לא רק כטב"מים: כך ייראה שדה הקרב העתידי - והאם הרובוטים יחליפו את החיילים?

חסרים לנו חיילים. שירות חובה לכולם הוא צודק, מוסרי, ערכי והוא פשוט...חובה. במקביל צריך להרים את היכולות הטכנולוגיות שנמצאות בעיקר בכטב"מים גם ליכולות יבשתיות וימיות וישראל הפנתה משאבי פיתוח משמעותיים לתחום. מתי זה ייכנס לשטח, מתי זה יחליף חיילים? בשדה הקרב באוקראינה יש התפתחויות - רובוטים עוזרים, זה עדיין רחוק מלהחליף חיילים, אבל אלו כלים שיכולים לפעול באופן קרוב לעצמאי וזה התחלה של הישענות צבאית משמעותית יותר על כלים ורובוטים בעתיד - זה יכול להתרחש יחסית מהר, לא עשורים, אלא שנים.

הכטב"מים שהפכו כבר לשגרה במלחמה באוקראינה, מפנים מקום לדור חדש של כלים רובוטיים ולמערכות בינה מלאכותית שמנהלות לחימה כמעט עצמאית. לפי מומחים בתחום, מדובר בתהליך בלתי הפיך — כזה שישנה מהיסוד את הדרך בה מדינות נלחמות, יגביר את ההרס, אך גם עשוי להפחית את מספר ההרוגים האנושיים בטווח הארוך.

רובוטים מחליפים חיילים

אם עד לא מזמן ראינו כלי טיס בלתי מאוישים מספקים מודיעין או תוקפים מטרות נקודתיות, כיום אפשר כבר לדבר על משימות קרקעיות שמבוצעות בלי חייל אחד בשטח. בדצמבר האחרון ביצעה אוקראינה פעולה שלמה שהייתה לחלוטין בלתי מאוישת – עשרות כלים רובוטיים נכנסו לאזור אויב, ירו, ניטרלו מוקשים וחזרו לבסיס, בלי שמפעיליהם היו קרובים למגע ישיר.

הכוונה, לפי מרכזי מחקר בתחום וגם לפי המסר של הצבאות, היא להוציא בהדרגה בני אדם מהחזית. עד סוף 2024, אושרו באוקראינה 33 מערכות רובוטיות קרקעיות חדשות, ומספר הכטב"מים בשירות מבצעי רק הולך וגדל. חלקם כבר מנווטים על ידי בינה מלאכותית בלבד, ללא צורך בהנחיה אנושית בזמן אמת.

• רחפנים מול כטב"מים: הדור הבא של הלחימה האווירית ומה יש לישראל בארסנל?
• 10 הכטב"מים הטובים בעולם - האם ישראל בצמרת?

 מבצע "ליפטסי" - המהלך הרובוטי הראשון בעולם 

ב-20 בדצמבר 2024, כוחות אוקראיניים השיקו מתקפה חסרת תקדים ליד הכפר ליפטסי שבחבל חרקוב, שהייתה המבצע הראשון בהיסטוריה שבוצע כולו על ידי מערכות בלתי מאוישות. היחידה ה-13 של המשמר הלאומי האוקראיני, בשיתוף יחידת "טייפון" המתמחה במערכות בלתי מאוישות, הפעילה עשרות כלי רכב קרקעיים בלתי מאוישים (UGVs) חמושים במקלעים, בתמיכת רחפנים לסקרנות ולתקיפה (FPV). המבצע כלל משימות כמו ניקוי מוקשים, ירי ישיר ותיאום אוויר-קרקע, והצליח לדחוק עמדות רוסיות ללא אבדות אנושיות בצד האוקראיני.

מערכות רובוטיות שמשמות בשנים האחרונות 

THeMIS UGV במלחמת אוקראינה - ה-THeMIS, רכב קרקעי בלתי מאויש שפותח על ידי Milrem Robotics האסטונית, נפרס על ידי אוקראינה מאז 2022 למשימות מגוונות כמו פינוי פצועים, אספקת תחמושת וסיור. ב-2023, הוא שימש לפינוי חיילים תחת אש כבדה, והפך לכלי חיוני בהפחתת סיכונים לחיילים. 

• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

יש לו יכולות היברידיות (חשמלי ודיזל) שמאפשרות פעולה שקטה וגמישות בשטח, בעוד חיישנים מתקדמים וקישוריות רשת משפרים את התיאום עם כטב"מים וחיילים. היכולת לשלב נשק קל מראה התקדמות לעבר רב-תכליתיות קרבית.

