האיום הסורי - איך זה משפיע על הכלכלה והאם הבורסה מתייחסת אליו?

ישראל נמצאת במערכה עם מספר רב של איומים והכלכלה הישראלית בהתאמה נמצאת באי וודאות. זה לא מפריע לבורסה לעלות, בעיקר אחרי שנראה שאנחנו מסתדרים עם רוב האיומים, אבל אנחנו עדיין רחוקים מניצחון וסיום המערכה בדרום ובצפון כש-59 חטופים עדיין נמצאים במנהרות. במקביל למערכה מול חמאס, חיזבאללה, איראן והחות'ים, סוריה עברה מהפך - המורדים הג'יהאדיסטים העיפו את שלטון אסד מהשלטון, כבשו את רוב שטחי המדינה ומנסים לייצר שלטון יציב, אם כי, עדיין הם בעיקר עסוקים בעינויים ורצח העלוואים. 

ישראל השמידה מיד עם נפילת המשטר הקודם חלק גדול מהתחמושת והיכולות של סוריה כדי שלא יפלו לידיים לא נכונות, אבל יש עדיין נשק רב בסוריה ויש חשש גדול שהגופים בשלטון שבחלקם יוצאי דעא"ש יכווונו את הנשק הזה לישראל. לא דווקא עכשיו כשהם עדיין חלשים, אלא בהמשך. זו הסיבה שישראל נמצאת בתוך סוריה במקומות אסטרטגיים ומנסה להגביל את היכולת הצבאית של סוריה מדרום לדמשק. וכל זה קורה כאשר טורקיה היא החברה הגדולה של סוריה - היא בעצם שולטת באספקת המוצרים לסוריה והיא בעלת אינטרסים גדולים בסוריה - גם החלשת הכורדים בצפון מזרח סוריה שמחזיקים ברוב הנפט במדינה וגם התבססות במדינה וחיזוק הכוח הסוני. במקביל, צריך לזכור שיש גם חמאסניקים לא מעטים שמסתובבים בסוריה.

מדינה שעוברת מהפכה כזו, טלטול כזה, שתושביה עניים ונכונים להאמין לכל מי שייתן להם "לחם"  היא מדינה מסוכנת. סוריה מסוכנת לישראל, אולי לא בטווח הקרוב, אבל בהמשך. גם טורקיה שנמצאת בסכסוך מתמשך עם ישראל שהעצים על רקע המלחמה, מסוכנת לנו וישראל חוששת מבסיסים טורקיים בלב סוריה. האיום הביטחוני הזה, כמובן מתורגם לאיום כלכלי. להחזיק ולתחזק את הקו הצבאי מול סוריה זו משימה גדולה וקשה שתדרוש עוד ועוד לוחמים, תחמושת, ציוד ותגדיל את ההוצאות הצבאיות שגם כך גבוהות. בינתיים כאמור השוק לא מתרגש. אבל צריך להיות עם היד על הדופק. 

• סוריה בוחנת את הביטקוין כתרופה למשבר הכלכלי
• האיומים הגיאו-אסטרטגיים ירדו ארבע רמות והקשר לדירוג האשראי של ישראל

ארדואן מאשים את ישראל בטבח שנעשה בסוריה

בימים האחרונים המתיחות בסוריה עולה מדרגה, לאחר דיווחים על טבח נרחב במעוזים שבהם הסתתרו תומכי משטרו של אסד. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, התייחס למצב במדינה והביע דאגה מהאירועים האחרונים, אך במקביל האשים את ישראל כי יש לה חלק בליבוי הסכסוך. ארדואן נגד ישראל: "מי שמנסה להפיץ מחלוקות לא יצליח בתוכניתו". במהלך נאום באנקרה, אמר ארדואן כי טורקיה "דוחה כל סכסוכים על רקע עדתי", וממשיכה לפעול להשגת יציבות בסוריה.

