עלות אברך למדינה: עד 1.5 מיליון שקל עד גיל 46; "הנתני מפוצצים, זו הולכת שולל"

ועדת חוץ וביטחון דנה בחוק הגיוס, ובמהלך הדיון הציגה נציגת משרד האוצר, נטע בר זיו, תחשיב שממחיש את העלות הכלכלית של אברכים למדינה. לפי האוצר, אברך נהנה מהטבות ישירות של כ-700 אלף שקל עד גיל 46, לצד עוד כ-800 אלף שקל בהטבות שאינן ייחודיות לו – אך הוא זוכה להן במיוחד בשל מבנה ההכנסה המשפחתי.

מהם הרכיבים המרכזיים בעלות?

האוצר מציג נתונים שלפיהם הסבסוד לפעוטונים עבור אברכים מוערך בכ-400 אלף שקל עד גיל 46, סכום שמרבית האוכלוסייה לא זכאית לו אלא אם שני ההורים עובדים. בנוסף, קצבאות האברך נאמדות בכ-250 אלף שקל, והנחות בתשלומי ביטוח לאומי מסתכמות בכ-30 אלף שקל, כיוון שאברכים משלמים רק שליש מהסכום הרגיל. מדובר בסכומים שמצטברים לכ-680 אלף שקל לאורך השנים.

האוצר מוסיף כי ישנן גם הטבות שאינן ייחודיות לאברכים אך הם נהנים מהן באופן משמעותי, כמו סבסוד שכר דירה, הנחות בארנונה וסיוע בתכניות דיור מוזלות כגון "מחיר למשתכן". לפי החישוב, הטבות אלה מסתכמות בעוד 300 אלף עד 800 אלף שקל, מה שמביא את העלות הכוללת של אברך למדינה לכמיליון עד 1.5 מיליון שקל עד גיל 46.

מחלוקת סביב הנתונים

חלק מחברי הכנסת טוענים כי הנתונים אינם משקפים את המציאות במלואה. ח"כ ינון אזולאי מש"ס ביקר את החישוב של משרד האוצר, וטען כי יש להתחשב בגיל הממוצע שבו אברכים עוזבים את הכולל. "שמתם נתונים מפוצצים, זו הולכת שולל", אמר בדיון.

מנגד, יש הטוענים כי הנתונים דווקא מציגים תמונה מציאותית, שכן הם מבוססים על ממוצע ההטבות למשפחות חרדיות, אשר ברובן נתמכות על ידי המדינה במשך שנים ארוכות. לטענת גורמים בממשלה, ההטבות האלו מהוות נטל כלכלי משמעותי על התקציב.

• המגזר החרדי הפך לגורם סיכון אצל הבנקים למשכנתאות
• משרד האוצר - סנקציות כלכליות על החרדים יובילו להגדלת הגיוס לצבא

סוגיית ההשכלה הגבוהה לחרדים

במקביל, נציגת המועצה להשכלה גבוהה חשפה כי מוסדות אקדמיים לחרדים מקבלים מדי שנה תקציב של 21 מיליון שקל עבור תשתיות הפרדה. חלק מחברי הכנסת מתחו ביקורת על כך שהתקציב ניתן גם למוסדות שבהם לומדים תלמידים ממין אחד בלבד, והעלו שאלות בנוגע להקצאת כספים אלו.

האם העלות מצדיקה שינוי במדיניות?

השאלה שעולה מהנתונים היא האם המדינה צריכה להמשיך במודל ההטבות הנוכחי או לעודד שילוב של אברכים בשוק העבודה. יש הטוענים כי יצירת תמריצים כלכליים ליציאה לעבודה עשויה להקל על הנטל התקציבי ולהגדיל את שיעור ההשתתפות במשק. מנגד, יש המאמינים כי ההטבות נדרשות כדי לשמר את אורח החיים החרדי ולאפשר ללומדי התורה להמשיך במסלול שבו בחרו.