אנחנו לא מרוצים מהבנק שלנו, אז איך זה שכל הבנקים מפרסמים שהם מצוינים בשירות?

בנק ישראל פרסם השוואה בין הבנקים בעקבות סקרים של לקוחות הבנקים על הגינות הבנקים, השירות שהם נותנים ושאלות נוספות. בעקבות הפרסום הבנקים יצאו בפרסומים על כמה הם הוגנים, מובילים בשירות ועוד. כל בנק מצא את השאלה שבה הוא קיבל ציון טוב מהאחרים ופרסם בגדול. אבל התוצאות האלו הן עלבון לבנקאות הישראלית. אם כל הבנקים גרועים בשירות, ברור שיהיה אחד שגרוע פחות, תמיד יהיה בדירוג מוביל - האם זה משהו שאפשר לנפנף בו? 

הבנקים חושבים שהציבור מטומטם, אבל הציבור מבין בדיוק עד כמה הפרסומים האלו לא רלבנטיים ועד כמה הם בסופו של דבר - פרסומת. הציבור היה עוזב את הבנקים אם היתה לו חלופה טובה והשאלה הכי חשובה כנראה בסקר שמוכיחה זאת היא - האם תמליצו לחברים או לבני משפחה על הבנק שלכם?

נתחיל בזה שכששואלים שאלה כזו, אנשים רבים מפחדים מתשובה אמיתית. נכון, זה לא הבנק שלהם ששואל, אבל זה בנק ישראל, ואנשים מחברים ביניהם. כלומר, מראש סיכוי מאוד גבוה שהתוצאות מוטות כלפי מעלה וזה קורה גם בסקרים אנונימיים. מעבר לכך, התוצאות מבישות את המערכת הבנקאית - בממוצע 57% מהאנשים היו ממליצים על הבנק שלהם. זה אומר ש-43% מהאנשים למרות שהם בבנק המסוים הזה הם לא היו ממליצים עליו. לקוחות בנקים הם לרוב לקוחות של שנים, הם מכירים את הפקידים בבנק, הם מכירים את אתר האינטרנט, הם התרגלו. אם אחרי שנים של הרגל הם עדיין לא ממליצים על הבנק, זה כרטיס אדום לבנק ולמערכת הבנקאית.  

• השתיקה שלנו שווה לבנקים מיליארדים
• "בניגוד לשנים האחרונות, לא בטוח שצריך להיות בשוק האמריקאי השנה"

במקום לנפנף בממוצע של 57% מהנשאלים שהיו ממליצים לחברים ולמשפחות, צריך לנפנף ב-43% לקוחות וותיקים שלא היו ממליצים על הבנק שלהם. זה רק מוכיח עד כמה אנחנו קהל שבוי, עד כמה אין אלטרנטיבה (כולם גרועים) ועד כמה הבנקים עוסקים בהנדסת תודעה  - הם מספרים לכם שהם מספקים את השירות הכי טוב מכולם, שאוהבים וממליצים עליהם ושוכחים לספר על חצי הכוס הריקה - הציבור לא מרוצה מהבנק שלו, לא ממליץ עליו ולא היה נשאר אם היתה לו אלטרנטיבה טובה.