האם ארה"ב בדרך לאבד את דירוג ה-AAA שלה?

לאחר הורדת הדירוג לחוב החיצוני של אירלנד (שלפני המשבר דורגה AAA) וכניסתה של בריטניה לרשימת מעקב של סוכנות הדירוג הבינ"ל S&P, נשמעו 'קולות' לגבי יכולתה של ארה"ב לפרוע חובותיה והיו שהעריכו כי יתכן כי תאבד את דירוג ה- AAA המקסימלי שלה.

חשוב להדגיש שהמצב הפיננסי של מדינות מערב אירופה מסוכן יותר מאשר זה של ארה"ב. זאת, מאחר והבנקים המערב אירופאים, הלוו סכומים משמעותיים לבנקים במזרח אירופה, אשר מימנו את פריחת הנדל"ן והעלייה באיכות החיים של תושבי המדינות הלוות. החשש הוא, שבמידה והבנקים במזרח אירופה לא יוכלו להחזיר הלוואות אלו לבנקים של מדינות מערב אירופה, הדבר עלול להשפיע על יציבותן של האחרונות, מאחר ובחלק מהמדינות (כמו שוויץ, בלגיה ובריטניה) נכסי הבנקים גדולים מהתמ"ג של המדינה עצמה.

בעוד ארה"ב יכולה להלאים בנק אמריקאי ללא בעיה, באירופה הסוגיה סבוכה יותר, מאחר וישנם בנקים בסדר גודל כזה, שהמדינה תתקשה להלאימם לחלוטין. נדגיש, כי הבנקים במערב אירופה היו אגרסיביים ביותר במתן הלוואות, יתר על כן, הם היו ממונפים ב- 50% יותר מאשר הבנקים בארה"ב.

אחד המרכיבים החשובים ביותר בניתוח סיכון מדינה הוא בעיקר ניתוח החוב שלה. כשמנתחים את יציבות החוב בודקים את כושר הפרעון והנזילות של המדינה. אי ודאות מקרו-כלכלית המשפיעה על תחזית החשבון השוטף ואי ודאות במדיניות הפיסקלית, הינם המרכיבים העיקריים בניתוח איתנותה הפיננסית של מדינה לטווח ארוך. המאזן בחשבון השוטף חשוב לניתוח החוב החיצוני מאחר ואם קיים גרעון, פוזיצית החוב של המדינה יכולה להתערר על ידי עלייה משמעותית ביחס החוב לתוצר. כלומר, הגדלת ההתחייבויות על מנת לממן את הגרעון תוביל להכבדה בנטל החוב.

על מנת לבחון סיכוני חוב פוטנציאלים, אנו בודקים את יחסי החוב של המדינה. המדד העיקרי למדידת נטל החוב החיצוני הינו יחס החוב לתמ"ג, והוא נחשב כמדד אמין על פני זמן. מאז פרוץ המשבר הפיננסי אנו עדים לכך שמדינות רבות נחלצות לעזרת הכלכלות ומחלצות בעיקר בנקים גדולים וחברות ענק המהוות עמודי תווך בכלכלה, על ידי הזרמת כספים והגדלת הנזילות, כך שהן למעשה מגדילות את גרעונן. מתחילת המשבר אנו עדים לגידול משמעותי ברמת החוב של מדינות רבות.

רמת הסיכון של המדינות השונות, באה לידי ביטוי במספר דרכים: בדירוג המדינות ע"י סוכנויות הדירוג, התשואה של האג"חים שלהן (עלות הגיוס- מושפע גם מרמת הריבית על אותו מטבע), פרמיית הסיכון המגולמת ב- CDS וכו'.

ה-CDS משקפים בצורה ברורה את העלייה ברמות הסיכון שמיחסים המשקיעים למדינות השונות כפי שהיו ב-2007 (לפני פרוץ המשבר) לרמת הסיכון כיום. הממשלות באירופה עושות ככל שניתן על מנת לתמוך במערכת הבנקאית שלהן ,כולל הלאמה של חלק ממנה.

כלכלנים וגופים בינלאומיים רבים, מעריכים כי הכלכלות המובילות בעולם מראות סימני התאוששות ראשונים מהמשבר הפיננסי הגדול של המאה. יחד עם זאת, המשבר עדיין אינו מאחורינו ונראה כי תידרשנה גזרות כלכליות (בעיקר במדינות מערב אירופה), על מנת לצמצם את הגירעונות העצומים שלהן. אנו סבורים, כי "חטאי העבר" יקשו על היציאה מהמיתון של כלכלת אירופה ועל כן לדעתנו השקעה בשווקים האמריקאים נראית כעת עדיפה מאחר כשאנו מאמינים, כי ארה"ב תהא הראשונה לצאת מהמיתון.

מאת: מיטל גרשון - מנהלת השקעות בכירה ב"תכלית בית השקעות" העוסקת בניהול תיקי השקעות ושותפה בחברת "תכלית תעודות סל".

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.