עו"ד טל אופיר. צילום: ענבל מרמריעו"ד טל אופיר. צילום: ענבל מרמרי

איך להוציא דרכון גרמני לבד ולחסוך בעלויות

הליך הוצאת אזרחות גרמנית, שבעבר נחשב מסובך וכמעט בלתי אפשרי, הפך בשנים האחרונות לפשוט ומסודר יותר בזכות שינויים בחקיקה ולמידע נגיש באתרי השגרירויות. עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ואוסטריים, משיב על השאלות המהותיות בדרך להשגת היעד

זיו וולף |
נושאים בכתבה דרכון גרמני

בשיתוף עו"ד טל אופיר


בשנים האחרונות, נוצרה סביב הוצאת דרכון זר הילה של מורכבות, כאילו מדובר במשימה בלתי אפשרית ללא ליווי של מומחים יקרים. בפועל, המציאות שונה. באתרי שגרירויות, כמו זו של גרמניה, ניתן למצוא הנחיות מפורטות, רשימות מסמכים וטיפים שמפשטים את התהליך. עם זאת, מדובר במשימה הדורשת זמן, סבלנות רבה, הקפדה על פרטים ויכולת טכנית לניהול מסמכים ולעבודה עם מערכות דיגיטליות. בשורה התחתונה - מי שמוכן להשקיע את המשאבים הנדרשים – זמן, סבלנות ומיומנות – יגלה שתהליך הוצאת הדרכון אפשרי. מי זכאי לקבל דרכון גרמני? כיצד ממלאים את הבקשה ואילו טעויות יובילו לפסילתה ואילו רק לשיהוי בטיפול? עו"ד טל אופיר, מומחה להוצאת דרכונים גרמניים ואוסטריים, משיב על השאלות המהותיות.



מי זכאי לקבל דרכון?

בעבר, גרמניה העניקה אזרחות גרמנית רק לאזרחי גרמניה היהודים שאזרחותם הגרמנית נשללה. זכות זו גם עברה לצאצאים ישירים של אותם יהודים (וגם לכך היו מגבלות לא מעטות). חקיקה זו הפלתה מאות אלפי יהודים, שבמועד עליית הנאצים לשלטון (30.1.1933), התגוררו בגרמניה כתושבים ללא אזרחות ואיבדו כל סיכוי לקבלת אזרחות בגלל חוקי הגזע של המשטר הנאצי. אותם יהודים נמלטו או גורשו מגרמניה, ורבים מהם נספו בשואה.

לפני כשלוש וחצי שנים, תוקן סעיף 15 לחוק האזרחות הגרמני, וכעת אותם יהודים, תושבי גרמניה ללא אזרחות גרמנית, שהתגוררו בגרמניה לפני 30.1.1933 ונמלטו מגרמניה לאחר מכן – זכאים לקבל אזרחות גרמנית ול- הוצאת דרכון גרמני. הזכאות עוברת גם לצאצאים ישירים של מי שעומד בתנאים אלו (ילדים, נכדים, נינים וכו').

לדוגמה, אדם שנולד בצ'כיה ב-1918, היגר לגרמניה ב-1925 ונמלט לפלשתינה ב-1936 עקב רדיפות הנאצים. עד התיקון, הוא לא היה זכאי לאזרחות, משום שלא היה אזרח גרמני. כיום, בזכות החוק המתוקן, הוא עומד בקריטריונים: מרכז חייו היה בגרמניה לפני 1933, הוא עזב בגלל הרדיפות, ולא החזיק באזרחות גרמנית.

תיקון חשוב הוא דרך פסיקה גרמנית שהסירה מגבלות ארכאיות על הזכאות. לפי הדין הגרמני, מי שאזרחותו הגרמנית נשללה על ידי המשטר הנאצי על רקע אפליה, זכאי לקבלה חזרה. זכות זו עוברת גם לצאצאים ישירים. עד לשנת 2020, היו כל מיני החרגות לגבי צאצאים שנולדו לפני 1953, נולדו שלא במסגרת נישואין, ועוד. הפסיקה הגרמנית למעשה קבעה שמגבלות אלו אינן חוקתיות, ולכן כל הצאצאים הישירים של מי שנשללה אזרחותו זכאים להוצאת ד תיקון זה למעשה מאפשר למי שסורב בעבר לבקש בשנית.