ההנהגה החדשה בסוריה בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, מי שהנהיג בעבר את ארגון הטרור ג'בהת אל-נוסרה וכיום עומד בראש המשטר החדש, מתמודדת עם המשך הקרבות בין כוחותיה לבין שאריות המשטר הקודם של אסד. אל-ג'ולאני התייחס לטבח המדווח במעוזים האחרונים של תומכי אסד, ואמר כי "דם לא ילך לשווא ללא דין וחשבון או עונש, גם אם האחראי הוא האדם הקרוב ביותר אלינו". על רקע הניסיונות לייצב את המדינה לאחר קריסת משטר אסד, אל-ג'ולאני גילה כי המשטר החדש מקיים מגעים עם מוסקבה בנוגע להחזרת הבסיסים הצבאיים שנטשו הרוסים עם נפילת אסד.

המצב בסוריה והאיומים על ישראל

הטח בימים האחרונים הוא לא באמת חדש. מאז העלייה לשלטון, המורדים טובחים בתומכי המשטר הקודם. אבל נחזור להתחלה - לדצמבר 2024. אז, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד חל מפנה דרמטי במלחמת האזרחים הסורית, כאשר המורדים בהובלת "חיאת תחריר א-שאם" (HTS) השתלטו על דמשק ורוב שטחי המדינה. המעבר לשלטון חדש, הנשלט על ידי גורמים ג'יהאדיסטיים עם קשרים היסטוריים לאל-קאעידה, יצר מציאות חדשה ומאתגרת עבור ישראל. סוריה, שכנתה הצפונית של ישראל, הפכה מזירה של משטר עוין אך צפוי למדינה לא יציבה, שבה גורמי כוח שונים – כולל HTS, כוחות כורדיים ומיליציות הנתמכות על ידי טורקיה – מתחרים על השליטה. 

המצב מעלה חששות בישראל מפני התבססות ארגונים קיצוניים, כגון חמאס והג'יהאד האסלאמי, שעשויים לנצל את הוואקום לטובת פעילות נגד ישראל, במיוחד לאור קרבתה של סוריה לגבול רמת הגולן.

• 10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?
• מבריח סמים מעזה איבד הכרה במרדף ויחידת 669 הוזנקה לטפל בו - לפחות בית המשפט קבע שהעלות על העבריין
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האיום על ישראל אינו מוגבל ל-HTS בלבד. חמאס, ששמר על נוכחות מוגבלת בסוריה גם לאחר התמיכה ההיסטורית של אסד בארגון, עשוי לנסות לחדש פעילות ממנה, במיוחד לאור היחלשות חיזבאללה ונסיגת איראן מהמדינה לאחר דצמבר 2024. הג'יהאדיסטים ב-HTS, למרות הצהרותיהם על "מתינות" תחת הנהגתו של אחמד א-שרעא (מוחמד אל-ג'ולאני), נתפסים כאיום ארוך טווח בשל עברם הקיצוני והשתלטותם על נשק מתקדם, כולל טילים ואולי אף שרידי נשק כימי. טורקיה, שתמכה במורדים והפכה לשחקנית מפתח בסוריה, מוסיפה מורכבות: בעוד היא מתמקדת בהגבלת הכורדים ומשתפת פעולה עם HTS, השפעתה עלולה לעודד פעילות אנטי-ישראלית, במיוחד לאור היחסים המתוחים עם ישראל והאינטרס של ארדואן להחזיר פליטים סורים דרך שיתוף פעולה עם השלטון החדש.

ישראל, בתגובה, נוקטת גישה זהירה אך אקטיבית. צה"ל תגבר כוחות ברמת הגולן מאז דצמבר 2024, כולל גדודי חי"ר, שריון והנדסה, והקים מכשולים חדשים לאורך הגבול. תקיפות אוויריות נמשכות לסירוגין נגד מטרות איראניות או ג'יהאדיסטיות שעלולות לסכן את ישראל, תוך ניסיון למנוע התבססות עוינת קרוב לגבול. ירושלים גם העבירה מסרים לשלטון החדש בדמשק, בדרישה שלא לאפשר חדירת גורמים קיצוניים לדרום סוריה, תוך נכונות מוגבלת לדיאלוג עם א-שרעא כדי להבטיח יציבות. עם זאת, חוסר הוודאות והפיצול בשליטה מעמידים את ישראל בפני אתגר מורכב, כאשר הכלכלה הסורית ההרוסה עשויה להוות קרקע פורייה להמשך אי-שקט ואיומים.

