נתוני המקרו משתפרים - אז למה אין התלהבות?

הנתונים הכלכליים של הרבעון האחרון של 2024 היו טובים. ההתאוששות במשק ברבעון האחרון שיפרה את נתוני כל שנת 2024 ולמרות שזו היתה שנה של מלחמה, עם הוצאות ביטחוניות גדולות ואי וודאות - המשק צמח ב-1%. למרות שמדובר בנתון גבוה מההערכות המקדמיות שדיברו על צמיחה של חצי אחוז, הציבור לא ממש מתלהב.

ככל שעבר הזמן המשק התאושש וזה מתבטא גם בנתוני הגירעון. צחקו ולגלגו על בצלאל סמוטריץ' שאמר בספטמבר - "מוכן להתערב על בקבוק ויסקי - הגירעון בסוף השנה יהיה נמוך מהיעד". הציטוט הזה קיבל כותרות של לעג וזעם, אבל סמוטריץ' צדק. איפה כל המזלזלים היום? - נעלמו, או מסבירים לנו שזה חד פעמי והמצב עדיין גרוע. כן, אם התוצאה לא נראית לך אתה תמיד יכול להגיד שהיא לא נכונה, לא מבטאת את המצב, חד פעמית.

בשורה התחתונה סמוטריץ' צדק. הגירעון בהחלט ירד - 6.9%, הרבה מתחת לתקרת הגרעון שאושרה (7.7%) והוא צפוי להגיע השנה 4.5%. הצמיחה כאמור על פי נתונים שפורסמו אתמול הגיעה ל-1% בשנה שעברה, נתון סביר בהינתן העובדה שמדובר בשנת מלחמה מלאה, וברור שאנחנו מצפים לצמיחה גדולה יותר בהמשך. בבנק ישראל, צופים צמיחה של בין 4% ל-4.5% השנה.

• "צמצמנו חשיפה דולרית; 50% מתיק המניות שלנו בישראל"
• אחרי הירידות: עלייה בתמ"ג ברבעון השלישי של 2024

אז למה בכל זאת אנחנו לא מתלהבים?

החמיצות מהנתונים לא קשורה לפוליטיקה. אנחנו רואים את נתוני המאקרו, אבל נתוני המיקרו חלשים. אנשים משלמים יותר מיסים, הגזרות מוערכות ב-800 שקל לחודש למשפחה ממוצעת. אי אפשר להתעלם מהביקורת המוצדקת על ההקצאה של המשאבים והאופן שבו הנטל של הגזרות מתחלק בין החלקים השונים של האוכלוסייה. אז נכון, זה נחמד שיש צמיחה, וזה תומך במשק ובשווקים, אבל איפה זה פוגש את האנשים שהולכים לקניות? 

איפה שרי האוצר והכלכלה שהבטיחו הורדות מחירים והקלה ביוקר המחייה? הם כמובן ינפנפו בנתונים ובעמידות של הכלכלה הישראלית, אבל בשורה התחתונה הם נכשלו בדבר הכי חשוב - לדאוג לאזרח הקטן. נתוני המאקרו הם חשובים, אבל כשרבים בישראל נאלצים לחתוך את רשימת הקניות הקבועה שלהם לנוכח עליית המחירים המתמשכת . אז נכון, מלחמה והתנאים לא אידיאלים אבל גם לפני כן, ובעיקר תוך כדי הם לא עשו יותר מדי בנושא ויש שיאמרו אפילו להפך.

הציבור משלם עכשיו את המחיר על השנה הקשה בתקווה שמצבו ישתפר בהמשך. המשק הישראלי הפגין חוזקה ועוצמה מעוררת השתאות במהלך השנה וחצי האחרונות, בין היתר הודות לשנים הטובות שבאו לפני כן. אבל זה פשוט לא מספיק, הציבור שיש לו חלק חשוב לא פחות מהממשלה והפקידים בחוסן של הכלכלה, מצא עצמו נאנק תחת עול הגזרות שבחלקן הכרחיות אך כאמור הנטל שלהן חולק בצורה לא שווה.

בינתיים נתוני התעסוקה והשכר מראים שהשכר עולה שזה חדשות טובות לציבור, העלייה היא יותר מהעלייה במדד. ועדיין - זו תהיה שנה של צמצומים לרוב האוכלוסייה כשבמחצית השנייה אם וכאשר הריבית תרד ואם המשק אכן יחזור לצמיחה משמעותית, זה יקרין גם על המיקרו - על הפרט. 

רבעון רביעי - צמיחה של 2.5%

ובחזרה לנתוני הצמיחה מאתמול - התוצר בישראל צמח ב–1% בשנה שעברה. התוצר לנפש ירד ב-0.3%. בשנת 2023 הצמיחה היתה 2% ובשנת 2022 הצמיחה היתה 6.5%.

עוד תכניות

מנתוני הלמ"ס עולה כי התוצר העסקי ירד ב-0.6% בשנת 2024, אבל הממשלה הגדילה את ההוצאות שלה ב-13.7% וכך בעצם קיזזה את הירידה אצל העסקים. זו אחת הסיבות שאנחנו לא מרגישים את הצמיחה הזו. היא נותבה למקומות מסוימים הוצאות ציבוריות עם דגש על הוצאות ביטחון. ההוצאה על ביטחון זינקה ב-43% וההוצאה האזרחית עלתה ב4% בלבד.

• איך מרכיבים בלמ"ס את מדד המחירים לצרכן ואיפה הם מפספסים?
• חשבוניות פיקטיביות: המכה השקטה של הכלכלה הישראלית ואיך רשות המסים מצליחה למגר את התופעה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ברבעון הרביעי המשק צמח ב-2.5% בחישוב שנתי, וכאן כבר מדובר על גורמים נוספים שהניעו את המשק - זינוק של 9.5% בהוצאה לצריכה פרטית גם בשל רכישת רכבים בחודש האחרון של השנה כדי ליהנות ממיסוי נמוך. בד בבד נרשמה עלייה בהשקעות בנכסים קבועים בשיעור של 14.7%.

במקביל, פורסמו אתמול נתוני התעסוקה המלמדים כי שיעור האבטלה נמצא ברמות נמוכות מאד מבחינה היסטורית. ברקע, ירידה משמעותית באחוז הנעדרים זמנית מעבודה כל השבוע, בין אם מסיבות כלכליות – 3.8% (8.9% בחודש הקודם) ובין אם בשל שירות מילואים – 11.3% (22.2% בחודש הקודם).