רובוטים לפינוי חומרי נפץ בסוריה ואוקראינה - כלים כמו ה-PackBot של iRobot וה-Talon של QinetiQ שימשו בסוריה ובאוקראינה לנטרול מטעני חבלה מאולתרים (IEDs). ב-2022, ה-Talon שודרג עם תקשורת מוצפנת למרחקים ארוכים, מה ששיפר את השימוש בו באזורי קרב מופרעים אלקטרונית.

הוספת AI בסיסי לזיהוי דפוסים, יחד עם מצלמות תרמיות וזרועות מדויקות, הפכה אותם למהירים ויעילים יותר בהשוואה לדגמים ישנים התלויים בשליטה ידנית, ומפחיתה את זמן החשיפה לסכנה.

רובוטים חמושים - בסכסוך בין ארמניה לאזרבייג'ן, נעשה שימוש ב-UGVs קטנים וניידים חמושים בנשק קל כמו רובי צלפים ומשגרי רימונים. 

היחידות האזריות השתמשו בהם לזיהוי עמדות אויב ותקיפה מדויקת בשטח הררי. יש תהליך שיפור על פני זמן כשהיכולות כיום הן ניווט אוטונומי חלקי וחיישני מכ"ם משופרים שמאפשרים פעולה ללא קשר עין ישיר עם המפעיל, ועדיין להיות מדויקים וגמישים. הקלות והניידות שלהם שיפרו את היכולת לפעול בסביבות מאתגרות.

מדויק, מהיר וקטלני יותר

היתרון של השימוש בבינה מלאכותית בלחימה ברור: בעוד שכטב"מים מונחים ידנית מצליחים לפגוע במטרה רק ב-10%–20% מהמקרים, מערכות אוטונומיות מגיעות לדיוק של 70%–80%. המשמעות היא שצריך פחות כלים כדי לבצע את אותה המשימה, וזה גם חוסך זמן, משאבים – ובעיקר חיי אדם.

בנוסף, מודולים מבוססי תוכנה שמותקנים על רחפנים פשוטים מאפשרים להם לזהות מטרות אוטומטית, להבחין בין טנקים לבין כלי רכב אזרחיים, ולפעול על פי פרמטרים שהוזנו מראש. כשמופיעה מטרה חדשה – ניתן לעדכן את הקוד תוך ימים ספורים.

לא הכול ורוד

עם זאת, שדה הקרב הרובוטי רחוק מלהיות מושלם. גם היום, 60%–80% מהכטב"מים מסוג FPV לא מגיעים ליעד, בין השאר בגלל שיבוש אותות, ירי נ"מ או תקלות טכניות.

גם כשמדובר על מערכות אוטונומיות, ההחלטה האם לתקוף – עדיין מתקבלת על ידי בני אדם. המערכות מאפשרות פעולה, אך אינן מחליפות לחלוטין את שיקול הדעת האנושי. בשטח, עדיין חופרים תעלות בידיים ונפצעים ממוקשים. הטכנולוגיה, לפחות כרגע, לא מחליפה את כל הצבא, אלא בשוליים. זה יתרחב וישתפר, אבל עדיין חלק משמעותי מהצבא העתידי יורכב מחיילים.

ומה קורה בישראל?

צה"ל פועל כבר שנים בתחום הרובוטיקה הצבאית. רכבים קרקעיים אוטונומיים מופעלים בגבולות, רחפנים משמשים לפיקוח מתמיד, וישנם פיתוחים מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית לניהול קרב. יחד עם זאת, לא מדובר כאמור בהחלפה מלאה של חיילים. 

צה"ל סובל ממחסור בכוח אדם, ויש הערכות רבות שלפיהן בעתיד הקרוב המדינה תצטרך להאיץ את הפיתוח וההשקעה בתחום – בין אם באמצעות רכישת כלים קיימים או השקעה נוספת בתעשייה המקומית. בינתיים החברות הישראליות בשיתוף עם צה"ל מפתחות מערכות שהן מהמובילות בתחום.

התעשייה האווירית נחשבת לאחת מהחלוצות בפיתוח כלים סמי רובוטים ורובוטים לשטח. ה-Jaguar, רכב קרקעי חצי-אוטונומי שפותח בשיתוף צה"ל, כבר פועל לאורך גבול עזה, חמוש במקלע וחיישנים שמאפשרים לו לזהות איומים תוך שמירה על חיי חיילים. ה-REX MKII, שהוצג ב-2021, לוקח את היכולות צעד קדימה עם ניידות משופרת ויכולת נשיאת נשק כבד יותר. IAI משלבת בינה מלאכותית וחיישנים רב-ספקטרליים, מה שהופך את הרובוטים שלה לכלים רב-תכליתיים שיכולים לפעול ביום ובלילה, בשטחים הרריים או עירוניים. החברה גם עובדת על "להקות" של רובוטים שמתקשרים ביניהם, רעיון שיכול לשנות את כללי המשחק במלחמה העתידית.