 הכלכלה הסורית - המצב קשה, קרקע נוחה לג'יהאד

נכון למרץ 2025, אוכלוסיית סוריה מוערכת בכ-23 מיליון תושבים, עלייה קלה לעומת ההערכות של 2023, אך עדיין נמוכה בהרבה ממה שהיה שלפני המלחמה ב-2011, עקב הגירה המונית ותמותה. כ-7.4 מיליון עקורים פנימיים וכ-4.6 מיליון פליטים נותרו מחוץ למדינה, בעיקר בטורקיה, לבנון וירדן, אם כי חלקם החלו לשוב לאחר נפילת המשטר. התמ"ג של סוריה ב-2023 עמד על כ-9 מיליארד דולר, ירידה של יותר מ-85% לעומת 67.5 מיליארד דולר ב-2011, לפי הערכות הבנק העולמי. הפעילות הכלכלית צנחה ב-84% בין 2010 ל-2023, והמצב לא השתפר משמעותית, כשלמעשה מאז דצמבר 2024 יש תוהו ובוהו כלכלי.

יצוא ויבוא: מה נשאר מהכלכלה הסורית?

לפני המלחמה, סוריה הייתה יצואנית משמעותית של נפט (60% מהיצוא), כותנה, פירות ודגנים. כיום, היצוא הצטמצם דרמטית. ב-2023, היצוא הסורי עמד על כ-771 מיליון דולר, לעומת 12 מיליארד דולר ב-2010. המוצרים המובילים כוללים שמן זית טהור (306 מיליון דולר), פוספטים (148 מיליון דולר), תבלינים (63.9 מיליון דולר), כותנה גולמית (48.6 מיליון דולר) ועגבניות (44.1 מיליון דולר). היעדים העיקריים הם טורקיה (363 מיליון דולר), ערב הסעודית ולבנון. ייצור הנפט, שצנח מ-578 אלף חביות ליום ב-1999 ל-39.98 אלף ב-2023, נשאר לשימוש מקומי בלבד, בעיקר בשליטת הכוחות הכורדיים (SDF) בצפון-מזרח.

היבוא, לעומת זאת, הסתכם ב-2023 בכ-4.7 מיליארד דולר, כולל טבק מגולגל (368 מיליון דולר), קמח חיטה (139 מיליון דולר), שמני זרעים (118 מיליון דולר) ונפט מזוקק (104 מיליון דולר). טורקיה היא היצואנית הגדולה ביותר לסוריה (2.05 מיליארד דולר), ואחריה איחוד האמירויות וסין. מאז דצמבר 2024, היבוא מרוסיה (בעיקר דלק וחיטה) נעצר, ואוקראינה הביעה נכונות לספק חיטה, אך התשלום נותר בעייתי עקב סנקציות וחוסר מט"ח.

תמיכה בינלאומית וסיוע כספי

השלטון החדש בראשות HTS מתמודד עם סנקציות מערביות, שכן הארגון מוגדר כ"טרוריסטי" על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם. עם זאת, ממשלת המעבר הודיעה כי היא מצפה לשחרר עד 400 מיליון דולר בנכסים קפואים בחו"ל (כ-205 מיליון פאונד בבריטניה ו-112 מיליון דולר בשווייץ) למימון רפורמות, כולל העלאת שכר של 400% לעובדי ציבור במרץ 2025. האיחוד האירופי, שתרם מאז 2011 מעל 33 מיליארד אירו לסיוע הומניטרי ופיתוחי, ממשיך לספק סיוע (163 מיליון אירו ב-2024), אך מותנה ברפורמות פוליטיות. רוסיה ואיראן, בעלות הברית של אסד, הפחיתו תמיכה מאז נפילתו, כאשר איראן הפסיקה משלוחי דלק (1-3 מיליון חביות בחודש) בדצמבר 2024.

הקשר עם טורקיה: שותפות כלכלית ופוליטית

טורקיה הפכה לשחקנית מרכזית בסוריה לאחר ניצחון המורדים. אף שלא תכננה ישירות את נפילת אסד, היא נהנית מהשפעה משמעותית על HTS, במיוחד דרך שליטתו באידליב, שם סיפקה סיוע וביטחון ל-3 מיליון תושבים. היחסים עם אחמד א-שרעא (מוחמד אל-ג'ולאני), מנהיג HTS ונשיא המעבר, הדוקים, והיא רואה בסוריה הזדמנות כלכלית. חברות בנייה טורקיות צפויות להרוויח משיקום התשתיות, ומחירי המניות שלהן זינקו לאחר דצמבר 2024. טורקיה אינה מספקת סיוע כספי ישיר, אלא מתמקדת בסחר (2.05 מיליארד דולר יבוא לסוריה ב-2023) ובהשפעה פוליטית, תוך ניסיון להגביל את האוטונומיה הכורדית בצפון-מזרח סוריה, שם ה-SDF שולט ב-70% ממשאבי הנפט והגז.

הנהגה והנהגה כלכלית

הנהגת המעבר מובלת על ידי אחמד א-שרעא (Ahmed al-Sharaa), הידוע גם כמוחמד אל-ג'ולאני, שמונה לנשיא זמני עד 1 במרץ 2025. הוא נתמך על ידי ממשלת המעבר, שבה מוחמד גאזי אל-ג'לילי (Mohammad Ghazi al-Jalili) משמש כראש הממשלה הזמני. בתחום הכלכלי, עדיין לא מונו שרים רשמיים, אך דמויות כמו חוסאם אל-חלבי (Hussam al-Halabi), בכיר ב-HTS עם ניסיון בניהול כלכלי באידליב, נחשב למועמד מוביל לתפקיד שר האוצר. המטרה המוצהרת היא ממשלה "כוללנית", אך השליטה נותרת בידי HTS, עם השפעה טורקית חזקה.

משאבי סוריה כוללים נפט וגז (בשליטת SDF), פוספטים, כותנה ומוצרי חקלאות. עם זאת, תשתיות הרוסות – שליש ממבני המגורים אינם ראויים למגורים – וירידה בייצור החקלאי לרבע מרמתו שלפני המלחמה (מ-4 מיליון טון ל-1 מיליון טון ב-2022) מגבילים את השימוש בהם. הממשלה החדשה מתכננת להשתמש בנכסים קפואים ובסחר עם טורקיה לשיקום מוקדם, כולל תיקון תשתיות אנרגיה ודיור, אך חוסר גישה למערכת הבנקאית העולמית מקשה על כך.

מצב העם

יותר מ-90% מהסורים חיים מתחת לקו העוני, ו-16.5 מיליון זקוקים לסיוע הומניטרי – שיא מאז 2011. מחירי המזון זינקו ב-93% ב-2023, והלירה הסורית איבדה 141% מערכה מול הדולר. מאז דצמבר 2024, המצב לא השתפר; שירותי בריאות, חינוך ותברואה קורסים, ומיליונים נותרו ללא גישה למים נקיים. עם זאת, שובם של פליטים מסוימים מעורר תקווה זהירה.

