בנק ישראל "עובד" על הציבור - עושק העו"ש נמשך

בנק ישראל מודיע על גיבוש וכניסה לתוקף של מתווה הקלות כספיות בסך של 3 מיליארדי ש"ח ללקוחות המערכת הבנקאית. בהמשך להודעת בנק ישראל על הכוונה לגבש מתווה הקלות כספיות ללקוחות המערכת הבנקאית, מודיע בנק ישראל על השלמת התהליך ופרסום מתווה סופי, שבמסגרתו תקצה המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארדי ש"ח שיורכב מ-1.5 מיליארד ש"ח בכל שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. במסגרת המתווה הוולונטרי ייתנו הבנקים המסחריים השונים מגוון הקלות והחזרים כספיים ישירות למיליוני חשבונות של לקוחות המערכת הבנקאית מהמגזר הקמעונאי .

בנק ישראל משרת את הבנקים

ההודעה הזו גורמת לנו שוב להפנים כמה בנק ישראל הוא משרתם של הבנקים הגדולים. בנק ישראל יוצא בהודעה לתקשורת שתקבל כותרות שעשויות למצב אותו כבנק שעוזר לציבור, אבל זו תוכנית מגוחכת שלועגת לציבור. בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש. בנק ישראל יכול ברגע אחד, בלחיצת כפתור לחייב את הבנקים לתת לציבור ריבית אפילו נמוכה של 2% על העו"ש, וזה יתבטא בכ-5-6 מיליארד שקל שיזרמו לכיסים של הציבור. זה צודק, נכון וסימטרי - כשאנחנו במינוס על העו"ש, בנקים גובים  מאיתנו 12.5%, אז למה במצב הפוך לא מקבלים משהו, אפילו קטן?

אבל זה עולם של תדמיות ובנק ישראל לא מתעניין באמת אלא בתדמית והוא אומר לכם שהוא פועל לטובתכם ומשיג לכם 1.5 מיליארד שקל בשנה במשך שנתיים. זה כלום, זה בערך 4% מרווחי הבנקים בשנה. ככה רק מחזקים את ההערכה וההבנה שמה שחשוב לבנק ישראל זה היציבות=רווחיות של הבנקים ולא טובת הציבור. לפחות שיהיה אמיץ ויגיד את זה - "אני שם פס על הציבור, אכפת לי מרווחי הבנקים". 

הבעיה שהוא "מורח" אותנו, הוא לא אומר אמת. כל הפעולה של בנק ישראל מול הבנקים נועדה למנוע חקיקה. התחילו בוועדת הכספים לדון בחיוב ריבית על העו"ש ובנק ישראל אמר - עצרו, לא צריך חקיקה, אני אטפל בזה. ככה עברה שנה. במריחת זמן ובינתיים הבנקים הגדילו את הרווחים שלהם לשיאים למרות המלחמה. שנה שלמה שגב' כהן מחדרה ועוד מיליוני אנשים "אכלו אותה" בגלל מריחה. 

• ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני
• ההטבות של הבינלאומי בהמשך למתווה של בנק ישראל

כשאתם במינוס אתם משלמים 12.5%, כשאתם בפלוס - אתם מקבלים אפס

התוכנית עכשיו היא גם מריחה. זה יותר מאי צדק, זה פחדנות של בנק ישראל, של רגולטור, זה לובי חזק של הבנקים, אבל איפה שר האוצר שאמר שהוא לא מפחד מהבנקים? תנו כבר לציבור את המינימום שמגיע לו, תרוויחו קצת פחות - לא יקרה כלום. וחשוב שוב להזכיר - הבנקים והנהלתם לא אשמים. בנק זו חברה למטרת רווח, כל אחד בפוזיציה של מנהל בנק רוצה להגיע לרווחים מקסימילית. הם עושים את עבודתם. הבעיה בטשטוש של התפקיד של בנק ישראל - אם הוא אמור לדאוג לציבור שידאג, ואם לא - אז שיאמר ולא יפרסם הודעות מלוקקות ויחצניות. והבעיה הגדולה ברגולטור  שלא דואג לציבור 

בהמשך להודעה היחצנית אומר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו. דרך המלך לשיפור רווחת הלקוחות במערכת הבנקאית היא הסרת חסמים והגברת התחרות. בהתאם, בנק ישראל מוביל בעקביות בשנים האחרונות שורה של צעדים לחיזוק כוחו של הלקוח והגברת השקיפות. מטבע הדברים, מדובר בתהליך. כך, חלק מהצעדים כבר באים לידי ביטוי בפועל בשיפור התחרות, אך לחלקם עוד נותר זמן להבשיל. לצד זה, ועל רקע הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות, וההשפעות המאתגרות של מלחמת "חרבות ברזל" על משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים, גיבש בנק ישראל מתווה הקלות כספיות שייתן מענה מיידי לציבור. על פי המתווה, יתנו הבנקים הקלות כספיות בהיקפים משמעותיים לציבור, וחלק גדול מלקוחות המערכת הבנקאית צפוי להרגיש את ההקלות הללו בפועל. אני מברך את המערכת הבנקאית על ההיענות בהצטרפות למתווה. בנק ישראל ימשיך לפעול להגברת התחרות ולשיפור רווחת לקוחות המערכת הבנקאית."

המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "מתווה ההקלות הכספיות המשמעותי שגיבשנו, על רקע הרווחיות הגבוהה של המערכת הבנקאית, יטיב עם לקוחות המערכת הבנקאית, בדגש על משקי הבית והעסקים הקטנים והזעירים. במתווה שמנו דגש על כך שמרבית ההקלות הכספיות בסלים השונים יינתנו ישירות ללקוחות, ללא צורך בהגשת בקשה, תוך מתן שיקול הדעת העסקי לבנק לפעול בהתאם למיקודיו העסקיים ותמהיל לקוחותיו. אני מברך את המערכת הבנקאית על אימוץ המתווה ואף מצפה ממנה לפעול לקידום הקלות נוספות ללקוחות, גם מעבר לקבוע במתווה. צעד זה בא במקביל לצעדים תשתיתיים שאנו מובילים  להגברת ההוגנות, התחרות והחדשנות, שבסופו של דבר, הם שיביאו  לחיזוק כוח המיקוח של הלקוח ואמון הציבור".

• הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
• חוזרת לגמל: פסגות תרכוש את הקופות של גלובל נט תמורת 45 מיליון שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ומה ההטבות? 

ההקלות כספיות, מוסרים בבנק ישראל, יינתנו על ידי הבנקים ללקוחותיהם, בהתאם לצעדים שגיבש כל בנק ללקוחותיו, בחלוקה לסלים השונים:

מתן ריבית או הטבות בתחום יתרות הזכות בחשבון העו"ש ושיפור מוכח בריביות המשולמות על פיקדונות לטווח קצר, כגון: מתן ריבית על יתרות זכות בחשבון עו"ש, העלאת שיעור הריבית המשולמת על פיקדון קיים, הטבות כספיות ועוד.

הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה ("אוברדרפט") כגון: הוזלת שיעור הריבית הנגבית במדרגות השונות, קיזוז יתרות זכות עם יתרות החובה באופן שמקטין את סכום  חיוב הריבית הכולל, מתן פטור מלא מחיוב בריבית חובה עד לסכומים מוגדרים, החזר של הריבית שנגבית על יתרת החובה עד לסכומים קצובים ועוד.

מתן פטור מעמלות או הנחה משמעותית לקבוצות אוכלוסייה מובחנות,כגון: מתן פטור מתשלום עמלות המשמשות לניהול חשבון העו"ש, הטבות בעמלות הנגבות עבור פעילות בני"ע, החזר כספי בגין גביית עמלות עד לסכומים קצובים ועוד.

מתן פטור, חלקי או מלא, לתקופה קצובה מתשלום ההחזר החודשי או הפחתת שיעור הריבית הנגבית באשראי קיים, למשך תקופת המתווה, כגון: החזר של עד 100% מהריבית המשולמת על הלוואות לסכומים קצובים, החזר תשלום חודשי של המשכנתא לסכומים קצובים ועוד.

הכותרות האלו מאוד מרשימות, אבל השאלה מה בדיוק יתנו וכמה, והתשובה נמצאת בסכום - אם מדובר על 1.5 מיליארד שקל בלבד, זה מגוחך, זה נופל ממה שהם חייבים מוסרית לתת בעו"ש.  ותראו איך בנק ישראל יוצא טוב מול הציבור גם בקשר לעו"ש - קוראים לזה מריחה: "בנוסף, במסגרת גיבוש המתווה" כתוב בהודעת בנק ישראל, "סוכם כי הבנקים השונים יפעלו לקידום פיתוח מנגנון הסטת כספים אוטומטית, עבור יתרות גבוהות מיתרה מינימאלית שתוגדר מראש, מהעו"ש למסלולים מניבי תשואה (Sweep Account). מדובר בתהליך אימוץ מכשיר פיננסי שיוצע ע"י הבנק המסחרי ללקוחות בעלי יתרה בעו"ש ושיגדיר יתרה רצויה מינימלית בעו"ש. הסכום העודף יועבר באופן אוטומטי לפיקדון קצר טווח נושא ריבית ויוחזר במידה והסכום ירד מגובה היתרה שהוגדרה. לראיית בנק ישראל מדובר במוצר תשתיתי שמאפשר שיפור מנגנון התמסורת בין כספים שאינם מניבים תשואה לכאלו שמניבים תשואה. לאור מורכבות הפיתוח והאפיון הנדרש, עדכון אודות לוחות הזמנים לעלייה לאוויר והפורמט בו ייושם צעד זה יינתן בהמשך"