זהירות - התל בונד 60 מצייר תמונה מתעתעת
יוני לא נראה כמו חודש לסיכומים, אלא אם כן בקוראים תלמידי תיכון עסקינן. אבל ביוני 2009 אנחנו חוגגים שנה לראשיתו של המשבר הגדול בשוק האג"ח. עם ראשית זינוקי העליות בשוק האג"ח הקונצרני.
תמונת עקומי התשואות מתעתעת. לכאורה השיב לעצמו מדד התלבונד 20 כמעט את כל הערך שאבד לו, וגם מדד התלבונד 60 לא מפגר הרבה אחריו. אלא שכמעט כמו הנהר שבתוכו אי אפשר לטבול פעמיים כי הוא כבר אינו אותו נהר, כך מדדי התלבונד פשוט אינם מורכבים מאותם נכסים. התשואה על אג"ח מדורג AA היום כבר דומה מאד ואולי אפילו כבר נמוכה מזו שהיתה לאג"ח AA לפני שנה, אבל כמה אג"ח שדורגו לפני שנה AA נשארו כאלה, וכמה איבדו איזה "A" או שניים ועברו למשפחת דרוגי "B", משפחה שרק לפני שנה נחשבה למשפחת פשע של ממש, כרגיל, הגרף מתאר את התמונה טוב מ-1000 מלים:
העקום השמאלי מתאר את התפלגות דרוג האג"ח הסחיר בהתאם לדרוג במאי 2008, ואילו הימני מתאר את אותה תמונה נכון לסוף מאי 2009. הדרוג, כמו העם, "זז ימינה". לפני שנה היו 23 אג"ח בשויי של למעלה מ-15 מיליארד ש"ח בדרוג AAA. היום אין אפילו אחת. בקצה האחר של הגרף, היו רק לפני שנה רק 18 אגרות בדרוג BBB+ ומטה, מתוכן אפס ממש מתחת ל"דרוג השקעה".
היום אנו חוגגים 50 אג"ח בדרוג BBB+ ומטה, מתוכן 10 אינן בדרוג השקעה. הדרוג הראשון של 80% מהאג"ח שדרוגן ירד, נעשה לפני פחות מ-3 שנים, כלומר, עמוק בתוך האופק העסקי הנצפה בזמן הדרוג. לית מאן דפליג שכל תפקידו של הגוף המדרג הוא לצפות סיכונים, כן גם כאלה ב"סבירות נמוכה", ולתמחר אותם עבור המשקיעים. הציון לחברות הדרוג הוא, אם כן, על סף ה"דיפולט", מכאן ה-CCC. זהירות היתר השמרנית שהן מפגינות לאחרונה מאותת, שאולי אולי, נלמד שם הלקח. מכאן האופק החיובי, או אולי כי פשוט אין עוד לאן לרדת.
הדבר היחיד שיכול לנחם את המדרגים שכשלו בתפקידם הוא שגם מי שהיה אמור לפקוח עין על התהליך נרדם בעמידה. הרוכשים, דהיינו קרנות הפנסיה וקופות הגמל, רכשו כמעט כל הנפקה בכמעט כל מחיר, בעוד שהרגולטורים היו עסוקים בריבי סמכויות. כרגיל במחוזותינו, אין כמעט קשר בין מי שכושל למי שמשלם על כך. למדרגים יש תרוצים, המוסדיים מתנחמים בחיבוק הדביק של "כולנו כשלנו יחד", והרגולטור, הוא עדיין עסוק מכדי לבחון לא איך זה קרה ולא איך למנוע את הפעם הבאה. המשלמים, כלומר אנחנו שקנינו במיטב כספי הפנסיה שלנו את האג"ח שהופך לזבל, גם אנחנו עסוקים. מישהו הרי צריך לעבוד, כדי שיהיה מספיק כסף בקופות של הקופות.
מאת: עדו קאליר, מומחה למימון אג"ח ופנסיה, מבית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
