אחרי העלאת דמי הביטוח הלאומי: התיקון שיקפיץ את תשלום העובדים

אחרי העלאת דמי הביטוח הלאומי, האוצר מקדם מהלך נוסף, שיביא לכך שהחל מהשנה הבאה יותר ישראלים יאלצו לשלם סכומים גבוהים לביטוח הלאומי כבר מהשנה הבאה. זאת כחלק מתיקון אותו הם מקדמים המבקש להצמיד את דמי הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, מה שיביא לעלייה בתשלום אותו משלמים העובדים.

התיקון אותו מוביל האוצר מקודם במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2025, וצפוי להיות מיושם בפועל החל מתחילת השנה הבאה (2026). להערכת מרכז המחקר ומהמידע של הכנסת המשמעות של התיקון היא עלות של כ-10 שקל לעובד בחודש בשנה הראשונה, ושל 50 שקל כעבור חמש שנים, כשלדבריהם, המשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.2 מיליארד שקל למדינה החל משנת 2026. 

נציג משרד האוצר יגאל גוטשל הסביר בדיון: "התיקון משנה את אופן ההצמדה של מדרגת השכר הנמוכה לצורך גביית דמי ביטוח לאומי, מהשכר הממוצע למשק למדד המחירים לצרכן. בשנת 2025 כבר הוקפאה המדרגה והיא נותרה על 7,522 שקל ולכן ההצמדה לפי התיקון תתבצע החל משנת 2026. בהינתן שמדד המחירים לצרכן גדל לאט יותר מהשכר הממוצע, המדרגה עליה גובים תעריף מופחת תעלה לאט יותר. התיקון ישפיע על גביית דמי ביטוח לאומי וגם על דמי בריאות, והמשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.2 מיליארד שקל למדינה החל מ-2026. ההשפעה היא רק על מי שמרוויח מעל 7,522 שקל בחודש ולא ישפיע על מי שמשתכר שכר נמוך יותר".

• האם תשלומי ביטוח לאומי ימשיכו לעלות? הנה התוכנית החדשה של האוצר
• ביקורת ניכויים בביטוח לאומי - ממה להיזהר; ומה קורה במצב של החלפת מערכת שכר?

 

מי שתקפו את המהלך היו חברי הכנסת מהאופוזיציה שטענו כי מדובר בצעד חריג על חשבון העובדים. ח"כ דבי ביטון, טענה כי "מדובר בעוד פגיעה בעובדים. ממשיכים לנגוס ולפגוע בהם ישירות ובוודאי באלה המוחלשים, זה מגדיל את הפערים ובסוף יחזור לביטוח הלאומי. חשוב לי לדעת האם נבדקו חלופות לתיקון הזה". חברה למפלגה ח"כ יבגני סובה, הצטרף ואמר, ש"אם החוק לא נותן מענה ל-2025, למה להעביר את זה עכשיו? בואו נפצל את זה מחוץ ההסדרים ואם זה יהיה כל כך נחוץ, שיעשו זאת לקראת סוף 2025".

נציג ההסתדרות וחבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, הצטרף לדרישה: "הרי אם זה יעבור עכשיו והכנסות המדינה יעלו במהלך 2025 אף אחד לא יבטל את החוק הזה. המחירים העולים ויוקר המחיה לא מאפשרים לחשוב שהחלשים יפגעו שוב". בתגובה לדרישה השיב נציג משרד האוצר כי התיקון מועבר במסגרת תכנית תקציב תלת שנתית. אדם בלומברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות אמר: "מדובר בפעם השלישית שאנחנו נוגעים בסוגיות של ביטוח לאומי ודמי בריאות השנה, ולא צריך להסתכל רק על 2026, הפגיעה היא פגיעה מצטברת, בכל שנה זה הולך ותופח. אם מחשבים לפי התחזית שהציג כאן הממ"מ לשנים הבאות, צפי ההכנסות למדינה מהתיקון הזה ב-2026 עומד על חצי מיליארד ש"ח. זה מוכפל בכל שנה ולכן לפי החישוב שלי ב-2041 זה יביא 16 מיליארד ש"ח לקופת הביטוח הלאומי. עם כל הכבוד להחזר הוצאות המלחמה, שלשם כך ההסתדרות נרתמה ונתנה יד, לא ברור איך זה מגיע למספרים האלה ולמה זה צריך לבוא על חשבון העובדים".

נציגי המעסיקים שנכחו בדיון דרשו שהתיקון יעבור כהוראת שעה זמנית ולא כתיקון קבוע. עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים וחבר בוועדה הביטוח הלאומי: "הנושא לא נידון במועצת הביטוח הלאומי. אם השינוי עובר כשינוי קבע מן הראוי היה שיפצלו את זה מחוק ההסדרים ויעשו על זה דיון נפרד ומעמיק". עו"ד מיכל וקסמן חילי, התאחדות התעשיינים: "מדובר בתיקון שמשנה סדרי עולם לתמיד. משיטים עלויות על מעסיקים ועובדים שיעלו בכל שנה ושנה והוא מובא בחוק שאמור להיות תקציב של שנה אחת. הסיבה שהמדרגה הוצמדה לשכר הממוצע במשק היא כדי שעובדים שמשתכרים בשכר נמוך יוכלו לשלם פחות, יש לזה ערך ערכי, וזה לא נכון לומר שהם לא נפגעים מהתיקון, כי בעקבותיו הם יעברו מהר יותר למדרגה הגבוהה ולכן הם כן נפגעים".