מה ניתן לעשות אם אינני בטוח האם אני צאצא של אזרח או תושב גרמניה, ואין ברשותי מסמכים מתאימים להוכחת הדבר?

כל הכותרות

יש לבצע בדיקה מעמיקה בארכיונים, שתאפשר לכם לוודא האם אתם עומדים בתנאי הזכאות לאזרחות גרמנית, למשל בקרן השילומים ובמרשמי תושבים. מומלץ להצליב מידע ולבחון כמה אפשרויות איות, כדי למנוע תשובה שלילית עקב טעות הקלדה. יש לפרוש רשת רחבה לאיסוף מירב המידע האפשרי.

קיראו עוד ב"בארץ"

מהם השלבים הנדרשים להכנת הבקשה והגשתה לאחר שאספתי את כל המסמכים המוכיחים את זכאותי לאזרחות גרמנית?

יש להמציא מסמכים ממספר גורמים:

  1. ממשרד הפנים: יש להציג תעודת לידה אישית ותמצית רישום מורחבת שלכם ושל קרוב המשפחה מגרמניה. אם מדובר בנכדים או נינים, נדרשות גם תעודות לידה ותמצית רישום של ההורה/סבא/סבתא המקשרים אתכם לקרוב המשפחה. תמצית הרישום כוללת מידע על המצב האישי ושינויי שם, ומונפקת ללא אגרה.

  2. מהרבנות ומבית הדין הרבני: יש לספק תעודת נישואין שלכם ושל קרוב המשפחה מגרמניה. במקרה של גירושין, יש לצרף גם תעודת גירושין. אם ההורה/סבא/סבתא התחתנו בישראל, יש להוסיף גם את תעודות הנישואין והגירושין שלהם, במידת הצורך. עלות כל תעודה היא 71 ש"ח.

  3. ממשטרת ישראל: צאצאים של תושב גרמניה חייבים להוציא תעודת יושר בתוקף של עד שלושה חודשים במועד ההגשה. מסמך זה ניתן ללא תשלום.


ומה השלב הבא?

כדי שתעודה שהונפקה על ידי מדינת ישראל תהיה תקפה בחו"ל, יש להוסיף לה אישור אפוסטיל של משרד החוץ הישראלי. אישור זה, הניתן בתשלום של 38 ש"ח לכל מסמך, מאמת את חוקיות המסמך לשימוש מחוץ לגבולות המדינה. ניתן למצוא באתר משרד החוץ מידע מפורט על תהליך קבלת האפוסטיל. בנוסף, יש לתרגם את המסמכים לגרמנית ולהוסיף להם אימות נוטריוני. מסמכים שאינם בשפה האנגלית חייבים להיות מתורגמים לגרמנית, אך ניתן להנפיק תעודות לידה דו-לשוניות (עברית-אנגלית), שיחסכו את הצורך בתרגום נוסף. שימו לב כי התרגום חייב להיות מלווה באימות נוטריוני, שכן בלעדיו לא יתקבל. עלות התרגום משתנה בהתאם לגורם המבצע.


כיצד ממלאים את הבקשה?

טפסי הבקשה ממולאים בשפה הגרמנית, אך מצורפים אליהם הסברים באנגלית המסייעים בהבנתם. בנוסף, יש לצרף צילום של דרכון ישראלי בתוקף. טפסי הבקשה הם בגרמנית, אולם יש עותק באנגלית שניתן למלא לפיו. מילוי הטפסים הוא בגרמנית, אך מאחר שגרמנית היא באותיות לטיניות (כמו באנגלית) ומדובר בפרטים אישיים כמו שם ומקום מגורים, ניתן למלא את הפרטים באנגלית.


האם זה נכון כי כל טעות קטנה בטופס הבקשה תוביל מייד לפסילתו?

לא. על טעות סופר בטפסי הבקשה, בתאריך לידה למשל, השגרירות ככל הנראה תבקש לתקן. אם השגרירות לא תשים לב ותעביר את הבקשה למחלקת האזרחות, מחלקת האזרחות לא תעשה בעיות אלא תלך לפי מה שרשום בתעודת הלידה (ספק אם אפילו תבקש הבהרות). לעומת זאת, אם חסר מסמך או יש בעיה בתקינות תעודה, זו יכולה להיות בעיה שתגרום לעיכוב בבקשה. סירוב על הגשה שגויה יכול לקרות רק אם חסרים מסמכים רבים או אם לא הסתמכו על הסעיף הנכון בחוק בעת ההגשה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה