מדד המחירים בפברואר ללא שינוי; מחירי הדירות עלו ב-1.2%

הכלכלנים ציפו לעלייה של 0.2%-0.3% במדד המחירים לצרכן בחודש פברואר ובפועל הם הופתעו לטובה. המדד היה ללא שינוי.  בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2025 לעומת פברואר 2024), מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.4%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-10.5%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8%, תקשורת שעלה -0.7%, שונות שעלה ב-0.4% ומזון ושכר דירה שעלו ב-0.3%, כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות טריים שירדו ב-7.1%, הלבשה שירד ב-3.0% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.3%.

שכר דירה: בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 2.7% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.4%.

• למרות הירידה באינפלציה - למה מדד פברואר מדאיג את הפד'?
• מדד המחירים בפברואר - בכמה הוא צפוי לעלות?

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים: מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש פברואר 2025 ב-0.4% והגיע ל-137.7 נקודות לעומת 137.1 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-3.1%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%. ב-12 החודשים האחרונים (פברואר 2025 לעומת פברואר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-6.0% בשל העליה במחירי שכר העבודה ב-9.4% וחומרים ומוצרים ב-3.5%.

שינוי במחירי הדירות

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2024 – ינואר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר 2024 - דצמבר 2024,  נמצא כי: מחירי הדירות עלו ב-1.2%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים (3.0%), צפון (1.8%), חיפה (0.1%), מרכז (0.2%), תל אביב (1.8%) ודרום (1.1%). מחירי הדירות החדשות עלו ב-1.7%. בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2024 – ינואר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2023 – ינואר 2024 עולה כי: מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-7.7%. בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: תל-אביב (10.3%), צפון (9.9%), חיפה (9.5%), ירושלים (5.6%), מרכז (5.0%) ודרום (4.5%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי עלה ב-5.4%.

המדד מוכיח שיש מקום להוריד את הריבית לטובת כולם - בנק ישראל יימנע מכך

למדד לא תהיה השפעה על החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון שלא עושה סימנים של הורדת ריבית בטענה שהאינפלציה עדיין לא ירדה - דבר שאפשר להתווכח עליו בהינתן שהציפיות ל-12 החודשים הקרובים הם 2.7%-2.6%. הנגיד גם מסביר ובצדק שאי הוודאות עדיין גדולה בשל המלחמה שעדיין לא ברור לאן ואיך תתקדם מכאן ומעבר לכך - נראה שהנגיד מחכה שבארה"ב תהיה הפחתה או סימנים ברורים להפחתת ריבית לפני שהוא עושה את המהלך. אחרי הכל, למה להיות ראשון כשאפשר להישען ולהסתמך על יו"ר הפד האמריקאי. ואם בפד אומרים שלא הגיעה השעה כי הם חוששים מעלייה באינפלציה גם על רקע עליית המכסים ומלחמת הסחר - הנגיד מאמץ את הטיעון הזה ברצון רב. 

• אפילו דוריה למפל לא מצליחה להרים את חדשות 13
• מה הסיכוי לזכות בלוטו, ומה יישאר אחרי המסים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הבעיה היא שהוא חונק את המשק. אנשים ועסקים משוועים לירידה בריבית. הם ספגו שנה כלכלית קשה, המימון מכביד עליהם והפחתתה תיתן הקלה מסוימת במיוחד כשההוצאות השוטפות עולות על רקע עליית מסים והעלייה ביוקר המחייה. בינתיים - הנגיד לא משתכנע.