המגזר החרדי הפך לגורם סיכון אצל הבנקים למשכנתאות

"מחירי הבתים נעשו גבוהים מדי, המשכנתאות הנדרשות הפכו לגדולות מדי, התשלום החודשי הפך לגבוה מדי, מכדי שאנחנו בבנק נסמוך על ההכנסות הקטנות שבית חרדי ממוצע מקבל כל חודש... לכן, הם הפכו אצלנו לגורם סיכון. כמובן כל מקרה לגופו, אבל בקשות מהמגזר נבחנות כעת הרבה יותר במיקרוסקופ" כך אמר לי בנקאי בכיר מאחד הבנקים למשכנתאות.

"המגזר החרדי נראה לי כמו סוג של משחק פירמידה כלכלי שעומד להתמוטט", אמר לי מנהל בכיר אחר מאחד הבנקים. שלישי אמר לי שחלק מעמיתיו כבר לא סומכים שהמדינה תמשיך ותיתן לחרדים כסף.

לכן, לתת משכנתאות למגזר החרדי הפך לגורם סיכון מבחינת מערכת הבנקאות.

"המגזר כבר גדול מדי, השכר שהם מקבלים מעבודות שהם עושים ברוב המקרים נמוך מדי, היקף הכספים הרזרבי שלהם קטן מדי, גם הנכונות של המדינה להמשיך ולשאת אותם הולכת ויורדת ובגלל המלחמה גם אין למדינה כסף לתת ובעתיד גם לא יסכימו לתת" כך הוסיף ואמר אחד המנהלים.

• משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא
• הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול

מנהל אחר אמר לי ש"אנחנו שמים לב במערכת שלמשפחות חרדיות לא מעטות מתחיל להיווצר קושי בהחזר תשלומי המשכנתא. זה קיים בכל המגזרים אבל במיוחד אצלם" הוא הוסיף ש"כמובן שזה לא מפתיע, כי התשלומים בעקבות עליית הריבית והאינפלציה עלו במאות וגם באלפי שקלים לחודש, תלוי בגודל וסוג המשכנתא".

"זוג חרדי צעיר בא לקחת ממני משכנתא והאבא של החתן אומר שהוא יעזור ויכסה חלק מהתשלום החודשי. אני כבר לא "קונה" את זה יותר. מדוע? כי הוא צריך "לכסות" ככה עוד חמישה ילדים שלו. גם עשירים יתקשו לעמוד בזה".

חוסר הבנה? הסתמכות תמימה על הקב"ה? או נטייה ספקולטיבית?

מסתבר שאצל המגזר החרדי היתה נטייה לקחת את המשכנתא כמה שיותר בריבית משתנה. זו מסקנה שאליה הגיעו בניתוח שערכו בבנק ישראל. לפי נתונים שפרסם בנק ישראל באמצע 2023, ההחזר החודשי עבור משכנתאות שנלקחו ב-2021 התייקר ב-23.3% ביישובים חרדיים, בהשוואה להתייקרות של 20.1% ביישובים יהודיים שאינם חרדיים. מן הסתם המצב כעת קשה לא פחות.

מדוע זה קורה? חלק מהבנקאים טוענים שזה מחוסר הבנת הסיכון, חלק אחר מניח שזו ספקולציה שהריבית תמיד תישאר נמוכה. יש התולים זאת בתמימות הקיימת אצל משפחות רבות במגזר ש"השם יעזור". הם העדיפו לשלם קצת פחות כל חודש מאשר להבטיח שקט נפשי עם ריבית קבועה קצת גבוהה יותר. "עכשיו זה חוזר אליהם כמו בומרנג, שפגע בהם עוד יותר חזק".

עוד תכניות

לחיות על הנס – אך ביום פקודה באמת שאין מאיפה להביא

"שיעורי שמיטת החובות בכל הסקטורים במגזר היהודי נמוכים מאד. למגזר הערבי נותנים מעט מאד משכנתאות גם כך. אצל כל המגזרים מתחילים כבר לראות בקעים וקשיים וגלגולים ובקשות ומה לא? כשאני מסתכל אל העתיד ואני מבין שגם ככה החרדים כלכלית רובם על הקצה, אז אני שואל את עצמי האם הייתי נותן להם כיום משכנתא? ואצלי לפחות התשובה היא עבור רוב המקרים – לא!"

אותו בנקאי הוסיף שביתר המגזרים (החילוני, מסורתי, דתי לאומי) כולם עובדים וההורים בהרבה מקרים גם עוזרים. יש גם ירושות פתאום. אצל החרדים גם ההורים עניים. אז מי בדיוק יעזור שם בתשלומים השוטפים עבור עוד ועוד ילד? 30% עובדים במגזר החרדי במערכת החינוך. אז מרוויחים מעט ויש הרבה ילדים. "נכון, גם ההוצאות נמוכות והם יודעים להצטמצם כמו שאף אחד לא יודע, אבל ביום פקודה באמת שאין מאיפה להביא. אז אני כבנקאי, חושב עכשיו פעמיים ושלוש לפני שאני בכלל מאשר".

• עדכון סל המחירים במדד: המשקל של הדיור ממשיך לעלות - המזון בירידה
• הגירעון ירד ב-1.1% בינואר - 5.8%
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

חרדי לשעבר המכיר עמוק את המגזר אמר לי ש"לחרדים יש צורת חשיבה ילדותית משהו. רובם מאמינים לחלוטין שהקב"ה יעזור להם מלמעלה והם יסתדרו. הם מאמינים בקיומו של הנס". אלא מה, אם זו צורת החשיבה של הלווים מהבנק כסף, זה לא פחות ממפחיד.

במחקר שבדק את הנושא במסגרת מכון ירושלים למחקרי מדיניות ציינו כך: "נראה אפוא כי הכלכלה החרדית מתנהלת כל העת תחת תחושה מובהקת כי הקשיים, גם המטרידים ביותר, ייפתרו בסיועו של הקב"ה. אין זו תפיסה פילוסופית הנהגית בשיח דתי או הגותי, אלא צורת שיח יום-יומית המגיעה ממקור שכנוע פנימי ועמוק".

במחקר גם ציינו כי "הופתענו בכנות כששמענו שחלק לא גדול מההורים מתחייבים (להשתתף בתשלומי המשכנתא עבור ילדיהם, א.ר.) ולא משלמים: 'התחייבותי נשענה על הנס שיגיע, משזה לא הופיע אינני חייב לשלם', אמר אחד ההורים ברצינות..."