אלביט מערכות פיתחה את ה-ROOK, שפותח בשיתוף עם Roboteam. מדובר על רכב 6X6 אוטונומי שיכול לשמש כ"אם-חללית" לרחפנים, לפנות פצועים או לשאת נשק מרחוק – והכל תחת פיקוח אנושי. ה-M-RCV (Medium Robotic Combat Vehicle), שהוצג ב-2022, משלב טילי ספייק של רפאל ומערכת הגנה אקטיבית "כיפת ברזל קרקעית" (Iron Fist), והוא נבחן כעת על ידי צה"ל. אלביט מתמקדת בשילוביות – היכולת של הרובוטים שלה לעבוד עם מערכות אחרות, כמו כטב"מים ומרכזי שליטה, מה שנותן להם יתרון בשווקים בינלאומיים כמו ארה"ב ואירופה. עם תיק הזמנות של 17.8 מיליארד דולר (נכון ל-2023), אלביט מוכיחה שהרובוטים שלה לא רק חכמים, אלא גם מבוקשים.

 חברת Roboteam, שהוקמה ב-2009 על ידי יוצאי יחידות מיוחדות בצה"ל מתמחה ברובוטים קטנים וניידים כמו ה-MTGR, ששוקל רק 15 ק"ג ומשמש למיפוי תת-קרקעי וסיור בערים צפופות, וה-Probot, שיכול לשאת מטענים כבדים. ה"רוני" – הרובוט הקרבי הראשון של צה"ל – פותח על ידם ונוסה ביהודה ושומרון ובגבול עזה. ב-2014, רובוטים של Roboteam שימשו במבצע "צוק איתן" לחשיפת מנהרות חמאס. כיום, כחברה בת של אלביט (25% בבעלותה), Roboteam מוכרת את מוצריה ליותר מ-20 מדינות, כשהמטרה של החברה היא לפתח רובוטים שכל חייל יכול להפעיל בלי הכשרה מורכבת.

שאלות ותשובות על שדה הקרב הרובוטי

מה ההבדל בין כטב"ם לרובוט קרקעי?

כטב"ם הוא כלי טיס בלתי מאויש, לרוב עם מצלמה או חימוש. רובוט קרקעי נע על פני הקרקע, מבצע סיור, תקיפה או פינוי מוקשים. שניהם יכולים להיות נשלטים מרחוק או לפעול אוטונומית.

האם רובוטים באמת יכולים להחליף חיילים?

במשימות רבות – כן. בעיקר בפינוי שדות מוקשים, סיורים מסוכנים, שמירה וירי מרחוק. בלחימה פנים אל פנים הם עדיין מוגבלים.

מתי רובוטים יחליפו לגמרי את החיילים בשדה הקרב?

זה ייקח שנים. בשלב הראשון נראה שילוב – חיילים יחד עם מערכות רובוטיות. רק בטווח הרחוק תיתכן לחימה אוטונומית כמעט מלאה.

מה היתרון הגדול של רובוטים בשדה הקרב?

מניעת סיכון חיים, ביצועים מדויקים, תפקוד בתנאים קשים, פעולה רציפה וללא פחד.

מה המצב בישראל מבחינת פיתוח רובוטים?

יש פעילות ענפה: רכב "יגואר" בגבול עזה, רחפנים מתקדמים, מערכות ניהול קרב מבוססות AI, ורובוטים לנטרול מטענים. עם זאת, הפיתוח עדיין לא בקנה מידה תעשייתי.

האם לצה"ל כדאי להשקיע יותר בתחום הזה?

בהחלט. עם מחסור חמור בכוח אדם, פיתוח כלים אוטונומיים הוא כמעט הכרח. גם לשוק האזרחי יכולים לצאת מזה יתרונות.

האם אפשר לסמוך על רובוטים בלחימה?

תלוי במשימה. בתנאים פשוטים – כן. בסביבות עירוניות מורכבות – עדיין לא.

מה החזון לעתיד?

שדה קרב שבו רוב הלחימה מבוצעת על ידי מערכות אוטונומיות: באוויר, ביבשה ובים. החיילים – מאחור, מנהלים את הקרב מרחוק. עד שזה יקרה, נעבור דרך ארוכה של ניסוי וטעייה