מגיעים שנתיים אחרי קבלת הסמ"ר, בגיל 23 בערך ולרס"ר זה כבר משתנה , לרוב בגילאי 26-28. 

רס"ם, השלב הבא אחרי רס"ר מקבל בממוצע שכר של 18 אלף שקל. ממוצע הגילאים של הדרגה הוא באזור 37-38. רס"ב מקבל 21.5 אלף שקל בממוצע ורנ"ג מקבל 25.5 אלף שקל וזה כבר בגיל 44-45.

שכר הקצינים:

סג"ם מרוויח בממוצע כ-9.5 אלף שקל, סגן כבר מרוויח כ-11.5 אלף שקל. זה שכר ממוצע, יש כאלו שמרוויחים כמובן יותר. וסגן: השכר הממוצע עבור סג"ם הוא 8,999 שקל (גיל ממוצע 21), בעוד שסגן משתכר 10,674 שקל (גיל ממוצע 22).

סרן מרוויח מעל 15 אלף שקל. לא רע לצעירים בני 25-26. רב סרן כבר מרוויח הרבה יותר, כשעם הכניסה לתפקיד השכר הוא באזור 20-21 אלף שקל והוא עולה ל-24-25 אלף שקל בממוצע אחרי כמה שנים בודדות. כלומר, באזור גיל 33-35 זה השכר של רבי סרנים בצבא. 

סגני אלופים מרוויחים בממוצע 33-34 אלף שקל, אלופי משנה מרוויחים 42-43 אלף שקל.

תתי אלופים מרוויחים בממוצע 56-57 אלף שקל. אלופים מרוויחים כ-71-72 אלף שקל הרמטכ"ל מרוויח כ-102 אלף שקל.

כשמסתכלים על המספרים מבינים שהם לא רעים, אבל הכל יחסי - עובדי הייטק שמקבלים בחוץ 30 אלף שקל בגיל 21-22, לרוב לא ישארו בצבא גם בתפקיד מרתק בתמורה ל-11 אלף שקל. נכון, השכר זה לא הכל. יש גם סיבות נוספות לאטרקטיביות של מקום עבודה, אבל הוא בצמרת השיקולים. צריך להוסיף שיש תוספות רבות בצבא שלא מגולמות בשכר, ועדיין במקצועות המבוקשים באזרחות, יש בעיה להשאיר את האנשים.

אבל, מעבר להייטק, מדובר בשכר שבמקרים רבים אמור להתמודד עם משרות בשוק האזרחי. הבעיה כנראה היא בתנאי השירות. באזרחות מסיימים את היום וחוזרים הביתה. יש הרבה אנשי קבע שכאמור לא חוזרים הביתה לתקופות ממושכות. 

ועדת נגל צפויה לתגמל יותר את מי שמגיע לו. היא גם תנסה לתגמל בכלים שונים, את אלו שבוחרים לאזרחות בגלל שכר גבוה. יש לה תמרון לא קטן והיא תנסה להביא עוד כוח איכותי לצבא. זה מבורך, אבל כל מה שועדת נגל עושה עומד בצל של הפנסיות התקציביות. היה צריך לעשות סדר בתקציב הביטחון לפני שמעלים שכר למי שמגיע לו. היה צריך להוריד את הפנסיות התקציביות, תוספת הרמטכ"ל ופנסיות הגישור שניתנו באופן מאוד בעייתי לאנשי הקבע. מדובר בכסף גדול - מיליונים לאיש צבא, לעומת עובד באזרחות ומיליונים לעומת איש צבא צעיר. למה לתת למבוגרים את הקצפת ולא להשאיר לצעירים? למה לא לתקן את העיוות הזועק הזה, במיוחד עכשיו, במלחמה, כשרואים ומבינים מי משלם את המחירים הגדולים ביותר בשדה הקרב ואלו לרוב לא בעלי פנסיות תקציביות שמנות. אלא דור ב' וסדירניקים שככל הנראה שכרם לא ישתנה במסגרת ועדת נגל, אם כי, זה מחויב במציאות.