הפרמטר השני בחשיבותו לגבי מחיר אופציית המעו"ף
בשבוע שעבר דיברנו על קניית אוכף (לונג סטיה) ועל מכירת אוכף (שורט סטיה) ומה שביניהם. ההחלטה אם להיות לונג וגא (ככל שסטיית התקן תעלה יותר נרוויח כסף) או שורט וגא (במקרה זה אנו מניחים כי סטיית התקן גבוהה מידי והיא אמורה לרדת) היא ההחלטה האמיתית במסחר באופציות ואין בילתה, שכן יתר הפרמטרים המרכיבים את מחיר האופציה גלויים וידועים לכולם. כך יוצא שסטיית התקן, היא הפרמטר השני אחרי נכס הבסיס, המשפיע ביותר על מחיר האופציה.
היחס בין הסטייה למחיר הוא יחס ישיר גם לאופציות פוט וגם לאופציות קול, כלומר, ככל שהסטייה גבוהה יותר, מחיר האופציה יקר יותר, בהנחה ששאר הפרמטרים (זמן, מחיר נכס בסיס, ריבית, דיבידנד) לא משתנים. מבין כל הפרמטרים המשפיעים על מחירי האופציות, למרבה הצער, הסטייה היא הפרמטר היחידי שלא ניתן לעקוב אחריו באופן ישיר. לכן, הסוחרים מוציאים את הסטיות הגלומות ממחירי השוק של האופציות.
לפי נוסחת בלק ושולס הידועה, הסטייה שצריך להשתמש בה לתמחור האופציה היא הסטייה העתידית הצפויה לתשואות נכס הבסיס. בגלל זה, נראה הגיוני לחשוב שהסטייה הגלומה בכל מחירי המימוש תהיה שווה. ואולם למרות שנכס הבסיס הוא זהה לכל האופציות, הסטייה אינה זהה.
לדוגמא, הסטייה השבוע במחיר מימוש 900 במעו"ף הייתה בערך 30.16 כאשר המדד עמד על 900. כלומר, באותו רגע נתון, הסוחרים ציפו לתזוזה שנתית של המדד בשנה הקרובה של בערך 30%. אפשר לתרגם את התזוזה למונחים יומיים ע"י חילוק בשורש 252 (מספר ימי המסחר) ואז נמצא שהצפי לתנודה יומית הוא 1.9%.
באותו זמן, הסטייה במחיר מימוש נמוך יותר, לדוגמא 850, הייתה גבוהה יותר ועמדה על 33.2%. במחיר מימוש גבוה יותר לדוגמא 950, הסטייה עמדה על 25.9%.
דוגמת SKEW: (זו דוגמה לצורך המחשה בלבד)
האם זה מקרי? האם הסוחרים טועים ולא רואים את ההבדלים בסטיות הגלומות?
התשובה לכך שלילית. זהו בדרך כלל המבנה של גרף הסטיות הגלומות לפי מחירי המימוש במעו"ף. ככל שמחיר המימוש עולה, כך הסטייה הגלומה יורדת, חוץ מאשר מקרים בודדים קיצוניים במחירי מימוש גבוהים מאוד, שם הסטייה חוזרת לעלות.
למה במצב שוק נורמאלי הסטיות מתנהגות כך ואין סטייה זהה לכל מחירי המימוש?
לקיומו ישנן מספר השערות של "עיוות". נציג אחד מהם: המשקיעים הכי גדולים בשוק, הגופים המוסדיים, מחזיקים בתיקים שלהם בין שאר ניירות הערך גם מניות. בעיקר אחרי המפולת של 1987 הגופים מעוניינים להגן על התיקים שלהם באמצעות רכישת אופציות פוט זולות מחוץ לכסף. במקרה של מפולת, התשואה על הפוטים תכסה חלק מההפסדים בתיק המניות. הקנייה המאסיבית של האופציות האלה מעלה את מחירן וכתוצאה מכך, גם הסטייה הגלומה עולה. את קניית אופציות הפוט הם מממנים באמצעות מכירת אופציות קול מחוץ לכסף. המכירה של הקולים לא מהווה סיכון משמעותי עבורם, כיוון שאם מחיר נכס הבסיס יגיע למחירי המימוש הגבוהים הללו, המוסדיים כבר ירוויחו תשואה יפה על המניות שהם מחזיקים ולא יהיה אכפת להם למכור את המניות למחזיקי האופציות קול.
מכירת הקולים הללו, כמובן, מורידה את הסטייה במחירי המימוש הגבוהים. בשיקלול כל הפרמטרים (לונג מניות, שורט קול גבוה ולונג פוט נמוך) כך תראה פוזיציית המוסדיים:
מן הגרף ניתן לראות בבירור כי ההפסד והרווח מוגבלים הם ובכך נמנע הסוחר משליחת פרחים לביתו או חלילה לקברו.
המסחר בסטיות התקן נקרא מסחר על ה- SKEW, איך זה עובד בדיוק ולמה? על כך בכתבה הבאה.
הכותבת הינה סוחרת בקבוצת "אקסלנס נשואה אופציות".
לקבוצת אקסלנס נשואה עלול להיות ענין אישי בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
