ביקורת ניכויים בביטוח לאומי - ממה להיזהר; ומה קורה במצב של החלפת מערכת שכר?
רו"ח אורנה צח-גלרט מומחית בביטוח לאומי על הטעויות שבגינן ביטוח לאומי מגיע לביקורת, מה קורה בביקורת ואיזה הפרשים ניתן לדרוש מהמעסיק?
רו"ח אורנה צח-גלרט מומחית בביטוח לאומי מסבירה לעסקים על ביקורת של ביטוח לאומי - מתי יש ביקורת, מה ביטוח לאומי בודק ואך זה שיש מעסיקים שלא משלמים-מפרישים כמו שצריך? ביטוח לאומי מופרש על ידי המעסיק והוא כולל את חלקו של המעסיק ואת חלקו של העובד. המעסיק מפריש לפי השכר של העובד, אבל האם זה על כל השכר? יש כאן הרבה שאלות שעולות בזמן הביקורת. מעבר לתשלום כמו שצריך - כמו שקבע ביטוח לאומי, יש לשלם קנסות.
באיזה מקרים ביטוח לאומי מגיע לביקורת ניכויים?
"יש שלושה מקרים בולטים שבהם מגיעה ביקורת ניכויים. המקרה הראשון - ביטוח לאומי מגיע באופן מדגמי. באפשרות השנייה, ביקורת ניכויים של מס הכנסה באופן אוטומטי מביאה לביקורת של ביטוח לאומי, וזה עובד גם בכיוון ההפוך. המקרה האחרון הוא מקרים בהם ביטוח לאומי לא התכוון להגיע והייתה טעות במשכורות השוטפות. רוב הטעויות הן מתן פטור במקרים שבהם לא היה צריך לתת פטור."
מה קורה במהלך ביקורת?
"קורים שני דברים - מצד המעסיק, ואחר כך תוך שנה מצד העובד. מבחינת המעסיק, הביטוח הלאומי מגלה שיש רכיבי שכר שלא שולמו עליהם דמי ביטוח לטענתו. המעסיק יכול לטעון מנגד, וכדאי שיטען את טענותיו - זה הזמן להציג את כל הנימוקים וההסברים. לאחר מכן הוא מקבל את השומה. המעסיק נאלץ לשלם את דמי הביטוח, כאשר הוא יכול לבקש הפחתת קנסות (אם כי לא מבטלים את כולם), ואפשר להגיש השגה.
מצד העובד, בגלל שמגדילים לו את המשכורות, הוא יכול לקבל גמלאות גבוהות יותר. אם הבסיס לפני הגמלה גדל, בדרך כלל בתוך שנה יש לו הגדלת גמלה."
אם המעסיק נתן פטור בטעות מה יקרה במצב הזה?
"כאשר הביטוח הלאומי לא העניק לעובד פטור, והמעסיק הניח בטעות שקיים פטור מבלי לקבל אישור רשמי, הביטוח הלאומי מבצע הצלבת נתונים ומגיע לביקורת. במקרה כזה, העובד מחויב בתשלום, וכאן נכנסות לתוקף הסנקציות של הביטוח הלאומי במסגרת ביקורת ניכויים.
ראשית, הביטוח הלאומי מגדיל את שכר הברוטו ומחשב מחדש את דמי הביטוח. בדמי הביטוח הלאומי יש חלק מעסיק וחלק עובד, וכן מס בריאות. על המעסיק לשלם את כל הסכומים הללו. במקרים חריגים בלבד, המעסיק רשאי לפנות לעובד לקבלת השתתפות בתשלום. את חלק העובד המעסיק נדרש לגלם כלפי מעלה, מה שמביא לתשלום גבוה משמעותית על חלק העובד.
בנוסף, המעסיק משלם את ההצמדה שעליה אין פטורים, וכן את הקנסות (שלגביהם ניתן לעתים לבקש הפחתה). לבסוף מגיע החלק של הגמלאות - במידה שהביטוח הלאומי שילם הפרשי גמלה לכל חיי העובד, הוא רשאי לדרוש מהמעסיק להשיב סכום עד תקרה מסוימת."
מה קורה במצב של החלפת מערכת שכר?
"ביקורת ניכויים בודקת, בין היתר, האם השכר נפרש כנדרש, האם ההפרשים בוצעו כראוי והאם דמי הביטוח שולמו כחוק. כאשר מעסיק עובר למערכת שכר חדשה ואינו מזין את נתוני המשכורות של 12 החודשים האחרונים למערכת החדשה, או כאשר הוא מבצע פריסות שגויות, נוצרות בעיות.
לכן, בכל מעבר למערכת שכר חדשה, יש לשמור את כל נתוני המשכורות למשך 7 שנים, וכן להזין את כל המידע של 12 החודשים האחרונים למערכת השכר החדשה. כך ניתן למנוע תקלות".
לראיון המלא:
