מחקר: רוב הציבור בישראל מעוניין בשקל דיגיטלי

בנק ישראל פרסם מחקר מקיף שבחן את נכונות הציבור הישראלי לאמץ את השקל הדיגיטלי - מה שמדגיש את המוכנות של הציבור לשינוי במערכת התשלומים הדיגיטליים במדינה. המחקר, שהתבצע על ידי ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, נערך באמצעות סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל בגילאי 70-18, והציג נתונים מספריים מפורטים על עמדות הציבור ועל הגורמים המשפיעים על נכונות האימוץ.

המחקר כלל שלושה חלקים עיקריים: פיילוט, שאלון ראשון ושאלון שני. בשלב הפיילוט נערכה בדיקה של אופן הצגת מושג השק״ד (שקל דיגיטלי) כדי לוודא שהמסר ברור ומובן. בשאלון הראשון נאסף מידע דמוגרפי ונתונים אישיים, הכוללים גיל, מגדר, רמת הכנסה, השכלה ומגזר, וכן נבדקה רמת האוריינות הפיננסית והדיגיטלית והאמון במוסדות שונים, בהם בנק ישראל. בשאלון השני התמקדו המשיבים בהעדפותיהם כלפי השק״ד, כשבתחילתו הוצגה פסקה המסבירה מהו השק״ד: "בנק ישראל מנפיק כסף מזומן בשטרות ובמטבעות. בימים אלה שוקל בנק ישראל להנפיק בנוסף גם שקל דיגיטלי. 1 שקל דיגיטלי = 1 שקל חדש תמיד". בפסקה זו הודגש כי השק״ד הוא אמצעי תשלום דיגיטלי השווה ערך לכסף המזומן, והוא יהיה זמין לשימוש יומיומי בכל הקשור לתשלומים, רכישות והעברות כספים.

לפי הנתונים שהושגו, יותר ממחצית מהמשיבים (51%) הביעו עניין גבוה בשימוש בשקל הדיגיטלי. מתוכם, 34% הביעו עניין גבוה במיוחד (דירוג בין 8 ל-10 בסקאלה של 1 עד 10), בעוד ש-17% הביעו עניין בינוני גבוה (דירוג בין 6 ל-7), ו-37% הביעו עניין נמוך (דירוג בין 1 ל-5). בנוסף, 12% מהמשיבים ציינו כי אינם בטוחים או אינם יודעים. נתונים אלה מצביעים על כך שקיימת נכונות גבוהה לאמץ את השק״ד בקרב הציבור הישראלי

• הבעיות שעשויות להיות לשקל הדיגיטלי - וחוסר האמון הגובר בקריפטו
• האם הציבור מעוניין בשקל דיגיטלי? סגן המפקח על הבנקים: "יש יתרונות"

המחקר בחן גם את מאפייני השק״ד שעשויים להשפיע על האימוץ. בשאלון שני נבחנה העדפת המשיבים למאפיינים שונים של השק״ד, כשמתוך כמה תכונות שנבדקו, זוהו שתיים כחשובות במיוחד: הגנה כנגד הונאות וטעויות מערכת, והאפשרות לקבלת ריבית על היתרה. במחקר נאספו נתונים מספריים המעידים כי כ-49.5% מהמשיבים זיהו את ההגנה כנגד הונאות כחשובה ביותר, ו-48.8% הביעו העדפה לקבל ריבית בגובה 3.5% על היתרה. יתר על כן, מאפיינים כמו היעדר עמלות, אפשרות לשימוש גם במצב לא מקוון, חיוב מיידי עם ביצוע התשלום, והיעדר גישה של בנק ישראל למידע פרטני – כולם נכללו במאפייני השק״ד שנבדקו.

בנוסף, המחקר בדק את השפעת הגורמים האישיים על נכונות האימוץ. נמצא כי רמת העניין בשקל הדיגיטלי עולה עם הגיל, בייחוד בקרב משיבים מעל גיל 40. מבחינת מגדר, עניין גבוה נמצא בקרב גברים (57%) לעומת נשים (46%). נתוני רמת ההכנסה מצביעים על כך שהמשיבים עם הכנסה מעל הממוצע הביעו עניין גבוה יותר (54.2%) לעומת אלה עם הכנסה ממוצעת (53%) ואלה עם הכנסה נמוכה (50.4%). כמו כן, רמת ההשכלה השפיעה במידה מסוימת: קבוצת הלא אקדמאים הביעה עניין גבוה יותר מאשר קבוצת האקדמאים.

עוד תכניות

המחקר התעמק גם בגורמים סוציו-דמוגרפיים נוספים, כשרמת האמונה הדתית והזהות הדתית לא זוהו כגורמים מבדילים מרכזיים, תוך שמצאו שיעורי עניין גבוה דומים בקרב יהודים ומוסלמים. לעומת זאת, המגזר החרדי הביע עניין נמוך יותר בשימוש בשקל הדיגיטלי. גורמים כמו אוריינות פיננסית ודיגיטלית, דימוי עצמי טכנולוגי והחזקה במטבעות קריפטוגרפיים זוהו כמשפיעים חיובית על נכונות האימוץ.

