רובינהוד רוצה להפוך לבנק: מה זה אומר והאם זו תחרות עם הבנקים הישראליים?

רובינהוד (HOOD ), שהתחילה כפלטפורמת מסחר חינמית למניות וקריפטו, מתכננת להשיק שירותי בנקאות – חשבונות עו"ש וחיסכון – עבור מנויי "גולד" שלה עוד השנה. המהלך הזה, ימצב את רובינהוד משחקנית נישה לשחקנית שתיתן מגוון שירותים פיננסית - השקעות, בנקאות, עו"ש, מימון ועוד תחת מותג אחד. 

רובינהוד, לא מתכוונת להפוך לבנק מסורתי במובן הקלאסי – היא לא תהיה מוסד כמו הבנקים האמריקאים שממבוטח FDIC בעצמה. במקום זאת, היא משתפת פעולה עם Coastal Community Bank כדי להציע חשבונות עם ביטוח FDIC עד 2.5 מיליון דולר. השירותים החדשים כוללים חשבונות חיסכון עם תשואה שנתית צפויה של כ-4% – גבוהה משמעותית מהממוצע בבנקים מסורתיים בארצות הברית – ולקוחות יוכלו לגשת לייעוץ מס, תכנון עיזבון ואפילו משלוח מזומן עד הבית ביום הבקשה. בנוסף, החברה משיקה שירות ניהול עושר בשם "רובינהוד סטרטג'יס" למנויי גולד, עם דמי ניהול של 0.25% (מוגבלים ל-250 דולר לשנה), וכלי בינה מלאכותית בשם "רובינהוד קורטקס" שיספק ניתוחי שוק בזמן אמת.

המטרה, כפי שאמר סגן נשיא החברה דיפאק ראו בראיון ל"בלומברג" היא להציע חוויה דומה לבנקאות פרטית – אבל לכולם, לא רק לעשירים. לדברי סטף גילד, נשיאת ניהול הנכסים ברובינהוד, בראיון ל"רויטרס"  המודל משלב את היתרונות של יועץ אנושי עם הנגישות והעלות הנמוכה של רובו-אדווייזרים. המהלך הזה מגיע לאחר שרובינהוד כבר הרחיבה את פעילותה ב-2024 עם מוצרים כמו כרטיס האשראי "גולד" והימורים על אירועי ספורט, כחלק מחזון המנכ"ל ולד טנב להפוך את החברה ל"חנות אחת" לצרכים פיננסיים.

רובינהוד תהיה בנק - מה זה אומר?

זה אומר שרובינהוד רוצה להפוך למרכז פיננסי שמתחרה ישירות בבנקים מסורתיים ובשירותי ניהול עושר. השילוב של חשבונות בנקאיים עם תשואה גבוהה, כלי השקעה מתקדמים ושירותים נוספים כמו תכנון עיזבון מציב אותה כשחקנית היברידית: לא בדיוק בנק, לא בדיוק ברוקר, אלא משהו חדש שמותאם לדור הצעיר – מילניאלס ודור ה-Z – שמחפשים פתרונות פיננסיים נגישים, זולים ודיגיטליים. ההכרזה הזו, שפורסמה השבוע, מגיעה על רקע צמיחה מרשימה: ב-2024 רובינהוד דיווחה על הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר (עלייה של 58% מ-2023) וצברה 50 מיליארד דולר בהפקדות לקוחות בתיקי ההשקעות שלהם. .

• רובינהוד נקנסה בכ-30 מיליון דולר
• רובינהוד מרחיבה את פעילות הקריפטו תחת הממשל החדש

אבל המהלך לא חף מבעיות. רובינהוד נקנסה לאחרונה ב-26 מיליון דולר על ידי FINRA בגין הפרות רגולטוריות, כולל כשלים בתוכניות למניעת הלבנת הון, מה שמעלה שאלות על יכולתה לנהל שירותים בנקאיים מורכבים תחת פיקוח מחמיר.

האם יש איום על הבנקים הישראליים?

