עובדים שמזייפים מחלה - המעסיק יכול לשלוח אתכם לבדיקה רפואית מטעמו

בפסק דין דרמטי, קבע בית הדין לעבודה בתל אביב כי מעסיק רשאי להעמיד עובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם כאשר העובד מציג אישור מחלה מקופת חולים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט הבכיר כאמל אבו-קאעוד, לא רק מעדכנת תקנה מיושנת, אלא גם משקפת את המציאות המודרנית שבה קבלת אישור מחלה הפכה לקלה מתמיד – לעיתים בלחיצת כפתור בלבד. מה עומד מאחורי המקרה, ומהן ההשלכות לעובדים ולמעסיקים? 

המקרה שהצית את השינוי

במרכז פסק הדין עומד סכסוך בין חברה לשירותי ייעוץ להחזרי מס לבין עובדת לשעבר, שהגישו תביעות הדדיות זו נגד זו. הכול התחיל כשהחברה זימנה את העובדת לשימוע בכתב, על רקע חשדות כי היא טווה קשרים עם חברה מתחרה וירידה בתפוקת עבודתה. אלא שבמקום להגיב לטענות, הודיעה העובדת לפתע כי היא חולה ולא מסוגלת לעבוד, והציגה אישורי מחלה מקופת החולים שכיסו כמעט שלושה חודשים קדימה.

החברה לא קיבלה את התירוץ בשתיקה. חשדותיה התעוררו, בין היתר לאחר דיווחים שהעובדת נראתה בחדר כושר בתקופה שבה טענה למחלה. ביולי 2021 שלחה החברה מכתב לעורך דינה של העובדת, ובו דרישה להתייצב לבדיקה רפואית אצל רופאה מטעמה במועד ובמקום מסוימים. העובדת סירבה להיבדק, ובמקום זאת הגישה תביעה לזכויות סוציאליות שלטענתה לא שולמו לה, כמו פיצויי פיטורים. החברה, בתגובה, הגישה תביעה נגדית, ובה טענה להתנהלות חסרת תום לב מצד העובדת.

התקנה המיושנת והמציאות החדשה

בלב המחלוקת עומדת תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה, שקובעת כי מעסיק שחושד באמיתות אישור מחלה רשאי לדרוש בדיקה רפואית – אך רק כאשר האישור לא הונפק על ידי קופת חולים. השופט אבו-קאעוד, שדן בתיק, ראה בתקנה זו חוק לא רלוונטי לעידן הנוכחי. "המציאות השתנתה," הוא כתב בפסק הדין. "כיום, קל להשיג אישור מחלה ללא ביקור פיזי אצל רופא, לעיתים דרך אפליקציות של קופות החולים בלחיצת כפתור."

• אישור מחלה? מתי המעסיק רשאי לא להאמין לכם
• מקרה ראשון של הווירוס בארה"ב: מניות התעופה והקרוזים יורדות

השופט הדגיש כי ההבחנה בין אישור מקופת חולים לאישור מגורם רפואי אחר הפכה ל"מלאכותית" ואינה מתאימה לזמנים שבהם אישורי מחלה מונפקים בקלות יחסית. לדבריו, תקנות דמי מחלה מגינות על פרטיות העובד בכך שאינן מחייבות חשיפת פרטי המחלה, אך משאירות את המעסיק "באפלה" לגבי מהימנות האישור. המצב מחמיר כאשר עובד משתמש באישור כדי לעכב הליכים כמו שימוע, ובכך מאריך את יחסי העבודה באופן מלאכותי.

במקרה הנוכחי, השופט קבע כי העובדת הייתה חייבת להתייצב לבדיקה הרפואית, למרות אישורי קופת החולים שהציגה. סירובה לעשות כן, לצד התנהלותה הכוללת, הובילו למסקנה שהיא למעשה התפטרה ולא פוטרה. כתוצאה מכך, נדחו דרישותיה לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.

חוסר תום לב ותוצאות כספיות

מעבר לשאלת הבדיקה הרפואית, השופט קיבל את טענת החברה כי העובדת הפרה את חובת הנאמנות שלה והתנהלה בחוסר תום לב. בין היתר, הוא התייחס לקשריה עם החברה המתחרה ולשימוש באישורי המחלה ככלי לעיכוב השימוע. בסופו של דבר, חויבה העובדת לשלם לחברה פיצויים והוצאות בסך כ-5,000 שקלים – סכום סמלי יחסית, אך כזה שמשקף את חומרת ההתנהלות בעיני בית הדין.

• מדד המחירים לצרכן במרץ: מה תחזית הכלכלנים ואיך זה ישפיע על ההשקעות וההלוואות שלכם?
• רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השלכות רחבות לעולם העבודה

פסק הדין הזה הוא לא פחות ממהפכה קטנה ביחסי עבודה בישראל. עד כה, אישור מחלה מקופת חולים נחשב כמעט בלתי ניתן לערעור, והעובדים יכלו להסתמך עליו כמגן מפני חשדות המעסיק. כעת, מעסיקים שיש להם "ספק סביר" בדבר אמיתות האישור – כמו במקרה של התנהגות חריגה או תזמון חשוד – יוכלו לדרוש בדיקה רפואית נוספת. השופט הדגיש כי ההרחבה של התקנה תחול במקרים "מיוחדים", כמו זה שבו עובד משתמש באישורי מחלה כדי לעכב תהליכים משמעותיים במקום העבודה.

עם זאת, ההחלטה מעוררת גם שאלות. מה ייחשב כ"ספק סביר"? האם מעסיקים עלולים לנצל את הכוח החדש כדי להפעיל לחץ על עובדים? ומה יקרה לפרטיות העובד, שגם כך מוגנת בחלקה על ידי התקנות הקיימות? השופט אבו-קאעוד ניסה לאזן בין האינטרסים, אך המבחן האמיתי יהיה ביישום בשטח.