חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?

מלחמת חרבות ברזל והימשכותה, יצרו שורה של אתגרים משמעותיים על המשק הישראלי. עם זאת, על פי בנק ישראל, בעיות היסוד של המשק הישראלי, שמלוות אותו עוד לפני המלחמה, נותרו הסיכון המרכזי לכלכלה המקומית ומצריכות התייחסות דחופה.

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר למשק הוא פריון העבודה, שנותר נמוך בהשוואה למדינות המתקדמות (78% מהממוצע של מדינות ה-OECD) מה שגם משפיע על רמת החיים. הפריון הנמוך שיקף במידה רבה מלאי הון ציבורי נמוך במיוחד ורמת מיומנויות בסיסיות נמוכה של העובדים, לצד הישגים נמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים השונים. לצד זאת, פערי ההון האנושי, ושיעורי השתתפות הנמוכים בשוק העבודה בקרב הנשים בחברה הערבית והגברים החרדים, מתבטאים גם בשיעורי עוני גבוהים.

בבנק גם מציינים, כי רמתן הממוצעת של המיומנויות הבסיסיות בישראל נמוכה, במיוחד בחברה הערבית, ואף נרשמה בהן נסיגה ביחס לרמה שנמצאה בסקר הקודם (ב-2013). רמת המיומנויות של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית, שהיא המובילה במשק, דומה לממוצע ב-OECD, ואף נמוכה ממנו במקצת.

"הפוטנציאל של ישראל טמון בעובדה שאוכלוסייתה צעירה הרבה יותר מאשר ביתר המשקים המפותחים, החווים תהליך של הזדקנות; בכך היא עשויה ליהנות מיתרון יחסי בהטמעת טכנולוגיות חדשות, ובמיוחד עקב החדירה הצפויה של הבינה המלאכותית לשוק העבודה והשלכותיה", נכתב בדו"ח של הבנק. עם זאת הם מציינים ללא הכשרה מתאימה של הצעירים פוטנציאל הצמיחה הגדול הזה לא יבוא לידי ביטוי. "ישראל עלולה אף להידרדר לאחור, וזאת לנוכח הצפי הדמוגרפי", שכן בקרב הגברים החרדים, קבוצה שמשקלה באוכלוסייה עולה במהירות, הפערים בין מדינות ה-OECD אצל הצעירים גדולים יותר מאשר אצל המבוגרים, וכך גם בקרב הגברים הערבים.

• ההטבות של הבינלאומי בהמשך למתווה של בנק ישראל
• בהמשך למתווה של בנק ישראל - ההקלות שמציע בנק לאומי

בהקשר זה, מציינים בבנק שמגזר ההיי-טק הוא חלק מרכזי במשק הישראלי, התורם כחמישית מהתוצר, ואחראי לכמעט שליש מהצמיחה בשנים האחרונות. שיעור העובדים במגזר ההיי-טק בישראל מתוך העובדים בחמישון המיומנויות העליון גבוה וחריג בהשוואה בין-לאומית (26% לעומת 10% במדינות ה-OECD), והוא אף עלה בהשוואה לשיעורם לפני עשור. עם זאת, חלק ניכר מפוטנציאל ההרחבה של היצע כוח העבודה המיומן הוא באוכלוסיות שייצוגן בהיי-טק נמוך, ובפרט האוכלוסיות הערבית והחרדית. נכון להיום, פחות מ-10%-מעובדי ההיי-טק הם ערבים או חרדים. שיעור זה מאופיין בשנים האחרונות בקיפאון, והוא נמוך הרבה יותר משיעורן של קבוצות אלו באוכלוסייה בגיל העבודה, שהוא כיום כ-30%, וצפוי לגדול בשנים הקרובות.

כדי לאפשר את המשך צמיחתו של מגזר ההיי-טק ושמירה על יתרונה היחסי של ישראל בו חשוב להגדיל את היצע כוח האדם המיומן. "נדרשת הרחבת הנגישות של לימודים ברמה גבוהה במקצועות הרלוונטיים למגזר ההיי-טק – בפרט מתמטיקה, אנגלית ומדעים – לפלחי אוכלוסייה נוספים. בטווח הארוך יותר יש לתמוך בתהליך זה על ידי שיפור מיומנויות הבסיס הנמוכות של חלקים נרחבים מהאוכלוסייה בישראל באמצעות השקעה בשיפור האיכות של מערכת החינוך על כל רבדיה. במהלכים אלה טמונה גם הזדמנות להקטנת הפערים בין האוכלוסיות השונות בישראל דרך שילוב מוגבר של קבוצות האוכלוסייה אשר מיוצגות בחסר במגזר ההיי-טק"