כרגע, רובינהוד לא פועלת ישירות בישראל, ולכן אין איום מיידי על בנקים מקומיים. עם זאת, המודל שלה עשוי להשפיע בטווח הארוך, במיוחד אם תחליט להיכנס לשוק הישראלי או אם חברות מקומיות יאמצו גישה דומה. 

הבנקים הישראליים נשענים על לקוחות שמרניים יחסית, שרגילים לחשבונות עם ריבית נמוכה במיוחד ועמלות גבוהות יחסית. רובינהוד מציעה תשואה טובה על פיקודנות, אבל תשואה דולרית ולא שקלית. יש כאן חסם גדול בגלל המטבע, אבל כשעלויות ההמרה האפקטיביות הן אפסיות, אין לזה משמעות גדולה (בפועל אנחנו משלמים המון על עמלות המרת מט"ח, אבל ברוב העולם כבר משלמים פיפסים מעטים). מעבר לכך, הגופים האלו - רובינהוד והבנקים דרך האפליקציה, יכולים בעתיד לספק שירותים גם בשקלים. בנוסף, השירותים הדיגיטליים שלהם, כמו משלוח מזומן וייעוצים, עשויים לפנות לדור הצעיר שמתוסכל מהשירותים המסורבלים של הבנקים.

• הנחה בארנונה: כל מה שצריך לדעת
• ההטבות של הבינלאומי בהמשך למתווה של בנק ישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

התחרות בבנקים בישראל - לא קיימת

ניתוח של דו"ח בנק ישראל על התחרות בשוק הבנקאות הישראלי, מוכיח שהתחרות עדיין מוגבלת, והבנקים הגדולים שולטים ביותר מ-80% מהשוק. עם זאת, ישראל ראתה צמיחה של פינטק מקומי כמו פפר (של בנק לאומי) ו-One Zero, שמנסים להציע חלופות דיגיטליות. אם רובינהוד ודומותיה ייכנסו לישראל, הן תתמודדנה עם שוק שכבר מתחיל להתעורר – אבל היתרון שלהן יהיה במותג בינלאומי חזק ובטכנולוגיה מתקדמת. וזה רק מעלה את השאלה שכבר נשאלה בעבר ועדיין לא התממשה - מה מונע מאפל שיש לה מערכת תשלומים וסוג של ארנק לפעול בישראל? ובכלל - ענקיות הטק יכולות להיכנס לשוק שלנו, השאלה העיקרית היא אם הן מעוניינות בכך? השאלה השנייה היא האם בנק ישראל והפיקוח על הבנקים יאפשר זאת - צריך לזכור שמטרת העל של הפיקוח על הבנקים היא לדאוג ליציבותם של הבנקים המקומיים וזה אומר לשמור על הרווחים שלהם.  

כל גוף שרוצה להציע שירותים בנקאיים יצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רישוי והון. רובינהוד, שמסתמכת על שותפויות עם בנקים בארצות הברית, תצטרך למצוא מודל דומה בישראל – מה שיכול להאט את כניסתה. גם גופים אחרים יצטרכו ככל הנראה סוג של שת"פ כדי להיכנס לשוק המקומי, אחרית הרגולציה תחסום אותם. 

תחרות עקיפה

גם בלי כניסה ישירה, המודל של רובינהוד עשוי לעורר השראה לחברות ישראליות. למשל, פפר כבר מציעה חשבונות דיגיטליים עם ממשק ידידותי, וחברות כמו eToro (שמתמקדת בהשקעות) עשויות לשקול להוסיף שירותים בנקאיים. זה יכול להגביר את הלחץ על הבנקים הגדולים לחדש ולהוזיל עמלות.

רובינהוד אינה הראשונה שמנסה לשלב בנקאות והשקעות.  הנה כמה גופים נוספים - Revolut, פינטק בריטי שפועל באירופה ומציע חשבונות בנקאיים, מסחר במניות וקריפטו. חברת Chime מארה"ב שמציעה חשבונות דיגיטליים ללא עמלות וריבית גבוהה על חסכונות. ויש כמובן את SoFi הגדולה שהיא פלטפורמה אמריקאית שמשלבת הלוואות, השקעות וחשבונות בנקאיים.