• חשבוניות פיקטיביות: המכה השקטה של הכלכלה הישראלית ואיך רשות המסים מצליחה למגר את התופעה?
• בדיקה: איפה כדאי לקחת הלוואה? הנתונים המלאים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המחקר כלל גם ניתוח מצרפי (Conjoint Analysis), שמטרתו היתה לזהות את השילוב האופטימלי של תכונות השק״ד שמושך את הציבור. בשיטה זו הוצגו למשתתפים ארבעה תסריטים עם קומבינציות שונות של מאפיינים, כשהתוצאות העלו כי השילוב של הגנה ללא תשלום כנגד הונאות וטעויות מערכת, ביחד עם אפשרות לקבלת ריבית בגובה 3.5% והחזקה של סכום מקסימלי של 50 אלף שקל הוא המועדף ביותר.

המחקר גם בדק את השפעת מאפייני המשתמש, כמו גיל, מגדר, רמת ההכנסה, אוריינות פיננסית ודיגיטלית – על רמת האימוץ. ממצאי הבדיקה הראו כי: 

• משיבים בגילים מתקדמים ובעלי הכנסה מעל הממוצע נוטים להראות נכונות גבוהה יותר לאימוץ השק״ד. 
• אוריינות פיננסית ודיגיטלית גבוהה משפיעה באופן מובהק על הנטייה להשתמש בשקל דיגיטלי. 
• אנשים המגדירים את עצמם כבעלי דימוי טכנולוגי חיובי והמחזיקים במטבעות קריפטוגרפיים הביעו עניין גבוה יותר.

בנוסף, המחקר השווה את תוצאות הסקר לתוצאות מחקרים שערכו בנקים מרכזיים אחרים בעולם. נמצא כי באופן כללי, ממצאי המחקר דומים לממצאים במדינות שונות, אך יש הבדלים משמעותיים בנוגע לחשיבות נושא הפרטיות. במחקרים זרים נושא הפרטיות נחשב מרכזי, בעוד שבמחקר הזה נרשמה חשיבות נמוכה יחסית לפרטיות, כשהמשתתפים הביעו פחות דאגה מאשר יתרונות כגון נוחות השימוש, הגנה מפני הונאות וקבלת ריבית.

מעבר לכך, המחקר נגע גם בהיבטים טכנולוגיים ומדדים שונים של אמון במוסדות. נמצא כי רמת האמון בבנק ישראל היא גורם משפיע עיקרי – כ-70% מהמשיבים הביעו אמון גבוה בבנק ישראל, מה שתורם באופן מובהק לנכונות לאמץ את השק״ד. במקביל, האמון בבנקים מסחריים היה נמוך יותר, מה שמצביע על יתרון תדמיתי של הבנק המרכזי.

המחקר נערך על ידי צוות של חוקרים, בהם פרופ' רות פלאטו-שנער, ד"ר ליבי ממן, רו"ח-עו"ד לילך שמע זלטוקרילוב וד"ר ניר יעקבי, ששילבו כלים מתודולוגיים מתקדמים וביצעו ניתוחים סטטיסטיים שונים – החל מניתוח טקסט לשאלות פתוחות ועד רגרסיות לוגיסטיות ומודלים של אפקטים קבועים. כל זאת במטרה לספק תמונה רחבה ומדויקת של עמדות הציבור.

המחקר נועד להנחות את בנק ישראל בתהליך קבלת ההחלטה לגבי הנפקת שקל דיגיטלי, שיופעל כ-CBDC – מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. במסגרת זאת, נבחנה גם הסקירה של יוזמות דומות במדינות אחרות, כשבין היתר מצוין כי במדינות כמו ניגריה, ג'מייקה, סין, הודו ורוסיה נמצאים בשלבי בדיקה מתקדמים או פיילוטים של מטבעות דיגיטליים.

המחקר מהווה מסמך מרכזי עבור בנק ישראל לקראת החלטה עתידית על הנפקת שקל דיגיטלי, ומהווה בסיס לדיון במדיניות תשלום דיגיטלית בישראל. נתוני המחקר מאפשרים הבנה מעמיקה של הגורמים המשפיעים על נכונות הציבור לשנות את מערכת התשלומים הקיימת, תוך התייחסות לשילוב מאפיינים טכנולוגיים, פיננסיים ודמוגרפיים. על פי המחקר, השק״ד עשוי להפוך לכלי תשלום מרכזי אם ייושמו בצורה נכונה תכונות המוצר שימשכו את הציבור, וזאת תוך שמירה על אמון הציבור במוסדות הפיננסיים ובבנק ישראל. המחקר מציין כי "השקל הדיגיטלי הוא בעצם כמו כל כסף אחר", כשהמשתמש יכול לבחור אם ומתי להשתמש בו, וכי הוא יספק יתרונות כגון נגישות, חיסכון בטירחה מול מזומן, והגנה מפני טעויות מערכת.