בינואר 2025, הוכרזו תוכניות לשחרור נכסים קפואים והעלאת שכר, אך סנקציות ממשיכות להגביל גישה להשקעות זרות. היבוא מרוסיה נעצר, וטורקיה מילאה חלק מהוואקום. בתי זיקוק ותחנות כוח נפגעו בקרבות האחרונים, והחקלאות נותרה חלשה עקב בצורת ותשתיות הרוסות. הכלכלה הסורית לאחר ניצחון המורדים נמצאת בצומת דרכים. עם תמ"ג מרוסק, תלות ביבוא, סנקציות ותשתיות הרוסות, השיקום יהיה אתגר אדיר. טורקיה ממלאת תפקיד מפתח בסחר ובהשפעה, אך ללא תמיכה בינלאומית רחבה ורפורמות פנימיות, התקדמות תהיה איטית. העם הסורי ממשיך לסבול, אך ניצחון המורדים מעורר תקווה ראשונית לשינוי – תקווה שתלויה ביכולת ההנהגה החדשה לנווט בין האתגרים הכלכליים והפוליטיים. המצב שם, כולם מבינים, הוא סכנה גדולה על ישראל. מיליוני אנשי ג'יהאד, מוסתים, קנאים עניים יכולים להיות קרקע נוחה להפצת תעמולה שכבר עובדת - ישראל היא האויב. אבל לא רק ישראל. הסונים כידוע נגד השיעים, משמע הסורים והטורקים נגד איראן וחיזבאללה. הבעיה היחידה שיכולה להיות היא שלפעמים אויב משותף יכול לייצר בריתות בין אויבים וישראל יכולה להיות האויב המשותף שיאחד בין טורקיה ואיראן, אם כי קשה לראות את זה קורה בשלב הזה. 

טורקיה מול איראן

טורקיה משתלטת על סוריה, ואיראן יוצאת מדעתה. אחרי שנים שטהרן השקיעה עשרות מיליארדי דולרים במיליציות שיעיות, נשק מתקדם ותמיכה עיוורת באסד – באה טורקיה עם מהלך מתוחכם, תמכה במורדים הסונים בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, והפילה את המשטר כמו מגדל קלפים. עכשיו היא שולטת, משתלטת על השטח ועל הכלכלה, ואיראן? נשארה עם חור בכיס ועם זעם גדול.

המתיחות בין טורקיה לאיראן מבעבעת שנים, אבל עכשיו היא התלקחה. איראן חשבה שסוריה היא הבסיס הבלתי מעורער שלה, חלק מ"ציר ההתנגדות" נגד ישראל, נקודת מפתח להעביר נשק לחיזבאללה ולשחק חזק במזרח התיכון. ואז טורקיה נכנסה עם חיוך ערמומי, שינתה את כללי המשחק והשאירה את האיראנים עם פנים המומות. בטהרן זימנו את השגריר הטורקי לשיחת "תתנהג יפה", והטורקים לא נשארו חייבים – זימנו את הממונה האיראני באנקרה וזרקו בחזרה: "מי אתם שתדברו?" שר החוץ הטורקי עקץ את איראן על "חתרנות מיליציונית", והתקשורת בטהרן משתוללת על "האימפריה הטורקית שקמה מהקבר".

טורקיה הגדילה את הייצוא שלה לסוריה בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים והמספרים רק מטפסים. מכונות כבדות, מלט, מתכת – היא הפכה לספקית מספר אחת לשיקום סוריה, שוק ענק של 400 מיליארד דולר. המצב הזה מדאיג את איראן. בלי סוריה כבסיס קדמי, היכולת שלה ללחוץ על ישראל דרך חיזבאללה וחמאס נחלשת. המשטר הסורי החדש אפילו מנסה לשלב את הכורדים, מה שמרחיק את טהרן עוד יותר מהשולחן.

כך או אחרת, הסכסוך בין טורקיה לאיראן לא יגיע לשלב מלחמה. איראן ממוקדת במלחמה עם ישראל ובהגנה על מתקני הגרעין שלה. טורקיה תמשיך להשקיע ולקצור את הפירות בסוריה בלי הפרעה מאיראן. השתיים האלו ידעו עימותים, אבל ידעו להתעלות ולדלג עליהם. החשש שלנו הוא שהן יתחברו נגד אויב משותף - נגדנו. יש כאן איום שלא ידוע ולא ברור איך הוא יתפתח בהמשך.